שטח A. נחפרו שישה ריבועים, שבהם נחשפו שרידי בניינים מן התקופה העות'מאנית, שיסודותיהם הושתתו על גבי שרידי קירות מן התקופה הממלוכית. המבנים מן התקופה הממלוכית נבנו על גבי סלע טרוורטין, וייתכן שראשיתם בתקופה האסלאמית הקדומה. כן נחשפו באר ושני בורות אשפה מן התקופה הממלוכית. במפלס הנמוך ביותר התגלו שרידי קיר מעוקל נמוך ומטויח (כ-20 מ' אורך), שנחשף בעוד כמה מקומות בבדיקות מחפרון. נראה שזהו מיתקן סגלגל (35 מ' קוטר לפחות) מהתקופה הממלוכית.
ממצא ראוי לציון בשטח הוא כמות גדולה של כלי חרס שלמים ותמימים מן התקופה הממלוכית. הכלים עשויים ביד וממורקים וחלקם מעוטר בדגמים גיאומטריים בצבע חום. כן התגלו במבנים שתי קדרות תמימות, ומצבור של טסים, קערות ופכים, שהושלכו כנראה לבור אשפה. במצבור זה התגלו גם כלי זכוכית שלמים. לא התגלה ממצא קדום לתקופה הממלוכית, פרט לכלי צור שנחשפו על סלע האם וכנראה נסחפו לכאן.
 
שטח B. נחפרו שישה ריבועים ונחשפו מבני מגורים וחצר, שבהם הובחנו שני שלבי בנייה. בשלב הקדום נבנו המבנים היטב על קרקע בתולה באבנים מסותתות בנדבכים ישרים וביניהם נתזי אבן ('קלינים'); הם השתמרו לגובה של כ-1.5 מ'. בשלב המאוחר נוספו למבנים קירות ומחיצות שבנייתם ירודה. כן נחשפו שלושה בורות, אולי בארות או בורות ספיגה, תעלת מים מקורה ושרידי מיתקנים, בהם טבונים ושבר רחיים של חמור. על פי הממצא השלב הקדום מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'-הי"א לסה"נ) והשלב המאוחר מתוארך לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג-הט"ו לסה"נ). קרוב לקרקע הבתולה נאספו גם מעט שברי כלי חרס מן התקופות הביזאנטית וההלניסטית.
 
שטח C (איור 2). נחפרו ארבעה ריבועים, בהם נחשף קטע של רחוב מרוצף (3.5 מ' רוחב) במצב השתמרות טוב. הוא מקביל לכביש החוצה את החפירה, במרחק של 2-1 מ' ממערב לו. הרחוב מרוצף באבני בזלת מלבניות, שהונחו בצורה סימטרית משני עברי תעלת ניקוז מקורה העוברת במרכז הרחוב לאורכו. במרכז השטח נשדדו מרבית אבני הריצוף ותעלת הניקוז נותרה פתוחה ללא אבני הכיסוי.
בקצה הדרומי של השטח התגלה תיקון מאסיבי ברחוב. נראה כי אבני הריצוף הורמו והונחו מחדש באופן פחות מסודר, במפלס הגבוה בכ-0.2 מ' מעל מהמפלס המקורי; בין האבנים שולבו פריטים אדריכליים בשימוש משני. מתחת לקטע התיקון התגלו מטבעות פוליס רבים מן המאה הו' לסה"נ, המלמדים על זמנו של התיקון. לאורך צדו המערבי של הרחוב נבנה סטילובאט מוגבה מאבני בזלת מסותתות בקפידה; הוא נשא טור עמודים, שחלקם התגלו בשטח בשימוש משני. ממערב לסטילובאט נחשפו מדרכה מרוצפת פסיפס (כ-2.5 מ' רוחב) וצמוד אליה קיר החזית של שורת חנויות. נחשפה הכניסה לאחת החנויות, ובמדרכה שבחזיתה שולבה בפסיפס כתובת יוונית עשויה בקפידה (איור 3), ובה נכתב "לניצחון הטיכה של הכחולים". הכתובת מאחלת ניצחון לסיעת הכחולים, המוכרת מן התקופה הביזאנטית כאחת משתי סיעות הקרקס (הכחולים והירוקים). הפסיפס סביב הכתובת גס יותר מהפסיפס של הכתובת עצמה, וייתכן שבעת תיקונים ברחוב נשמרה הכתובת המקורית.
מעל מפלס הרחוב נחשפו קירות מהתקופה האומיית. נראה שבתקופה האומיית חדל רוב הרחוב לשמש למעבר והחנויות הורחבו ופלשו לשטחו. אחד מעמודי הסטיו של הרחוב התגלה עומד על בסיסו באתרו, וחלק מהעמודים שימשו בשימוש משני במבנים מהתקופה האומיית. נראה כי בתקופה האומיית לא נראתה לעין מדרכת הפסיפס; במקום אחד נמצא מעליה קנקן מים שלם מתקופה זו באתרו. סנטימטרים ספורים מעל מפלס הרחוב התגלו מטבעות רבים מן התקופה האומיית.
בגובה של כ-0.5 מ' מעל שרידי התקופה האומיית התגלו שרידי קירות דלים ומוקד, המתוארכים לתקופה העבאסית, לזמן שלאחר רעידת האדמה של שנת 749 לסה"נ. הם נבנו כנראה על עיי המפולות של הסטיו והחנויות. מתקופה זו התגלה מטבע זהב משנת 776/7 לסה"נ (ר"ע 96651).
במרכז השטח, ליד המקום שבו נשדדו אבני הריצוף של הרחוב, נחשף קמרון, שבחלקו נבנה על אבני הריצוף ובחלקו חתך אותן. בקמרון התגלה ממצא בן זמננו ונראה כי זהו בור ספיגה מן התקופה העות'מאנית.
 
שטח D. נחפרו שמונה ריבועים, בהם נחשף המשך הרחוב מן התקופה הביזאנטית לדרום. בשטח זה נשדדו כל אבני הריצוף של הרחוב, והשתמרו רק תשתית טיח רחבה וכן תעלת הניקוז שעברה לאורכו ותעלה נוספת המתנקזת אליה ממערב. בתשתית הטיח התגלו כ-30 מטבעות זעירים, המתוארכים על פי זיהוי ראשוני לסוף המאה הד'–המאה הה' לסה"נ, תאריך בנייתו של הרחוב. גם הסטילובאט לא השתמר בשטח זה. לעומת זאת נחשף קטע ארוך של מדרכת הפסיפס (כ-22 מ' אורך), שעוטרה בדגמים הנדסיים שונים. בצדה המערבי של המדרכה התגלו יסודות של קיר החזית של החנויות, וביסודות של אחת המחיצות שבין החנויות התגלו שתי כותרות וכן חוליית עמוד בשימוש משני. יסודות החנויות חותכים צינור חרס וחלקי תעלות מטויחות, שהשתמרו אולי משטח חקלאי שהיה במקום לפני בניית הרחוב.
 

שטח J. נחשפו שרידים נוספים, במצב השתמרות טוב, של הרחוב מהתקופה הביזאנטית (כ-70 מ' אורך); מהלכו אינו ישר לגמרי, ויש בו פניות קלות. במרכז השטח התגלה צומת של הרחוב עם רחוב אחר הנמשך למערב, ומוליך אולי אל שרידי בית מרחץ מן התקופה הרומית המאוחרת שנחשפו בעבר במרחק של כ-100 מ' ממערב לכאן (ר' חדשות ארכיאולוגיות לא-לב:8). קטע המדרכה בצומת מרוצף בלוחות אבן גיר גדולים, והמעבר דרך שורת החנויות מרוצף בלוחות בזלת גדולים במיוחד. כן נחשף הסטילובאט כמעט בשלמותו, כולל שני בסיסי עמודים באתרם. גם כאן התגלו שרידי החנויות המקוריות, שבתקופה האומיית הורחבו אל שטח הרחוב. באחת החנויות התגלתה חוליית עמוד שהונחה אופקית ושימשה כמחיצה, ובחנות הסמוכה, בפינה, התגלו בשלמותם קדרת חרס גדולה ובה שני קנקנים קטנים. בחנות אחרת התגלה טבון ולידו כמה צפחות שלמות מחרס צלהב (Buff Ware), ונראה שמקורן בבית יוצר שפסולת ממנו התגלתה בשטח F (להלן). בחנויות אחדות התגלו כמה מרצפות רבועות מאבן חול אדומה שלא באתרן, אולי שרידי הריצוף המקורי של החנויות. נראה שכל קטעי הרחוב שנחשפו בשטחים J ,D ,C נבנו במקור במתכונת אחת ובו זמנית, כנראה במאה הה' או בראשית המאה הו' לסה"נ לכל המאוחר.
 
 
שטח E. נחפרו ארבעה ריבועים. בשלושה מהם התגלו רק מצבורים גדולים של שברי כלי חרס מהתקופות הביזאנטית והאסלאמית הקדומה, ובעיקר מהתקופה האומיית. בריבוע הנוסף התגלה מצבור שברי כלי חרס דומה, ומתחתיו נחשפו שרידי מבנה בנוי היטב (איור 4). מהמבנה השתמר חדר רבוע, שקירותיו רחבים ולו פתחים רחבים במרכז שלושה מהקירות. הקירות נבנו מאבני גוויל, פרט למזוזות, לפתחים ולפינות שנבנו מאבנים מסותתות. הקיר הדרומי נבנה כולו מאבני גוויל ונראה שהוא שיקום מאוחר של הקיר המקורי. במרחק של כ-1.8 מ' מצפון לחדר נחשף קיר נוסף, הדומה בבנייתו לקירות החדר, ובו פתח רחב שנקבע מול הפתח שבקיר הצפוני של החדר. בין שני הקירות יש מסדרון, שבקצותיו נבנו אומנות המצרות את המעבר, ונשאו כנראה קשתות. במרחק של כ-1.8 מ' ממערב לחדר התגלתה פינה של מבנה נוסף, שבה משולב בסיס עמוד. צמוד לחדר ממזרח התגלה מרחב קטן, כנראה חצר, שרצפתו עשויה אבני שדה קטנות מעורבות במצע טיט. בחלקו הצפוני של המרחב נחשף קיר, שנבנה בנדבך התחתון באבני גזית מגיר וביתר הנדבכים באבני גוויל. במרחב זה התגלו שתי חוליות עמוד, שבר כותרת יונית ואבן שכב מבזלת השייכת לרחיים של חמור. מדרום למבנה התגלו שרידי תעלת מים. בכמה מקומות בשטח התגלו ריכוזים גדולים של חלוקים, חלזונות ושברי כלי חרס שחוקים, שנסחפו לכאן והורבדו, כנראה לאחר נטישת המבנה.
נראה ששרידי הבנייה בריבוע זה שייכים לבית חווה גדול. ראשיתו אולי בתקופה הרומית, אליה ניתן לשייך את הקיר הבנוי אבני גזית מגיר ואת חוליות העמודים והכותרת. על סמך בדיקה ראשונית של הממצא הקיראמי נראה כי עיקר שרידי הבנייה מתוארכים לתקופה הביזאנטית. בתקופה האומיית נסתמו רוב הפתחים בחדר הרבוע ובקיר שמצפון לו במילוי של חלוקים ואבני שדה, ונראה שהקיר הדרומי של החדר שוקם. על סמך שברי כלי חרס ומטבעות שהתגלו על רצפת המרחב שממזרח למבנה נראה שיש לתארך גם את השימוש האחרון בו לתקופה האומיית.

 

שטח F. נחפרו ארבעה ריבועים (A-D), ובהם התגלו שרידי קירות שאינם מצטרפים לכדי תוכנית ברורה. בשכבה העליונה בכל הריבועים התגלו שברי כלי חרס מן התקופה הממלוכית, אך לא הוכח קשר בינם לבין שרידי הקירות. רק בריבוע C נחשף קטע רצפה ללא קירות, המתוארך לתקופה הממלוכית. בריבוע A נחשף מיתקן חצוב ומטויח, כנראה בריכת מים, שלימים נחצב בקרקעיתו בור מים. בתוך הקיר המערבי של הבריכה שולב צינור מים אנכי, שהתנקז אל בור מים נוסף, שלא נחפר. במיתקן התגלה ממצא קיראמי רב מן התקופה העבאסית, הכולל כלים שלמים, אך נראה שזמנו של המיתקן התקופה האומיית. קיר נוסף בריבוע זה מתוארך כנראה לתקופה העבאסית. משני עברי קיר זה נחשפה שכבת אפר עבה ועליה מצבורים גדולים מאד של שברי כלי חרס, חלקם מעוותים, השייכים בעיקר לצפחות מחרס צלהב ללא עיטורים. נראה שמצבורים אלה הם פסולת של בית יוצר שייצר בעיקר צפחות. על סמך הסטרטיגרפיה בריבוע A מתוארך חלקם העליון של הקירות שנחשפו ביתר הריבועים לתקופה העבאסית, ונראה שהם מהווים תיקון או שימוש מחדש בקירות קדומים יותר מן התקופה הביזאנטית.
מתחת לשכבות מן התקופה האסלאמית הקדומה התגלו שרידי מבנה בעומק ניכר, המתוארך כנראה לתקופה הביזאנטית (איור 5). בריבועים C ,B יורדים קירות המבנה עד לעומק של 4 מ' מתחת לפני השטח, שם נחשפה רצפת טיח על הסלע. עוד נחשפה בריבועים אלה מפולת גדולה של אבני גזית מגיר וכמות גדולה מאד של אבני פסיפס קטנות שחורות ולבנות. כן התגלתה קורת עץ מפוחמת, אולי במפולת מקומה שנייה. סמוך לרצפת הטיח של המבנה התגלו שברי כלי חרס אחדים, בהם שבר של כלי ממשפחת Cypriot Red Slip, הרומז כי זמנו של המבנה סוף התקופה הביזאנטית. ראשו של המבנה מהתקופה הביזאנטית נמוך ממפלס השכבות מהתקופה האסלאמית הקדומה, ולכן נראה שהוא לא היה מוכר כלל לבונים בתקופה זו. מפלס רצפת המבנה מן התקופה הביזאנטית נמוך בכ-2 מ' ממפלס הרחוב מתקופה זו בשטחים J ,D ,C, ולכן ניתן לשער כי פני השטח בימי קדם לא היו ישרים, או שהרצפה בשטח F שייכת למרתף שנחצב רובו ככולו לתוך הסלע.
 

 

שטח G. נחפרו שלושה ריבועים, ובהם נחשפו שרידי מבנים מן התקופה הממלוכית ושני בורות אשפה בני זמננו שחדרו לשרידי המבנים. החפירה בשטח לא נמשכה מסיבות טכניות. בשטח התגלו שברי כלי חרס מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית.

 
שטח H. נחפרו שלושה ריבועים, ובהם נחשפה מערכת של קירות ורצפות, השייכים, כנראה, למבנה מגורים הכולל כמה חדרים, חצר ובורות. במבנה הובחנו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום (כ-2 מ' עובי) שייכים כמה חדרים שהושתתו על סלע האם, בהם נחשפו שתי רצפות עפר כבוש זו מעל זו. ברצפת אחד החדרים התגלה בור, כנראה בור מים. השלב הקדום מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה. בשלב המאוחר המשיכו לשמש רוב החדרים. גם בשלב זה התגלו שתי רצפות עפר כבוש זו מעל זו, האחת גבוהה מהשנייה בכ-0.1 מ'. כן התגלתה חצר, שלה רצפת אבן הנמוכה משתי רצפות העפר. מתחת לאבני הריצוף של החצר התגלה בור ניקוז מדופן אבן, שממנו הוליכה תעלה בנויה לכיוון דרום-מזרח. השלב המאוחר מתוארך לתקופה הצלבנית/הממלוכית. בשרידי המבנה התגלה ממצא קיראמי, ובו מעט כלים שלמים, המתוארך לתקופות האסלאמית הקדומה והצלבנית/הממלוכית.
בתקופה הביזאנטית נבנה הרחוב, ממנו נחשף קטע ארוך, אך לא נחשפו שרידי בנייה אחרים צמוד אליו, לכן נראה כי רוב השטח שמסביב לרחוב לא היה בנוי אלא חקלאי. בחפירת הצלה שנערכה בשנת 1995 על ידי י' אלכסנדר בשדרות הארבעה בבית שאן, במרחק של כ-100 מ' מדרום לקטע הרחוב, נחשפו שרידי יסוד של קיר עגול מהתקופה הביזאנטית. יסוד זה דומה במידותיו למגדלי שער עגולים שהתגלו בחומות בית שאן במקומות אחדים, ונראה שזהו בסיס המגדל של השער הדרומי של בית שאן. אם הנחה זו נכונה, הרי שמדובר בשער המוזכר בכתובת רחוב כ"פילה דה קמפון", דהיינו שער המחנה הרומי ששכן בתל שלם שמדרום לעיר. קטע הרחוב, אם כן, נבנה לאחר שבית שאן הוקפה בחומה במאה הד' או הה' לסה"נ, אך הוא נבנה באזור לא בנוי, ששימש כעתודת קרקע לבנייה. מן החפירה עולה שעתודות אלה לא נוצלו במלואן והאזור נשאר בעל אופי כפרי למחצה עד התקופה העות'מאנית, אז נבנה בצפיפות, כפי שניתן לראות בתצלומי אוויר מראשית המאה הכ'. יש לציין כי סמיכות הכביש מימי המנדט הבריטי לרחוב מן התקופה הביזאנטית מעיד על השתמרות התוואי העתיק, שלאורכו בנויים גם המצודה הצלבנית וגם הסראיה. ניתן אולי לשער שהרחוב הוביל לצפון אל מרכז העיר והתחבר עם רחוב סילוואנוס שבמרכז העירוני. אחת השאלות שנותרו פתוחות היא מיקומה של החומה המזרחית של העיר. הרחוב נמצא ללא ספק בתחומי החומה, וייתכן שתוואי החומה עבר מעט מזרחה לחפירה, מתחת לכביש 90.
מן החפירה ניתן לעמוד גם על היקף ההתיישבות באיזור זה של בית שאן בתקופות השונות. בשטחי החפירה הדרומיים (J ,E ,D ,C) נחשף הרחוב מן התקופה הביזאנטית שהשימוש בו המשיך בתקופה האומיית ועד לראשית התקופה העבאסית. בשטחים המרכזיים (F ,B) נחשפו שכבה דלה מהתקופה הממלוכית סמוך לפני השטח ומתחתיה שכבה עבה מהתקופה האומיית/העבאסית; כן התגלו שרידים מעטים מהתקופה הביזאנטית בשטח F. 

 
בשטחים הצפוניים (H ,G ,A) התגלתה שכבה עבה וצפופה מהתקופה הממלוכית, ללא כל עדות מהתקופה הביזאנטית פרט לשברי כלי חרס אקראיים. יש לציין כי בשכבה מהתקופה הממלוכית התגלו שברים רבים של כלים מתעשיית הסוכר, שהיתה נפוצה בעמק בית שאן, בעיקר בתקופה הצלבנית אך גם לאחר מכן. ראויה לציון גם העובדה שבחפירה התגלה ממצא דל מאוד מהתקופה הצלבנית, וכל זאת במרחק של כ-200 מ' בלבד מדרום למצודה הצלבנית.

בחפירה התגלו 1042 מטבעות. כ-36% מהם זוהו באופן חלקי ולפחות זוהה תיארוכם הכללי לתקופה, ורק כ-20% מהם זוהו במלואם. בדרך כלל יש התאמה בין זמני המטבעות בשטחים השונים (טבלה 1) לבין המסקנות הכרונולוגיות המסתמכות על הממצא הקיראמי בשטחים אלה.

 

טבלה 1. ממצא המטבעות

תקופה (לסה"נ)
שטח A
שטח B
שטחים J ,D ,C
שטח E
שטח F
שטח G
שטח H
סה"כ
91
69
600
168
46
23
45
רומית קדומה (המאות הא'-הב')
 
2
2
2
 
 
1
ביזאנטית קדומה
3
2
23 (המאה הד')
1 (המאה הה')
1
3
1 (המאה הד')
1 (המאה הה')
ביזאנטית מאוחרת (המאות הו'-הז')
 
1
25
2
6
 
2
ביזאנטו-ערבי וחיקויים (המאה הז')
1
1
13
 
 
 
 
אומיית (המאות הז'-הח')
3
3
43
 
2
 
2
עבאסית (המאות הח'-הט')
2
2
6
 
1
 
2
זנגית-איובית (המאה הי"ב)
9
4
3
1
3
4
4
ממלוכית (המאות הי"ג-הט"ו)
8
2
 
2
1
1
2
עות'מאנית (המאות הי"ח-הי"ט)
3
1
 
 
 
 
 
זמננו (המאה הכ')
 
 
3
1