בחפירת בדיקה (הרשאה מס' 3310-A*; נ"צ — רי"ח 1944/7286; רי"י 1444/2286) שנערכה בעקבות פריצת מערה תת-קרקעית באמצעות כלי מכני התברר כי המערה טבעית וכי אין בה שרידים עתיקים. בחתך שנוצר מעל המערה התגלתה הצטברות אדמה שמעורבים בה שברי כלי חרס מהתקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית (הרוב). נראה שהממצא הקיראמי נסחף לכאן או שמקורו במילוי שנשפך בחפירה קודמת בקרבת מקום או במהלך סלילת כביש סמוך.