שטח A
נחשפה גת חצובה בסלע הגיר הקשה (איורים 1, 2). משטח הדריכה מלבני (לוקוס 2; 2.0 × 3.5 מ') וגובה דופנותיו משתנה על פי שיפוע המדרון (1.5 מ' הדופן הצפונית; כ-0.05 מ' הדרומית). על הרצפה, סמוך לדופן הצפונית נמצא שקע סגלגל (0.4 מ' אורך; 0.2 מ' רוחב מרבי; 0.2 מ' עומק). נראה כי זהו שקע קרסטי טבעי, ששימש אולי 'תפוח' לריכוז הזגים בתהליך הסחיטה. לא התגלו שרידי טיח על גבי משטח הדריכה. כ-0.5 מ' מעל הרצפה, במרכז הדופן הצפונית, נחצבו שלוש גומחות במרחק 0.3-0.2 מ' זו מזו (לוקוסים 5-3; 0.35–0.40 מ' רוחב; 0.55–0.60 מ' גובה; 0.10–0.15 מ' עומק). בשלב מאוחר הועמקה הגומחה המרכזית (לוקוס 4; 0.4 מ' עומק). סמוך לפינה הדרומית-מערבית של משטח הדריכה ומחוצה לו נמצא ספלול (לוקוס 9; 0.15 מ' קוטר, 0.06 מ' עומק) שאולי אף הוא שקע קרסטי, אך ניתן לשער ששימש להצבת קנקן. תעלה רדודה (לוקוס 11; כ-0.25 מ' אורך, כ-0.15 מ' רוחב, כ-0.1 מ' עומק) הזרימה את התירוש מהפינה הדרומית-מערבית של משטח הדריכה אל בור שיקוע שמתארו מלבני ופינותיו מעוגלות (לוקוס 8; 0.9 × 1.3 מ', 1 מ' עומק). בחלקה המערבי של תחתית הבור נחצבה גומת שיקוע סגלגלה (לוקוס 14; 0.90 × 0.55 מ', 0.25 מ' עומק). בעומק 0.4 מ' מראש הדופן הצפונית של בור השיקוע נחצב נקב (7 ס''מ קוטר, 15 ס''מ אורך) שדרכו זרם התירוש מבור השיקוע לבור האיגום (לוקוס 16). חיבור נוסף בין שני הבורות היה בתעלה פתוחה (לוקוס 10; כ-0.1 מ' אורך, כ-0.1 מ' רוחב, כ-0.15 מ' עומק). אין לדעת אם התעלה והנקב הם משלבים שונים, או שפעלו כחלופות בו בזמן. על משטח הסלע, מעל הפינה הצפונית-מערבית של בור השיקוע נחצב שקע עגול ורדוד קשור אל הבור במרזב (לוקוס 13; 0.25 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק) שנועד כנראה להצבת קנקן. תעלה צרה ורדודה (לוקוס 12; כ-0.2 מ' אורך, כ-0.1 מ' רוחב, כ-0.1 מ' עומק) שימשה להזרמת התירוש ממשטח הדריכה ישירות לבור האיגום. ניתן לשער כי הזרמה ישירה נעשתה בעת הסחיטה שלאחר הדריכה, בעת שהזגים מרוכזים ועטופים ביריעת בד המסננת את התירוש, כך שאין צורך בהזרמתו דרך בור השיקוע. 
לבור האיגום, שנחצב מצפון לבור השיקוע, מתאר פעמוני (לוקוס 16; 1.2 × 1.4 מ', 2 מ' עומק). בדופנותיו וברצפתו נותרו קטעי טיח בגוון לבן-צהבהב. בחלקה הדרומי של רצפת הבור נחצבה גומת שיקוע סגלגלה (לוקוס 18; 0.30 × 0.75 מ', 0.2 מ' עומק). אל הבור ירדו באמצעות גומחה מקומרת שבה ניתן היה להציב את כף הרגל (לוקוס 22; 0.3 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה, 0.15 מ' עומק) ועמוד שהוצב 0.6 מ' מתחתיה, בחציו המערבי של הבור (לוקוס 23; חתך טרפזי 0.25 × 0.40 מ', 0.6 מ' גובה). על העמוד ניתן היה לעמוד בעת דליית התירוש מתחתית הבור.
במילוי העפר שהצטבר בבור האיגום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה: סירי בישול  (איור 3-1:3) ופכים (איור 9-4:3) ובתחתיתו, קרוב לקרקעית נמצאו כמה שברי גוף שניתן אולי לתארכם לתקופת הברזל 2.
משיקולים טיפולוגיים ניתן להציע שהגת שימשה במקורה בתקופת הברזל 2, חלק מהפעילות החקלאית בתחום אדמות העיר המקראית כפירה, שתלה נמצא ממזרח לחפירה. נראה שהגת השתמרה בשלמותה, כך שגם בתקופת הבית השני חזרו תושבי המקום להשתמש בה, כפי שמעיד הממצא הקרמי.
כ-7 מ' ממזרח לגת נוקתה מחצבה קטנה (לוקוס 1; 1.5 × 4.0 מ') שנחשפו בה שרידי תעלות חציבה ותשליל שורה בת שש אבנים מלבניות. מצפון-מערב לגת וצמוד אליה נחשף חלק ממחצבה נוספת (לוקוס 6; כ-3 × 4 מ'). גם כאן נותרו תעלות חציבה ותשלילי אבנים שנחצבו (כ-0.25 מ' עומק). אין לדעת אם הגת קדמה למחצבות או להיפך, ואפשר שהן נחצבו באותה תקופה. 

 

שטח B
נמצאה דרך שכיוונה מזרח–מערב ועל פני השטח השתמר ממנה קטע של כ-25 מ' (2.5–5.0 מ' רוחב; איורים 4, 5). בחתך הבדיקה (לוקוסים 19–21; 1.5 × 6.5 מ') נחשפה תשתית הדרך העשויה מילוי של עפר מהודק (עד 1.2 מ' עומק) על מדרגה טבעית של סלע האם. המילוי נתמך בקירות, דרומי (W1) וצפוני (W2), שנבנו מאבני שדה גדולות וביניהן מילוי אבנים קטנות ויצרו מעין טרסה. ראשי קירות התמך שימשו אבני שפה ובלטו כדי 0.5–0.9 מ' מעל מפלס פני השטח. במילוי החתך התגלו חרסים שחוקים מהתקופה הרומית הקדומה.