רוגם/ערמת סיקול (איור 1:I): נמצאה ערמת סיקול גדולה של אבני שדה (14 × 18 מ', 5 מ' גובה). בערמה רוכזו אבנים במהלך הכשרת קרקע חקלאית בשטח. למעט קירות התמך של ערמת הסיקול, לא נמצאה עדות לבנייה קדומה.

 

אגן חצוב (איורים II:1 ,2): כ-7 מ' מצפון לערמת הסיקול נחפר מתקן מעוגל לא רגולרי חצוב בסלע (לוקוס 11; 1.5 מ' קוטר, 1.4 מ' עומק) המתרחב מעט כלפי מטה בצדו המערבי. סביב האגן נחצבו כמה חריצים דמויי שוקת (לוקוסים 18-15; 1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.25 מ' עומק). באגן ובחריצים לא נמצאו סימני טיח וייתכן שהמתקן שימש לעיבוד תוצרת חקלאית או למלאכה ביתית אחרת.

 

מערת קולומבריום (איורים 3, 4, III:1): כ-60 מ' מצפון-מזרח לרוגם בראש מצוק נחפרה מערה שהשתמרה בשלמותה, נחצבה בסלע רך יחסית ומשוכב והיא דמוית משפך (לוקוס 20; 2.25 מ' קוטר תקרה, 1.25 מ' קוטר רצפה, 2 מ' גובה). פתח המערה הוא פיר מרובע שנחצב מפני השטח אל מרכז התקרה (0.8 × 0.8 מ', 0.5 מ' עומק). מן המצוק נפער פתח צדדי, כנראה לאחר שהמערה ננטשה.
על פני כל דופנות המערה ומגובה 0.4 מ' מהרצפה ועד התקרה נחצבו כוכי קולומבריה בארבעה מפלסים המותאמים לשיכוב הפנימי של הסלע. בכל מפלס 17-15 כוכים (0.3 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה, 0.25 מ' עומק). במפלס העליון חוברו חלק מהכוכים יחד למעין מדפים.
אף שלא נתגלה ממצא מתארך, נראה שיש לייחס את המערה לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. מערות דומות נמצאו באתרים סביב ירושלים ואף בקרבת מקום למערה זו (ר' קלונר, סקר ירושלים, האזור הדרומי, עמ' 142, אתר 90; סקר ירושלים, האזור הצפוני-מערבי, עמ' 31).

 

מתקן חצוב (איורים 3, III:1): מתחת למילוי אדמה חקלאית נתגלה קטע קטן של רצפת אבן (לוקוס 25) הניגשת לדופן מתקן החצוב בסלע. נחפר שטח קטן מאוד (2 × 1 מ') שלא אפשר להבין את אופיו. שברי כלי החרס שנמצאו כללו פערורים מתקופת הברזל 2 (איור 5). ניתן לייחס את האתר למרחב החקלאי של בית לחם.

 

שומרה ומערת אחסון (איורים 6, IV:1): כ-15 מ' מדרום לקולומבריום נחשף מבנה מלבני (4 × 5 מ', עד 1 מ' גובה) המחולק  בקיר מחיצה לשני חדרים. מתחתיו מערה טבעית (4.5 × 4.0 מ', 1.7 מ' גובה). לא נמצא ממצא מתארך ונראה כי המבנה והמערה שימשו לשמירה ואחסון של תוצרת  חקלאית.