שטח A

ממזרח לשטח החפירה נמצא מבנה ששימש כנראה בית חווה (איור 2). את השטח חצתה דרך חקלאית (107; כ-220 מ' אורך מתועד, כ-1.8 מ' רוחב פנימי) שנתחמה בשני קירות שדה (F11; איור 3). קירות השדה (W108 ,W105–W101; איור 2), משני צדי דרך 107, בנויות מאבני גוויל (0.5×0.6 מ' גודל ממוצע,), כיוונן הכללי צפון–דרום. צמוד לקיר W101 נחפר חתך בדיקה (F10). בחתך זוהו שני נדבכים מהקיר. מדרגות העיבוד (W113–W109 ,W106), כיוונן הכללי מזרח–מערב ומהחתכים שנעשו בהן (F18 ,F17 ,F15) נראה שהן בנויות נדבך אחד על סלע טבעי.
נמצאו שלוש ערמות סיקול (F14–F12). ערמות 12 ו-14 (כ-5 מ' קוטר) על קיר השדה 108, בנויות מאבני גוויל (0.15×0.20 מ' גודל ממוצע). ערמה 13 (6×10 מ'; איור 4) תחומה באבני גוויל (0.6×0.8 מ') ובתוכה אבני גוויל קטנות (0.1×0.1 מ' גודל ממוצע). בחתכים שנעשו בהן לא נמצאו חרסים.
השומרה (F16; קוטר פנימי 3.5 מ'; איורים 5, 6) בנויה מאבני גוויל (0.6×0.9 מ') והשתמרו ממנה 2–3 נדבכים; הכניסה הייתה כנראה מצפון; היא הוקפה בחלקה המערבי בקיר אבנים (כ-10 מ' קוטר) ולא נמצאו בה חרסים.
 
בשטח עדויות לפעילות בת זמננו, ערמות של אבנים שבורות (איור 7) שנחצבו מהסלע, כנראה חומר גלם לכבשני סיד הפזורים באזור. זוהו סימני קידוח בסלע (איור 8) להכנסת חומר נפץ לריסוק הסלעים.
 


שטח B
כבשן סיד (F1; כ-5 מ' קוטר, כ-2.6 מ' עומק; איורים 9–11) חצוב בחלקו בסלע גיר ובחלקו בנוי מאבני גוויל שהשתמרו לגובה חמישה נדבכים.
נבדקו ארבעה קירות תמך של מדרגות עיבוד חקלאיות (F6 ,F4–F2) בנויים מאבני גוויל (כ-0.5 ×0.5 מ') על הסלע וקיר שדה (F5; כ-50 מ' אורך) שכיוונו צפון–דרום, בנוי מאבני גוויל (כ-0.5×0.5 מ') ששימש לחלוקה בין החלקות.
נחפר חתך (כ-1.5 מ' רוחב) בערמת סיקול (F8; כ-3 מ' קוטר) וזוהה שהיא בנויה מאבני גוויל (0.15×0.15 מ').
זוהתה חציבה (F9; מידות 1.85×2.30 מ', 0.8 מ' עומק), כנראה בת זמננו שלא נמצאו בה חרסים.
 
בחפירה נחשפה דרך חקלאית רחבה שנועדה לאפשר מעבר של שתי בהמות, זו מול זו, שנשאו תוצרת חקלאית מהשדות. קירות השדה שנחשפו הפרידו בין חלקות ואולי היו שייכים לכמה בעלי קרקעות. מדרגות העיבוד נועדו למנוע סחף של קרקע במדרונות ולאפשר שטחי גידול. אבנים שהפריעו לעיבוד הקרקע נערמו בשולי השדות או על מחשופי סלע כדי לאפשר ניצול מרבי של הקרקע היקרה. השומרה כנראה שימשה לאחסון של כלי עבודה או שמירה על יבולים בזמן קציר.
לא נמצאו חרסים המאפשרים את תיארוך הפעילות החקלאית, אך בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באזור, בחורבת לבד ובחורבת אנושה, מוכרת התיישבות מהתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 117). את כבשן הסיד אי אפשר לתארך, אך על סמך סמני הכרייה בת זמננו באזור, כנראה מנדטורית, סביר להניח שהכבשן היה בשימוש בתקופה זו.