התל נמצא על פסגה שטוחה המתרוממת מעל הכפר משהד, בין נצרת לכפר כנא בגליל התחתון.
בשנת 1992 נערכו על פסגת התל חפירות (שטחים B ,A; עתיקות 170-143:44) ובשנת 1995 על הטרסה הצפונית הנמוכה של התל (שטחים D ,C; עתיקות 138-97:44) ונחשפו בהן שרידים אדריכליים חשובים מתקופות הב"ק 2–3, הב"ת 3-2, הברזל 1, 2א-ב והפרסית המאוחרת.

 

השרידים הארכיאולוגיים בחפירה הנוכחית (25 מ"ר) היו מזעריים וכללו כ-20 אבני שדה קטנות שהונחו בשורה בכיוון צפון–דרום והתגלו כ-1 מ' תחת לפני השטח. קשה לראות בהן קיר, הן הונחו ברשלנות זו ליד זו ולא היו משויכות לרצפה או לקרמיקה. כמה חרסים שעלו בחפירה היו שברי גוף מתקופת הברזל 2א-ב, אך ייתכן כי נסחפו מהתל, כ-150 מ' צפונה. כ-0.5 מ' תחת שורת האבנים נמצא מקבץ אבני שדה קטנות ללא קרמיקה משויכת. בעומק של כ-2 מ' תחת פני השטח נחשפה שכבה נקייה כמעט לחלוטין של אדמה חומה ורכה. על המדרונות התלולים של התל נראים שרידי ביצורים ותיתכן סוללה שהקיפו את התל. מהחפירה עולה כי בשטח זה לא הוקמו מבנים מחוץ לחומת העיר, אף שבצדדים אחרים של התל היו בתקופות מסוימות בתים מחוץ לביצורים.