שכבה V

מחצבה קדומה. שרידי חציבת גושי אבן רבועים (L132; אורך 0.45–0.55 מ', רוחב 0.20–0.25 מ') שנותרו בצפון שטח החפירה. נחשף גוש אבן רבוע באתרו וסביבו תעלת ניתוק צרה (איור 4). כן אפשר להבחין במדרגות חציבה רדודות (0.1–0.2 מ' גובה) על פני הסלע המשתפלים ובסימני אזמל, בעל חוד יחיד, על מתלול הסלע הנוחת מזרחה (L117; איור 5). על שרידי המחצבה הצטברו מילויי עפר (1.5 מ' גובה מרבי) וחרסים רבים משלהי ימי בית ראשון (המאות הז'–הו' לפסה"נ), מהתקופה הפרסית (המאות הה'–הד' לפסה"נ) ושבר ידית קנקן עם טביעת ורדה (רוזטה).
 
שכבה IV (שלהי ימי בית שני, המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ)
זוהו שלושה שלבים (IVc–IVa).
 
IVc. מתקן מטויח. על מילויי העפר משכבה V נחשף חלקית מתקן מטויח (כ-1.75 מ' קוטר) ולו שתי רצפות מטויחות זו על זו (L141 תחתונה, L138 עליונה). בצפון ניגשת רצפת הטיח העליונה לאבן בינונית (0.4 מ' גובה), כנראה חלק מקיר שתחם את המתקן. בדרום ניגשת הרצפה לסלע טבעי מפולס. חרסים שהתגלו ברצפות המתקן ובמילויים החתומים תחתיו מתארכים אותו לתקופה הרומית הקדומה, ימי הורדוס (המחצית השנייה של המאה הא' לפסה"נ).
 
IVb. קיר דל ופסולת סיתות. מעל המתקן המטויח היה מילוי שבבי אבן הנראים כפסולת סיתות וקיר דל, בנוי שורת אבני שדה קטנות שמהלכו עקלתוני (W9, אורך 3 מ'). נראה שבשלב זה הייתה באתר פעילות של סיתות אבן והקיר הדל נבנה במטרה לייצב את שבבי האבן שנערמו. חרסים שהתגלו בין שבבי האבן מתוארכים למן המאה הא' לסה"נ עד שלהי ימי בית שני.
 
IVa. מפולות. על שבבי האבן, או הישר על הסלע, התגלו מפולות אבני גזית, מסותתות מאבן קירטון רכה, בהן כמה אבנים עם סיתות שוליים וזיז בולט, בסגנון 'סיתות חשמונאי' (L131 ,L128 ,L119; איורים 6–8). האבנים שלמות ומונחות זו מעל זו, כמעט ללא עפר ביניהן. מצבן מלמד שהתמוטטו באחת, באירוע אסוני. הן נערמו כנראה למרגלות מבנה שניצב במקורו במעלה המדרון. בין האבנים נראים סימני שרפה. ממצא קטן שהתגלה בין מפולות האבנים תוארך למאה הא' לסה"נ ובו חרסים, שברי כלי אבן ומטבעות. אפשר להניח שהמפולות קשורות לחורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ ומקורן כנראה חומת העיר 'החומה הראשונה', שעברה בתוואי החומה הביזנטית, סמוך לשטח החפירה.
 
שכבה III
זוהו שני שלבים (IIIb ,IIIa).
 
IIIb. קיר תוחם. בדרום שטח החפירה התגלה קיר שנמשך מדרום-מערב לצפון-מזרח (W8, כ-5 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 3 מ' גובה; איורים 9, 10), בנוי למרגלות מצוק הסלע הנוחת ונראה שצירו הותאם לפני הסלע. יסוד הקיר הושתת על הסלע הטבעי. הקיר בנוי נדבכי אבנים מסותתות חלקית, חלקן בשימוש משני, המונחות לרוחבן או לאורכן (מנח ראש או פתין) וביניהן אבני שדה קטנות לפילוס הנדבכים. בין האבנים משולבות בשימוש משני אבנים רבועות אחדות שפניהן עם שוליים רחבים וזיז שטוח. הפן המערבי של קיר 8 נפגע בעת בניית מגדל ששולב בחומת העיר הביזנטית, לפיכך הוא קדום למגדל. בתוך מילויי עפר שנערמו לצד נדבכי קיר 8 (L140 ,L130) התגלו חרסים מהתקופה הרומית המאוחרת, ימי איליה קפיטולינה (המאות הב'–הד' לסה"נ). יסוד הקיר חותך מילויי עפר ובהם ממצא רומי קדום, מימי בית שני (המאה הא' לסה"נ). מועד בנייתו המשוער של קיר 8 לפיכך, מאוחר לימי בית שני, כנראה בתקופה הרומית המאוחרת, בין המאה הב' למאה הד' לסה"נ, או מעט מאוחר.
 
IIIa. בדלי קיר. על ראש קיר 8 התגלו בדלי קיר שנחתך סמוך לפינת מגדל החומה משכבה II. מעל חלקו הדרומי של קיר 8, מדרום לפינת המגדל, התגלו נדבכים של קיר (W6) וממזרח לפינת המגדל התגלה המשכו של אותו קו קיר, שנחפר על ידינו כקיר (W4). הפן המזרחי של קיר 6 נשדד. במילויי העפר שהתגלו ממזרח לקיר 6 היו שברי גוף של כלי חרס מהמאות הה'–הו' לסה"נ. נראה שבמועד זה פורק הקיר ונשדד. מועד בנייתו קדום כנראה למגדל משכבה II.
 
שכבה II
פינת מגדל בחומת העיר. מצפון לקיר 8 נחשפה פינה דרומית-מזרחית של מגדל בחומת העיר הקדומה (W2 ,W1; גובה השתמרות 4 מ'; איורים 11, 12). קירות המגדל הושתתו על סלע טבעי שפניו מוחלקים. בקיר 1, הדרומי, השתמרו 11 נדבכים ובקיר 2, המזרחי, נחשפו 10 נדבכים; ייתכנו נדבכים נוספים שהמפולת לא אפשרה את חשיפתם. קירות המגדל בנויים מאבני גזית מלבניות מסותתות מאבן גיר קשה. בשני הנדבכים העליונים האבנים גדולות ופניהן עם סיתות שוליים וזיז מרכזי בולט, או מוחלק (גודלן הממוצע: 1.5–1.8 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב, 0.40–0.65 מ' גובה); האבנים בנדבכים התחתונים צרות ונמוכות יותר, פניהן מהוקצעות גס ולרוב ללא סיתות שוליים (גודלן הממוצע: 1.1–1.6 מ' אורך, 0.45–0.95 מ' רוחב, 0.30–0.34 מ' גובה); הנדבכים התחתונים שמעל הסלע בנויים אבנים רבועות קטנות (0.3–0.7 מ' אורך צלע בממוצע); בין האבנים נמצאו אבנים קטנות לפילוס הנדבכים, מחוזקות בחומר מליטה אפור. פינת המגדל שנחשפה בחפירה תועדה בעבר על ידי בליס ודיקי והמנהרה שחפרו סביב קירות המגדל ומחוצה להם נחשפה שנית (Bliss and Dickie 1897:94–96, plate XI; בליס ודיקי 94:2010–96, לוח XI). בחפירה הנוכחית הובחן שפינת המגדל פוגעת בקיר 8 וכנראה גם בקיר 6 הבנוי מעליו, לפיכך היא מאוחרת להם. הנתונים מלמדים שהמגדל נבנה כנראה לאחר המאה הד' לסה"נ. אפשר לזהותו עם מגדל השער הדרומי-מזרחי בחומת העיר מהתקופה הביזנטית.
 
שכבה I
קירות שדה דלים. נחשפו בדלי קירות דלים בנויים שורת אבנים אחת בגובה נדבך אחד (W10 ,W5 ,W3; איור 13), בכיוון כללי ממערב למזרח, או מדרום-מערב לצפון-מזרח ושימשו כנראה קירות תמך חקלאיים; אי אפשר לתארך את הקירות בוודאות, אך סביר להניח שהם מאוחרים למגדל השער משכבה II. הממצא המאוחר ביותר שהתגלה במילויי העפר הקשורים עם קירות אלו מתוארך לתקופות הביזנטית או האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הח' לסה"נ) ואפשר להניח שנבנו לכל המוקדם בשלב זה.
 
לממצאים שהתגלו תרומה חשובה למחקר של ירושלים, בעיקר משום מיקומו של השטח שנחקר. עם זאת, גודלו הקטן של שטח החפירה אינו מאפשר זיהוי ודאי של מבנים שנחשפו.