בחודש ינואר 2010 נערכה חפירת הצלה בנחל הד, ממערב לאזור התעשייה רמת חובב (הרשאה מס' 5803-A; נ"צ 175218-433/561015-440). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת תרכובות ברום, נוהלה על ידי א' פרייברג, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), א' האג'יאן וט' קורנפלד (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ס' טליס (כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור), ק' עמית (צילום כלי אבן), נ' זאק (תכניות), א' בוארטו (תיארוך פחמן 14, ר' נספח מצורף) ונ' פארן.
שטח החפירה משתרע על הגדה המזרחית של נחל הד (איור 1). נחשפו שני מבני מגורים, המתוארכים על סמך הממצא הקרמי ובדיקות פחמן 14 לתקופת הברזל 2א (איורים 2, 3). במהלך החפירה תועדו על הגדה המזרחית של נחל הד, במרחקים של 200 מ' ו-600 מ' מדרום לאתר, פזורות חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית ולימינו. בסקר שנערך בסביבה בשנת 2009 (רישיון מס' 144/2009-S) תועדו שני אתרים מהתקופה האפי-פליאוליתית, שלושה אתרים מתקופת הברזל 2 ובהם כמה מבנים וכן שני מבנים מן התקופה הביזנטית. במרחק של כ-14 ק"מ ממזרח לשטח החפירה נחשפו בשנת 2007 שרידי יישוב מתקופת הברזל 2א (הרשאה מס' 5204-A).
שני המבנים שנחשפו באתר (הצפוני — כ-5 × 7 מ'; הדרומי — כ-3.5 × 9.5 מ') מרוחקים 15 מ' זה מזה. קירות המבנים הונחו ישירות על אדמת הלס במקום, ללא יסודות. הקירות נבנו מאבני קירטון במגוון מידות, רובן אבני גוויל ומיעוטן אבנים מסותתות. בשל קרבתם של המבנים לערוץ הנחל נסחפו בשיטפונות הקירות המערביים שלהם. המבנה הצפוני נפגע גם בחלקו המזרחי בעבודות בימינו.
המבנה הצפוני. נחשפו שני חדרים (איורים 4–6), שרק חלק מקירותיהם השתמרו לגובה מרבי של 0.44 מ'. בחדר הצפוני (2.4 מ' רוחב) השתמרו קטעים משלושה קירות (W20 ,W17 ,W13); הקיר המערבי לא השתמר כלל. רצפת החדר (L317 ,L313) עשויה משכבה של אדמת לס מהודקת. לתוך הרצפה נחפרו מתקנים עגולים רבים (איור 7) וכן טבון (L318; איור 8), שאל דופנו מוליכה תעלה להזרמת אוויר לליבוי האש. בתחתית הטבון נחשפה שכבת אדמה, ובה הרבה אפר ופחם עץ. על סמך בדיקת פחמן 14 של הפחם מתוארך המבנה למן המחצית השנייה של המאה הי"א ועד לסוף המאה הט' לפסה"נ. בחדר הדרומי השתמרו כל ארבעת הקירות (W15–W12; מידות 2.0 × 2.5 מ') וכן רצפה עשויה מאדמת לס מהודקת (L312). לתוך הרצפה נחפרו מתקנים עגולים (איור 9). קיר 13, המשותף לשני החדרים, נבנה כקיר כפול והוא רחב במיוחד (1.5 מ' רוחב). על סמך רוחב הקיר אפשר לשער כי במבנה היו שני שלבי בנייה — תחילה נבנה חדר אחד ומאוחר יותר נבנה צמוד אליו חדר נוסף; אי אפשר לקבוע איזה חדר נבנה בשלב הקדום ואיזה במאוחר. על רצפות המבנה ובתוך שכבות של מילוי אדמה מחוץ למבנה (L316–L314) התגלו שברי כלי חרס וכלי אבן מתקופת הברזל 2א. כלי החרס כוללים שתי קערות ממשפחת הכלים הנגביים העשויים ביד (איור 1:10, 2), כלי בישול (איור 3:10), קנקן (איור 4:10) ופך (איור 5:10). כלי האבן כוללים מקבות (איור 6:10–11), מכתש (איור 12:10) ואבן שחיקה (איור 13:10).
המבנה הדרומי. נחשפו שני קירות (W18 ,W11) ושתי אומנות ממערב לקיר 11 (איורים 11, 12), שהיו כנראה חלק ממבנה בן שני חדרים לפחות. קיר 11 נבנה לרוחב רב (1.3 מ') משני פנים של אבנים ובתווך מילוי של אדמה ואבנים; בחלקו הדרומי השתמר רק הפן המזרחי של הקיר. קיר 18 (0.85 מ' רוחב) נבנה גם הוא משני פנים של אבנים; הוא השתמר רק בקצהו המזרחי. קיר 18 הפריד כנראה בין שני חדרי המבנה. ממערב לקיר 11, מסביב לאומנות, נחשפה רצפה של אדמת לס ואפר מהודקים (L309; עובי 5 ס"מ; איור 13), שהונחה מעל אדמת הלס במקום. על הרצפה התגלו שברי כלי חרס, כלי אבן ופחם. על סמך בדיקת פחמן 14 של הפחם מתוארכת הרצפה למן המחצית השנייה של המאה הי"א ועד לסוף המאה הט' לפסה"נ. ממזרח לקיר 11 (L308) נחשפה אדמת לס טבעית ללא ממצא. הממצא הקרמי בחפירת המבנה הדרומי כולל קערה (איור 1:14), קערה ממשפחת הכלים הנגביים העשויים ביד (איור 2:14), שני סירי בישול (איור 3:14, 4), קנקן (איור 5:14) ופך (איור 6:14). מכלול כלי האבן מחפירת המבנה כולל מקבות (איור 7:14, 8) ואבן שחיקה (איור 9:14).