נפתחו שני ריבועים במרחק כ-5 מ' זה מזה. בריבוע המזרחי נחשף קיר אבן דל שכיוונו מזרח–מערב. מצפון לקיר נמצא ריכוז אבנים ושברי כלי חרס, כנראה מפולת הקיר ששימש כנראה טרסה חקלאית בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. הטרסה היתה חלק מהעורף החקלאי של התל והרכס שממערב לו (האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך 1: 143-134).

 

מתחת למפלס המפולת נמצאה בשני הריבועים שכבת אדמת לס ובה שברי כלי חרס מן התקופה הכלקוליתית ומתחתיה אדמת לס טבעית. נראה כי המפלס הכלקוליתי היה בשימוש 'חוץ יישוב' – פעילות בשטחים פתוחים שאיננה בתחום היישוב הכלקוליתי בתל שבע (כיום בתוך היישוב הבדואי תל שבע, הרשאה מס' 2062-A). כלי החרס הכלקוליתיים כללו שברי כלי אגירה וידיות מחבצות. כלי החרס המאוחרים כללו שברי קנקנים וכלים מטיפוס ARS וכן נמצאו שברי כלי זכוכית