בחודש אפריל 2000 נערכה חפירת הצלה במזרחה של ח' נצר אל-דין בטבריה (הרשאה מס' 3218-A*; נ"צ — רי"ח 24985-90/74310; רי"י 19985-90/24310) בעקבות עבודות בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית טבריה, נוהלה על ידי ה' אבו-עוקסה, בסיוע ל' פורת (ניהול שטח), ה' סמייטליין (ניהול שטח וצילום), ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), א' האג'יאן ונ' קוללה (מדידות), ח' טחן (ציור כלי חרס) וד' שיאון (נומיסמטיקה).
בעבר נערכה באתר חפירה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 109: 22) ונחשף מכלול של חדרי מגורים ומחסנים מן התקופה הרומית (המאות הב'-הג' לסה"נ). החפירה הנוכחית נערכה ממערב לחפירה הקודמת במדרון המכוסה אדמה רבה שנערמה בשנים האחרונות. נפתחו שני שטחים: A צפוני ו-B דרומי (איור 1).
שטח A (מידות 20 × 15 מ'; איור 2). הריבועים המערביים (D2-D5) נמצאו מלאים בפסולת מודרנית והחפירה בהם הופסקה מבלי שנמצאו שרידי בנייה. בריבועים ממזרח על סלע האם נחשפו קירות (W113 ,W112 ,W105) בנויים שורה אחת של אבני בזלת גדולות ולא מעובדות (0.9-0.7 מ' אורך, 0.8-0.6 מ' רוחב, 0.3-0.2 מ' גובה), ששימשו אולי קירות תמך. במילויים נמצאו כלי חרס מעטים שכללו קערה (איור 1:4), סיר בישול (איור 2:4) וקנקן (איור 3:4) מהתקופה ההלניסטית; קערה (איור 4:4), סירי בישול (איור 5:4, 6) וקנקנים (איור 10-7:4) מהתקופה הרומית (המאות הב'-הד' לסה"נ) וכן שבעה מטבעות, שניים סמוך לסלע (לוקוס 302), מתוארכים לשליש האחרון של המאה הב' לפסה"נ–השליש הראשון של המאה הא' לסה"נ (ר"ע 102904, 102905). מטבע שלישי נמצא על הסלע (לוקוס 303), הוטבע בצור והוא מימי דימטריוס ה-II (ר"ע 102906; 125-145 לפסה"נ). שני מטבעות נמצאו על פני השטח, אחד מאשקלון מימי טריאנוס (ר"ע 102911; 117/8 לסה"נ) ושני מן המאה הד' לסה"נ (ר"ע 102910). מטבע נוסף נמצא בלוקוס 102 קרוב לסלע האם, מימי אלכסנדר ינאי ממטבעה בירושלים (ר"ע 102903; 80-104 לפסה"נ). מטבע שביעי נמצא במילוי של ריבוע D5 והוא ממטבעה בעכו (ר"ע 102907; 120 לפסה"נ לערך).
שטח B, דרומית לשטח A במרחק 11.5 מ', חולק לשני שטחי משנה: B1 צפוני ו-B2 דרומי.
בשטח B1 נחפרו שני ריבועים (8.5 × 5.0 מ'; איור 3) שבהם בלטו שני קירות טרסה על פני השטח: W522 בכיוון צפון–דרום ו-W523 בכיוון מזרח–מערב, בנויים על גבי הסלע מאבני שדה מבזלת בינוניות וגדולות (0.5-0.8 × 0.6-0.4 מ').
נחפר קיר (W509) בכיוון צפון–דרום עשוי מאבני בזלת לא מעובדות (0.6 × 0.7-0.4 מ'), בנוי בחלקו על סלע האם ובחלקו על רצפה עשויה מאדמה מהודקת עם אבנים קטנות הממשיכה ממזרח לקיר. במילוי ליד הקיר נמצא מטבע אוטונומי או סלבקי (98-145 לפסה"נ; ר"ע 102908) שנטבע בצור וכן חרסים מעטים, בהם סיר בישול (איור 11:4). על הרצפה ממזרח לקיר נמצא קנקן (איור 12:4). מתחת לרצפה נמצאו חרסים שחוקים המתוארכים לתקופה הרומית (המאות הב'-הד' לסה"נ).
בשטח B2 (מידות 10 × 10 מ') נראה על פני השטח קיר טרסה (W519) בכיוון צפון–דרום, בנוי אבני בזלת לא מעובדות (0.8-0.6 מ' אורך, 0.5-0.4 מ' רוחב, 0.4-0.3 מ' גובה). בדרום השטח נחשף ראש קיר טרסה (W518) בכיוון צפון–דרום בנוי על הסלע מאבני בזלת לא מעובדות (0.4 × 0.3 מ'). ממזרח לקיר נמצא קטע של כיסוי תעלה (W513) מלוחות בזלת (0.8-0.9 × 0.2 מ').
במערב השטח נחשפו ראשי קירות (W517-W514 ,W506) שהשתמרו לגובה נדבך אחד (0.3-0.2 מ'). הקירות בנויים שורה אחת של אבני בזלת, מלבד קיר 514 הבנוי משתי שורות אבנים עם מילוי של אבנים קטנות. קירות 517-515 והפן הצפוני של קיר 514 בנויים על האדמה ואילו קיר 506 והפן הדרומי של קיר 514 בנויים על סלע.
נמצאו מעט חרסים שחוקים שאינם ניתנים לזיהוי.
נראה שהחפירה נערכה בשולי האתר. הממצא הנומיסמטי מעיד על נוכחות כבר בתקופה ההלניסטית. הממצא הקרמי מחפירה זו ומקודמתה מעיד על יישוב מסיבי מהתקופה הרומית מן המאות הב'–הד' לסה"נ.