בפינה הדרומית-מערבית של המבנה נחשף בדל מהקיר הדרומי שלו (0.9 מ' עובי, W104) היוצר פינה עם הקיר המערבי (0.9 מ' עובי, W103) שנמשך 6 מ' צפונה, עד לפתח כניסה או מעבר תעלה. קיר W105 שמצפון השתמר גרוע, כיוונו מעט שונה מזה של קיר 103 והוא יוצר פינה עם קיר W106; קיר 106 מקביל לקיר W102 (להלן) וייתכן כי הוא קיר מחיצה.
הקיר המזרחי (W101) היה כנראה הקיר החיצוני של המבנה. הוא נפגע בצפונו, בדרומו ולאורך שוליו המזרחיים מחפירת בור אשפה מודרני גדול ולכן לא ניתן להעריך את ממדיו.
המבנה מחולק בקיר מחיצה פנימי צר (0.65-0.60 מ' רוחב, W102) לחדר דרומי (לוקוס 11) ולחדר או חצר צפונית (לוקוס 4).
קירות המבנה כוסו בשכבה של חלוקי אבן קטנים, כדורי טרוורטין (כ-10 ס"מ קוטר), צדפות ושבלולי שחריר הנחלים, המעידים על הצפת השטח לאחר נטישת המבנה ופירוקו.

 

כחמישה מטרים ממזרח לקיר 101 נמצא ריכוז גדול של שברי כלי חרס שמקורו כנראה בבור אשפה קדום.

 

המבנה מתוארך לסוף התקופה הביזנטית לפי שברי כלי החרס שנמצאו במילוי שביסודות הקירות (לוקוס 11): קערה (איור 1:3), קדרה (איור 2:3), סיר בישול (איור 3:3) וקנקן (איור 4:3). נמצאו מעט שברי כלי זכוכית מהתקופה הביזנטית, בהם גוש גולמי המעיד אולי על תעשיית זכוכית. עוד נמצאו אבני פסיפס אחדות, כמה שברי לוחות שיש, מסמר ברזל גדול ושני פוליסים, אחד של מוריציוס (585/6 לסה"נ, מטבעת קיזיקוס, ר"ע 102969) והשני מהמאה הו' לסה"נ (ר"ע 102970).
בעפר המכסה את שרידי המבנה ובבור האשפה הסמוך לקיר 101 נמצאו שברי כלי חרס אחדים מהתקופות הרומית והאומיית.