באתר ובסביבתו הקרובה נערכו חפירות רבות ונחשפו בהן מפלסי חיים מתקופת הברונזה (מוקארי 2009א; קובלו-פארן 2011), מערכת מסתור מהתקופה הרומית (אושרי תשנ"ח), גתות מהתקופה הביזנטית (מוקארי תשס"ג) ושרידי מבנים מהתקופות האסלאמית הקדומה עד והעות'מאנית (אבו עוקסה תשנ"ו; פורת תש"ס; אבו ריא 2006; דללי-עמוס 2008; מוקארי 2009א; מוקארי 2009ב; אבשלום-גורני 2011).
בחפירה הנוכחית נפתח ריבוע אחד (איורים 2, 3) ונחשפו שרידי מפלס אבנים וקיר, המתוארכים לתקופה הממלוכית. כן התגלה ממצא כלי חרס וכלי זכוכית מהתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית, המייצגים כנראה את התקופות שבהן היה האתר מיושב.
 
לאחר הסרת פני השטח בריבוע החפירה נחשפה אדמה חקלאית אדמדמה ומתחתיה שכבת אדמה אפורה כהה (100L) — שכבת פני השטח הקדומים. מתחת לשכבה זו הובחנה הצטברות אדמה (101L), שמעורבים בה שברי כלי חרס מן התקופות העבאסית והממלוכית.
מתחת להצטברות 101 התגלו מפלס אבנים קטנות (102L) ומדרום לו קיר (105W; איור 4). קיר 105 נבנה בציר כללי מזרח–מערב מאבנים בינוניות (0.20 × 0.25 × 0.35 מ') וביניהן אבנים קטנות, והוא הושתת על שכבת אבנים קטנות. הקיר שהשתמר לגובה נדבך אחד. מדרום לקיר נחשפה הצטברות אדמה אפורה כהה (107L), ובה כמות גדולה של שברי ידיות של קנקני אגירה מן התקופה הביזנטית, שברי כלי זכוכית ועצמות בעלי חיים. מתחת להצטברות 107 התגלתה אדמה סטרילית אפורה (ר' איור 4). נראה כי הקיר שנחשף בחפירה היה קשור בפעילות חקלאית שנערכה בסביבה.
 
ממצא כלי חרס
עדנה שטרן
 
בחפירה התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (המאות הו'–הז' לסה"נ), לתקופה העבאסית (חרסים אחדים; המאות הט'­–הי' לסה"נ), לתקופה הממלוכית ולתקופה העות'מאנית הקדומה (המאות הי"ד–הט"ז לסה"נ), וכן התגלתה מקטרת חרס מהתקופה העות'מאנית התיכונה (המאה הי"ז לסה"נ). לא התגלו מכלולים קרמיים נקיים, ולכן שברי כלי החרס שצוירו הוצגו טיפולוגית לפי תקופות. עם זאת, הובחן כי הכלים הקדומים נמצאו בלוקוסים העמוקים יותר. הממצא מייצג את התקופות שבהן היה האתר מיושב.
מסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית נמצאו קדרה עשויה מטין אפור כהה (איור 1:5), סירי בישול, האחד עשוי מטין אדמדם (איור 2:5) והשני מטין אפור (איור 3:5) וקנקנים עשויים מטין אפור שלהם צוואר גבוה ושפה פשוטה (איור 4:5, 5).
מהתקופה העבאסית נמצאו שברי גוף וידיות של פכים עשויים מטין צלהב (לא צוירו) ובסיס פך (איור 6:5).
מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית הקדומה התגלו מגוון כלים, ובהם כלים מזוגגים, כלים פשוטים שיוצרו באובניים ומעט כלים עשויים ביד. מבין הכלים המזוגגים בולטות הקערות, ובהן שפה של קערת מונוכרום מזוגגת בזיגוג ירוק (איור 7:5) ובסיס טבעת נמוך של קערה המעוטרת בצביעה בחיפוי ובזיגוג צהוב (איור 8:5) וכלי מזוגג עשוי מפריט, כנראה קנקנית (איור 9:5), שזוגג בזיגוג אלקלני ועוטר בעיטור בצבע כחול כהה על רקע טורקיז. כן התגלו שבר בסיס גבוה של קערה מזוגגת ירוק (איור 10:5) ושפת קנקן (איור 11:5), המתוארכים לראשית התקופה העות'מאנית. הכלים העשויים ביד נושאים ברובם דגמים גיאומטריים צבועים בשחור או אדום, ובהם שפת פך או קנקנית (איור 12:5) וידית פך או קנקנית (איור 13:5).
מהתקופה העות'מאנית התיכונה התגלתה מקטרת חרס עשויה מטין בהיר ועליה עיטורים טבועים (איור 14:5), האופיינית למאה הי"ז לסה"נ.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו שלושה שברים של כלי זכוכית הניתנים לזיהוי ותיארוך, מהם שניים צוירו (איור 1:6, 2), ושישה שברים של פסולת מתעשיית זכוכית (איור 3:6–8). הכלים מתוארכים לשלהי התקופה הרומית והתקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ) ולתקופה הממלוכית.
שבר כלי מס' 1 (107L) שייך לשפה מעוגלת באש וזקופה עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל בהיר, המעוטרת בחוט זכוכית בגוון טורקיז, שנכרך מתחת לשפה. השבר יכול להשתייך לכוס גלילית מעוטרת או לבקבוק משלהי התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית. דוגמות לכוסות ולבקבוקים שלהם עיטור בחוט, בדומה לשבר זה, נמצאו בג'למה בפסולת בית המלאכה שתוארך למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ (Weinberg and Goldstein 1988: Figs. 4-23:162, 166; 4-35:297). בחפירה התגלה שבר כלי נוסף מתקופה זו — שפת קערה מקופלת החוצה וחלולה עשויה מזכוכית בגוון כחלחל בהיר (103L; לא צויר).
שבר כלי מס' 2 (102L) שייך לכלי מזכוכית בגוון סגלגל, מעוטר בחוטים לבנים המשוקעים בדופן וסרוקים לדגם דמוי נוצה (איור 2:6). שיטת עיטור זו מכונה מרוורינג, והיא אופיינית לתקופה הממלוכית. השבר שנמצא בחפירה שייך לכלי, אולי בקבוק, באיכות טובה, שבו הזכוכית הלבנה משוקעת היטב בדופן והדגם עשוי היטב. בקבוקים המעוטרים באופן זה הופיעו בתקופה הצלבנית והמשיכו בתפוצה רחבה בתקופה הממלוכית.
פסולת מתעשיית זכוכית נמצאה בשני לוקוסים (103L, 107L), יחד עם כלי זכוכית שתוארכו לשלהי התקופה הרומית המאוחרת ולתקופה הביזנטית. הפסולת כוללת נתז זכוכית בגוון כחלחל-ירקרק שבקצהו פסולת גירית מדופן הכבשן או מרצפתו (איור 3:6); גוש זכוכית שעליו שכבה גירית מרצפת הכבשן או מדופנו (איור 4:6); נתזים של זכוכית גולמית נקייה בגוון כחלחל בהיר וירקרק בהיר (איור 5:6, 6); ושני גושים מעורבים ובהם זכוכית גולמית עם פסולת וחומר גירי (איור 7:6, 8).
פסולת זכוכית זו מעידה בבירור על עיבוד זכוכית באתר, אבל הכמות הקטנה יחסית וטיב הממצא אינם מאפשרים לקבוע אם התקיים באתר ייצור זכוכית מחומרי הגלם או ייצור כלים וחפצים מהתכה של זכוכית גולמית. פסולת תעשיית זכוכית נמצאה גם בחפירות קודמות בנין, וברור שביישוב הקדום פעל בית מלאכה לזכוכית (גורין-רוזן 2014; 2018). בחפירה זו התגלתה הפסולת לצד כלים המתוארכים למאות הד'–הה' לסה"נ.
שברי כלי הזכוכית, ובמיוחד שברי פסולת תעשיית הזכוכית, מצטרפים למידע שנאסף מחפירות הצלה קודמות ביישוב על מקומה של תעשיית הזכוכית בכלכלת היישוב נין בעת העתיקה.