בחודשים מאי וספטמבר 2005 נערכה חפירת הצלה סמוך למתחם תע"ש בנחל תמנה (הרשאה מס' 4459-A*; נ"צ — רי"ח 191/630, רי"י 141/130; ר' חדשות ארכיאולוגיות 118), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ג' סולימני וה' שטרק, בסיוע ע' ברזילי וב' ארצי (ניהול שטח C), ר' אבו-חאלף (מנהלה), ט' קורנפלד (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), ר' גת וא' קמייסקי (רפאות), כ' הרש (ציור ממצא) וא' נגורסקי.
נפתחו ארבעה שטחי חפירה (A-D; איור 1) באזור של גבעות נמוכות, ממזרח ומדרום לחורבת פרד. בשטח A נחשפה מערת קבורה שהוסבה לשמש כבור מים ולאחר מכן למגורים; בשטח B נחשפו מערה ששימשה כמחצבה ובסביבתה חציבות שונות; בשטח C נחשפו שרידי מבנה, מדרגות עיבוד וחציבות שונות; ובשטח D נחשפו מחצבות. בור המים והמערה ששימשה כמחצבה תוארכו לתקופה הביזנטית על סמך הממצא הקרמי.
שטח A (איורים 5-2). החפירה נערכה על פני השטח (לוקוסים 100, 102; 8×12 מ'), מעל תקרת המערה, וכן בתוך המערה (לוקוסים 101, 103; 3×5 מ'). בשלב הראשון נחצבה מערת קבורה (4×4 מ'), שפתחה בצד מערב. בדפנות הצפונית והדרומית של המערה חצובות נישות, ששימשו אולי כמשכבי קבורה. בשלב השני הוסבה המערה לשמש כבור מים בחציבתה למזרח ובטיוחה (לוקוס 103; 5×6×6 מ'). בשלב זה נבנתה צמוד לפתח, מחוץ, בריכה מטויחת (לוקוס 102; 0.8×2.2×2.2 מ'), אליה התנקזו מי גשם מתקרת המערה. בקיר המזרחי של הבריכה (W50) הותקנה תעלה (0.1 מ' רוחב), שהוליכה את המים מהבריכה אל בור המים. בחלק הצפוני של תקרת בור המים נפתח פתח נוסף, ששימש לדליית מים. חוליית פי הבור השתמרה סמוך לפתח. בבור המים ובבריכה התגלו חרסים מהתקופה הביזנטית, ובהם קערות (איור 6: 1, 2), סיר בישול (איור 6: 3) ופכים (איור 6: 6-4). בשלב השלישי הוסב בור המים לשמש למגורים (לוקוס 101). פתח הדלייה נסתם בבנייה, חוליית פי הבור הוזזה ממקומה והבריכה נסתמה. בשלב זה נוצלה התמוטטות מאוחרת של תקרת המערה בצד מזרח כפתח כניסה למערה. מערת המגורים שימשה כנראה במאה השנים האחרונות, על סמך ממצא בן זמננו ובו בין היתר כדורי רובה.
שטח B (איור 7). נחפר חלקה הדרומי של מערה ששימשה כמחצבת אבנים (לוקוסים 250, 251; 5 מ' עומק; איורים 10-8). למערה פיר כניסה חצוב (0.8 מ' קוטר, 0.7 מ' עומק). על קרקעית המערה (לוקוס 253), המשתפלת מצפון לדרום, ניכרים סימני חציבה ואבנים חצובות שלא נותקו ממקומן. בשלב מסוים מולאה המערה במילוי אחיד של אבנים קטנות עד לגובה של כ-3 מ', שמקורו כנראה בסיקול קרקע או בפסולת החציבה (לוקוס 252). בשלב מאוחר יותר התמוטט חלקה המערבי של תקרת המערה, וכתוצאה מכך התמלאה המערה עד לתקרה באדמה ואבנים סחופות. על קרקעית המערה ובמילוי התגלו חרסים, ובהם מורטריה מהתקופות הפרסית (איור 11: 1), קנקנים מהתקופה ההלניסטית (קנקנים — איור 11: 4-2) וכן קערות (איור 11: 5, 6), סירי בישול (איור 11: 7, 8) וקנקנן איור 11: 9) מהתקופה הביזנטית. על סמך הממצא הקרמי נראה כי זמנה של המחצבה התקופה הביזנטית.
ממערב למערה נחשפה גת חצובה קטנה (לוקוס 200). מרכיבי הגת הם משטח דריכה (כ-1 מ' קוטר) ובור איגום (0.5 מ' קוטר). מדרום למערהנחשפה חציבה עגולה (לוקוסים
202, 203; 3 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק), אולי מתקן שחציבתו לא הושלמה. על משטח סלע גבוה מהחציבה התגלו שני ספלולים. סמוך לחציבה העגולה ממערב נחשפה מחצבה רדודה (לוקוס 204; 4×8 מ').
שטח C (איורים 12, 13). נחשף חלקו המערבי של מבנה מלבני (לוקוס 109; 2.5×3.0 מ'), שקירותיו (0.9 מ' רוחב) נבנו משני פנים של אבני גוויל גדולות ובינוניות. המבנה השתמר לגובה של שני נדבכים. בתוך המבנה התגלה מילוי של אדמה ואבנים קטנות. כן התגלו שני קירות של מדרגות עיבוד (W352 ,W350), שנבנו באבני גוויל גדולות והשתמרו לגובה של נדבך אחד. קיר 350 (7 מ' אורך חשיפה) נבנה משורה אחת של אבנים ואילו קיר 352 (6 מ' אורך חשיפה) נבנה משתי שורות של אבנים. עוד נחשפו מחצבת אבן רדודה (לוקוס 312; 2×8 מ'), גת קטנה חצובה (לוקוס 310), ובה משטח דריכה (1 מ' קוטר) ובור איגום (0.5 מ' קוטר), חמישה ספלולים חצובים באותו משטח סלע (לוקוס 300) וספלול נוסף חצוב בנפרד (לוקוס 306; 0.3 מ' קוטר).
שטח D. נחפרו שתי מחצבות אבן רדודות (לוקוס 501 — 7×8 מ'; לוקוס 502 — 5×5 מ'; איור 14).
השרידים שנחשפו בחפירה קשורים ברובם לפעילות חקלאית ולבנייה שהתקיימה בפריפריה היישובית. הממצא הקרמי מלמד כי עיקר הפעילות באתר היתה בתקופה הביזנטית, אם כי כבר בתקופות הפרסית וההלניסטית היתה כנראה פעילות כלשהי.