שטח J משתרע סמוך לאפיק נחל שורק ולמישור הסחף שלו. בתל ובסביבתו נערכו סקרים וחפירות (לסקירה מקיפה של המחקר, הסקרים והחפירות בתל, ר' טקסל תשס"ה; Fischer and Taxel 2007; Kletter and Nagar 2015). משנת 2019 ואילך נערכו ממזרח ומדרום-מזרח לתל חפירות הצלה נרחבות שהשתרעו בעשרה שטחים, שאחד מהם הוא שטח J (הדד ואחרים 2021; נדב-זיו ואחרים 2021; וורגה, בצר וויינגרטן 2022).

שטח J נפתח בעומק של כ-3 מ' מתחת לפני השטח, בעקבות מידע מבדיקות מקדימות שבהן זוהתה שכבה ארכיאולוגית בעומק זה. נפתחו ארבעה ריבועי חפירה (0.2–0.6 מ' עומק החפירה; איור 2), והתגלו שכבה של הצטברות קרקע, ובה ממצאים רבים מהתקופה הכלקוליתית, ובורות חפורים בקרקע ובהם ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה 2א'. בחפירה נערך ניפוי יבש מלא וניפוי רטוב מדגמי. כן, במערב שטח החפירה (ריבוע 12Q) נערכה בדיקה מצומצמת לעומק של 6 מ' לאיתור שרידים נוספים.
 
התקופה הכלקוליתית
התגלתה שכבת הצטברות של קרקע כבדה כהה (כ-0.5 מ' עובי), ובה התגלו שברי כלי חרס, פריטי צור, כלי בזלת ועצמות בעלי חיים, ללא שרידים אדריכליים. רוב הממצאים התגלו בריבועים 12S ו-13T ורק מיעוטם בריבועים 13R ו-13S שבהם התגלתה שכבת הקרקע מעורבת בחול. במקום אחד, בריבוע 12S, נחשפה הצטברות צפופה במיוחד של ממצאים (15013L; איור 3). פריטי הצור שהתגלו בחפירה חדים ולא שחוקים, ומכך יש להסיק כי הם לא עברו תהליכי הסעה ושחיקה טרם כיסויים וכי השכבה מהתקופה הכלקוליתית היא שכבה באתרה.
 
ממצא כלי חרס. התגלו 55 חרסים שתוארכו לתקופה הכלקוליתית, המייצגים מגוון טיפוסים אופייניים לתרבות הע'סולית, ובהם בזיכים (איור 1:4, 2) וקעריות V (איור 3:4), שהם 'מאובן מנחה' לתקופה, וכן פערורים (איור 4:4) וקנקנים (איור 5:4). חומר הגלם של כלי חרס אלה אופייני לתקופה הכלקוליתית, והובחנו בו שתי קבוצות: רוב הכלים עשויים מטין כתמתם עם חסמי חצצים בצריפה בטמפרטורה נמוכה, ואילו מקצת מהכלים עשויים מטין לבן עם חסמי חצצים גסים בצריפה בטמפרטורה נמוכה. בדומה לכלי חרס מהתקופה הכלקוליתית שהתגלו באתרים אחרים סמוך לחוף הים (למשל, אתר אגמים מזרח; עבאדי-רייס וורגה 2019), גם בחפירה הנוכחית השתמרות החרסים מתקופה זו גרועה, וחלק מהם התפוררו במהלך חפירתם. בשטח A, הסמוך לשטח J ממערב, התגלו שרידים נוספים מהתקופה הכלקוליתית (הדד ואחרים 2021).
 
ממצא צור. התגלו 224 פריטים (טבלה 1) האופייניים גם הם לתרבות הע'סולית בתקופה הכלקוליתית, ובהם בעיקר פסולת (91%) ומעט גרעינים (4.5%) וכלים (4.5%; איור 5, להלן). תעשיית הצור באתר היא נתזית, ושכיחות הנתזים בה גבוהה פי כארבעה משכיחות הלהבים.
הכמות הגדולה של הפסולת ביחס לכמות המועטה של הכלים מעידה על סיתות שנערך באתר. לפי מצבם של הפריטים שלא נשחקו ולא נפגעו, נראה שאזור הייצור שכן בשטח J עצמו. כל שלבי רצף ההפחתה מיוצגים במכלול, כולל שלבים ראשוניים של עיצוב הגרעין, שמיוצגים בפריטים ראשוניים, ושלבי תחזוקת הגרעין וחידוש שלו, המיוצגים בפסולת אופיינית.
 
טבלה 1. פריטי הצור מהחפירה
הטיפוס
כמות
אחוז
נתזים
63
28
נתזים ראשוניים
22
10
להבים
15
7
להבים ראשוניים
1
0.5
להבונים
6
2.5
פסולת גרעין
5
2
סה"כ פסולת תעשייה
112
50
גושים
37
17
שבבים
55
25
סה"כ גושים ושבבים
92
42
גרעינים
10
4
כלים
10
4
סה"כ
224
100
 
מקורו של רוב הצור בתצורת מישש, וניתן להשיגו במעלה נחל שורק באזור המפגש בין שפלת החוף לשפלה הפנימית ולגבעות יהודה. למרות שאפשר למצוא חלוקי צור בנחל שורק הסמוך לאתר, הרי שהם לא שימשו חומר גלם, אלא נעשה שימוש בצור ראשוני. ניתן לראות זאת לפי הקליפה בחלק מהפריטים (איור 4:5).
במכלול הצור זוהו עשרה גרעינים וחמישה פריטים של פסולת חידוש גרעין. מכל הגרעינים הופקו להבים, משלושה מהם הופקו גם נתזים ומשבעה מהם הופקו בעיקר להבונים. לרובם משטח נקישה אחד. הגרעינים קטנים (2.6 ס"מ אורך בממוצע, 2.4 ס"מ רוחב מירבי, 1.8 ס"מ עובי) והם נוצלו באינטנסיביות. ברובם זוהתה עדשת גיר אחת לפחות ועל מחציתם שרידי קליפה, ומכך ניתן להסיק כי חומר הגלם לא היה רב ועל כן הוא נוצל באינטנסיביות, ובנוסף איכותו אינה גבוהה.
עשרה מהפריטים הוגדרו ככלים לאחר שזוהו עליהם סימנים לעיבוד נוסף, ובהם שבעה להבים משובררים, שעל שלושה מהם יש ברק שימוש (איור 1:5), מקדח (איור 2:5), מגרד (איור 3:5) ונתז משוברר עם קליפה (איור 4:5).
 
ממצא נוסף. עוד התגלו בשכבה מהתקופה הכלקוליתית מעט כלי אבן, צדפים ועצמות בעלי חיים. כלי האבן כוללים קערה מבזלת שלה שפה מעוגלת (איור 5:5) וחלוק גיר מוארך שחתכו רבוע (איור 6:5), ששימש אולי עלי או מקבת אד הוק, על סמך מעט סימני הכאה בקצהו ושלוש צלקות בקצה הפעיל שהן תוצאה של הכאה בעזרתו. במכלול הצדפים שני מינים (Glycymeris nummaria, Acanthocardia tuberculata) שמקורם בים התיכון; אחד מהם חורר בטכניקה של הכאה. מכלול עצמות בעלי החיים כולל עצמות של ארבעה מינים: כבש או עז, בקר, חזיר מבוית וכלב או זאב.
 
תקופת הברונזה התיכונה 2א'
מעל השכבה מהתקופה הכלקוליתית התגלתה שכבת פעילות מתקופת הברונזה התיכונה 2א'. בשכבה התגלו שלושה בורות, שנחפרו לתוך אדמה נקייה מממצאים וחדרו מעט לתוך השכבה מהתקופה הכלקוליתית. בדרום החפירה התגלה בור (15019L) ובו קבורה של פרט בוגר בגיל 40–60 שנה, שהונח בתנוחה מכווצת, ראשו במזרח ופניו פונות לדרום; מעל הנקבר הונחו שלושה כלי חרס (איור 6), ובהם קערה (איור 1:7) ושני קנקנים (איור 2:7, 4). במרחק של כ-6 מ' מצפון-מזרח לבור 15019 התגלה בור קטן, שנחפר לתוך השכבה הקדומה, ובו קנקן (150046B; איור 3:7). במרחק כ-6 מ' מצפון-מזרח לקנקן התגלה בור חפור נוסף, ובו התגלו פך שלו שפה צבוטה (150038B; איור 5:7) ולידו עצמות שהשתמרותן גרועה ולא אִפשרה את זיהוין. כל כלי החרס שהתגלו בשכבה מתוארכים לתקופת הב"ת 2א' ואופייניים לקברים מהתקופה. בשטח A הסמוך לחפירה ממערב התגלו קברים מתקופה זו (הדד ואחרים 2021).
 
גיאומורפולוגיה
השוואת גובה השכבות הארכיאולוגיות שהתגלו בחפירה לנתונים הגיאומורפולוגיים/סדימנטולוגיים שעולים מחתך הבדיקה לעומק של 6 מ' שנערכה בריבוע 12Q במערב שטח החפירה (15020L), מאפשרת לזהות את הקשר בין הפעילות האנושית לתהליכים הסדימנטולוגיים במקום. בתחתית החתך (19.5 מ' מעפנה"י) הובחנה קרקע חרסיתית חומה, כהה ודחוסה, ללא ממצאים ארכיאולוגיים. מגובה של 20.4–20.7 מ' מעפנה"י (מהצפון לדרום בהתאמה) ועד לגובה מרבי של 20.55 מ' מעפנה"י הובחנו שכבות דקות של חול ושל סדימנט חרסיתי כהה לסירוגין; הן הובחנו גם בריבוע 13Q (איור 8). שכבות החול נקיות מממצאים, ובשכבות החרסיתיות התגלו מעט ממצאים מהתקופה הכלקוליתית. עיקרה של השכבה מהתקופה הכלקוליתית נמצא בחלק העליון של השכבות הדקות של החול והאדמה ובשכבה החרסיתית (כ-0.2 מ' עובי) מעליהן. מעל שכבת אדמה זו מהתקופה הכלקוליתית, מגובה 22.5 מ' מעפנה"י, הובחנה הצטברות של סדימנט הדומה לזה שבתחתית החתך — סדימנט חרסיתי חום המכיל תרכיזי גיר (כ-1.5 מ' עובי). מעל הצטברות שכבה זו ועד לגובה פני השטח (25.5 מ' מעפנה"י) הובחנה שכבה חרסיתית כהה, ללא תרכיזי גיר (כ-1.5 מ' עובי). הבורות והממצאים מתקופת הברונזה התיכונה התגלו בשכבת הסדימנט העליון, אם כי לא ניתן לדעת באיזה גובה היו פני השטח בתקופה זו.
נראה כי ההתיישבות מהתקופה הכלקוליתית שתחילתה זוהתה בשלב המאוחר של ההרבדות של השכבות הדקות של החול והסדימנט החרסיתי לסירוגין, הייתה קשורה לשינוי במשטח ההרבדה. שינוי זה נבחן במחקר גיאומורפולוגי שיתפרסם בעתיד.
 
הממצאים מהתקופה הכלקוליתית מלמדים על פעילות אנושית מגוונת שהתקיימה באתר בתקופה זו. הם כוללים כלי חרס לאחסון ולהגשה; כלי צור, ובהם להבי מגל ששימשו לקציר דגנים וגרעיני צור לייצור להבונים; קערה מבזלת; עצמות בעלי חיים מבוייתים; וצדף מעובד. הממצאים מלמדים ששטח החפירה משתרע בשוליו של כפר מהתרבות הע'סולית בתקופה הכלקוליתית, ששכן לאורך ערוץ נחל שורק. נראה כי שרידיו של כפר זה התגלו גם בשטח A הסמוך. זהו אתר חדש מהתקופה הכלקוליתית שלא היה מוכר עד כה. מתקופת הברונזה התיכונה 2א' התגלו בורות חפורים באדמה ובהם כלי חרס, ולפחות אחד מהם זוהה כקבר. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם תמונה רחבה שהולכת ומתבררת מהחפירות באתר, ולפיה בתקופת הברונזה התיכונה שכן באזור בית קברות שהיקפו לא ידוע.