בחודשים יוני–יולי 2019 נערכה עונת החפירות הרביעית בלגיו (רישיון מס' 62/2019-G; נ"צ 2179/7202; איור 1). החפירות, מטעם הפרויקט האזורי עמק יזרעאל (JVRP), מכון אולברייט למחקר ארכיאולוגי, אוניברסיטת וויומינג, קולג' לייקומינג והארגון האמריקאי לארכיאולוגיה מעבר לים, נוהלו על ידי מ"ג אדמס, י' טפר וס' כהן, בסיוע מ"א כהן, ו' וייקובסקי, פ' פלשר, ר' קנאות' (ניהול שטח), מ' לטני (ארכיאולוגיית שדה וניהול בסיס נתונים), ר' לין (שימור), א' ארננוויין (חישה מרחוק) וחברת שירותי ארכיאולוגיה לישראל (לוגיסטיקה ומנהלה).
ארבע עונות החפירה של הפרויקט האזורי עמק יזרעאל בלגיו בשנים 2013, 2015, 2017 ו-2019 התמקדו בפרינקיפיה (Principia; מפקדת המחנה) של מחנה הלגיון הרומי השישי פראטה, שזוהה במרכז גבעת אל-מנאח' (איור 1), בערך באמצע הדרך בין תל מגידו לאולם התפילה הנוצרי בכפר עותנאי מהמאה הג' לסה"נ (טפר 2006; טפר ודי סגני תשס"ו). החפירות נערכו בעקבות סקרים מקיפים שנערכו באתר בשנים 1998–2002, שהצביעו על מיקומם האפשרי של המחנה והעיר הרומית–ביזנטית מקסימיאנופוליס (טפר 2003; טפר 2013; Tepper 2002; 2007). סקרים אלה העלו ממצאים המיוחסים ללגיון הרומי, ותעדו שרידי אמות מים מהתקופה הרומית, כבישים אימפריאליים, אמפיתיאטרון ובית הקברות של הלגיון (איור 1). בעונת החפירות הראשונה של הפרויקט בשנת 2013 נבדק האתר בחתך אורך שנחפר לתוך שרידי מערכת הביצורים הצפונית והקסרקטינים (שטח A; איור 2), ואושר מיקומו של מחנה הלגיון כפי ששיער טפר (טפר 2003; Tepper, David and Adams 2016). שתי העונות הבאות התמקדו בחפירת החלק המרכזי של מחנה הלגיון (שטחים B, C; איור 2) — הפרינקיפיה והרחוב הראשי של המחנה (via principalis) — ובבדיקות חישה מרחוק של האתר באמצעות רדאר חודר קרקע, טכנולוגיית לידאר (LiDAR) ופוטוגרמטריה אווירית (איור 2; Adams et al. 2019). החפירות התמקדו בפעילות הלגיון הרומי השישי במקום, אך התגלו גם שרידים באתרם וממצאים קטנים מתקופת הברונזה הביניימית ומימי המנדט הבריטי אז ישב במקום הצבא הבריטי.
בעונת 2019 נמשכה העבודה בשטחים B ו-C, המשתרעים בשני חלקים נפרדים של מתחם הפרינקיפיה. הממצאים הבהירו טוב יותר את תכנית המתחם, שתוארך כעת בוודאות רבה יותר למאות הב'–הד' לסה"נ.
שטח B: אולם הבזיליקה של הפרינקיפיה (איור 3). העבודה התמקדה בעיקר בסאקלום (sacellum) — תא פולחן המוקדש לפולחן הקיסרי ואחסון נסי הלגיון. התכנית הכללית של החדר התבררה, והיא כוללת שרידים של הסטילובטים והמזבח הראשי ועדויות לשיפוץ החדר בשלב מאוחר של השימוש בו. הממצאים כוללים שברים של פסלי ברונזה ואבן ופריטים אדריכליים.
שטח C: השער וחצר הפרינקיפיה (איור 4). נמשכה החפירה בשער הראשי המוליך למתחם הפרינקיפיה מהרחוב הראשי של המחנה (via principalis). כן נחשפו החזית המזרחית של הפרינקיפיה בצד דרום, הפינה הדרומית-מזרחית של המבנה, האכסדרה הפנימית, תאי אחסון (armamentaria) וחלקים של החצר ומערכת הניקוז שלה.
במסגרת החפירה קודמו מטרות המחקר העיקריות של פרויקט החפירות באתר מחנה הלגיון בלגיו, ובהן בירור תכנית מלאה של הפרינקיפיה, תיארוך מועד הקמת המחנה ונטישתו וקבלת נתונים חדשים אודות הפעילויות היומיומיות שנערכו במחנה.
טפר י' 2003. סקר מרחב לגיו ליד מגידו: מחקר גיאוגרפי היסטורי. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב. תל אביב.
טפר י' ודי סגני ל' תשס"ו. אולם תפילה נוצרי מהמאה הג' בכפר עותנאי (לגיו). ירושלים.
Adams M.J., Cradic M., Farhi Y., Peers M. and Tepper Y. 2019. A Betyl with a Decorated Base from the Principia of the Roman VIth Ferrata Legionary Base, Legio, Israel. Israel Museum Studies in Archaeology 9:68–91.
Tepper Y. 2002. Lajjun–Legio in Israel: Results of a Survey in and around the Military Camp Area. In P. Freeman, J. Bennett, Z.T. Fiema and B. Hoffmann eds. Limes XVIII I (Proceedings of the XVIIIth International Congress of Roman Frontier Studies Held in Amman, Jordan, September 2000) (BAR Int. S. 1084, I). Oxford. Pp. 231–242.
Tepper Y. 2007. The Roman Legionary Camp at Legio, Israel: Results of an Archaeological Survey and Observations on the Roman Military Presence at the Site. In A.S. Lewin and P. Pellegrini eds. The Late Roman Army in the Near East from Diocletian to the Arab Conquest (Proceedings of a Colloquium Held at Potenza, Acerenza and Matera, Italy, 10–14 May 2005) (BAR Int. S. 717). Oxford. Pp. 57–71.
Tepper Y., David J. and Adams M. J. 2016. The Roman VIth Ferrata at Legio (el-Lajjun), Israel: Preliminary Report of the 2013 Excavation. Strata 34:91–124.