החפירה נערכה בקומת הקרקע של מבנה מגורים פרטי בצומת הרחובות קאזה נובה והפטריארכיה היוונית, שפתחו כיום הוא פִרצה בפינה הדרומית-מזרחית של המבנה. נפתח ריבוע חפירה בחדר מלבני בחציה המזרחי של הקומה (איורים 2, 3). נחשפו שרידי מבנה מימי הביניים (שכבה II; המאות הי"ב–הט"ו לסה"נ), ומעליהם שרידי מבנה ששימש בתחילה לתעשייה הקשורה בנוזלים ומתוארך לשלהי התקופה העות'מאנית (שכבה I; המאות הי"ח–הכ' לסה"נ). בכל אחד מהמבנים הובחנו ארבעה שלבי בנייה. לחפירה קדמו עבודות ללא פיקוח ארכיאולוגי, ובהן הוסרו לבטח שכבות מאוחרות.

המבנה מרוחק כ-150 מ' מצפון לכנסיית הקבר. בחפירה בכנסיית סנט ניקולס הסמוכה מצפון-מזרח נחשפו שרידי בנייה למן התקופה הבינזטית ועד ימינו, לרבות קומת הקרקע של הכנסייה מהתקופה הצלבנית (יגר וראם 2019; איור 1: 7609-A).
 
שכבה II (ימי הביניים; המאות הי"ב–הט"ו לסה"נ)
שלב 1. בשלב זה נבנה כנראה החדר (4.5 × 5.0 מ', 2.5 מ' גובה מרבי), התחום בארבעה קירות (14W–17W) שנבנו מאבני שדה ומאבנים מהוקצעות בינוניות–קטנות שלוכדו בחומר מליטה אפרפר-לבן עשיר בגריסים שחורים ולבנים. לחדר קמרון חבית, שנבנה מאבני שדה שלוכדו בחומר מליטה הדומה לזה שבקירות. בקיר 14 נבנתה נישה ובצדו המערבי של החדר נקבע פתח הפונה לרחוב קאזה נובה.
 
שלב 2. לשלב זה יוחס מוקד ובו אפר שחור ומפלסים לבנים אופקיים (12L; איור 4) המעידים על שרפה. המוקד נתחם באבני שדה בגודל בינוני (11L), שניגשו בצפון לקיר 16. במוקד נמצאו קערה הנושאת עיטור סגרפיטו (Sgraffito; איור 2:5) וסיר בישול (איור 3:5) המתוארכים לתקופות הצלבנית והאיובית (המאה הי"ג לסה"נ). כן נמצאו במוקד שלוש מקבות (12L), שתיים מאבן צור (איור 1:6, 2; סלים 106, 133 בהתאמה) ואחת מאבן גיר (איור 3:6; סל 134).
 
שלב 3. המוקד כוסה במפלס אדמה חומה בהירה (9L; 0.3 מ' עובי; איור 7). במפלס זה נמצאו קערה מזוגגת בזיגוג מונוכרום ירוק (איור 1:5) המתוארכת לתקופות הצלבנית והאיובית, וכלים המתוארכים לתקופה הממלוכית, בהם קערה עשויה ביד ומעוטרת בעיטור גאומטרי (HMGW; איור 4:5), קערה צבועה (Slip painted; איור 5:5), סיר בישול (איור 7:5), כלי מעוטר בשחור וכחול (soft-paste; איור 8:5) וקנקן מטיפוס HMGW (איור 9:5).
 
שלב 4. מפלס החדר הוגבה במילוי אדמת רנדזינה אפורה (5L; 0.2 מ' עובי; איור 7). במילוי נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הממלוכית, ובהם קערה מזוגגת בזיגוג מונוכרום ירוק (איור 6:5) וקנקנים מטיפוס HMGW (איור 10:5, 11).
 
שכבה I (התקופה העות'מאנית; המאות הי"ח–הכ' לסה"נ)
שלב 1. על גבי מילוי 5 הותקנה רצפת עפר מהודק (2L), שלה תשתית אבני שדה קטנות וצפופות (3L; איור 7). בפירוק רצפה 2 נמצאו שברי כלים המתוארכים לתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ), ובהם קערה מזוגגת בזיגוג חום (איור 12:5) וקערות מיובאות (איור 13:5–15). ברצפה ובתשתיתה נמצאו שלושה מטבעות שזוהו: פלס ממלוכי שחוק מהמאה הי"ד לסה"נ לערך (ר"ע 174662); ושני מטבעות מנע'יר עות'מאניים (ר"ע 174660, 174661), שנטבעו כנראה במאה הט"ז לסה"נ. בתשתית הרצפה נמצאה גם דיסקית עופרת שבה ארבעה חורים (3L; סל 114; איור 8), כנראה תליון או כפתור.
בדרום-מזרח החדר נחשפו בריכה מטויחת מלבנית (4L; 1.0 × 1.5 מ') ובור איגום עגול (7L; 0.5 מ' קוטר, 0.7 מ' עומק; איור 9), אולי חלק ממתקן תעשייתי הקשור בנוזלים.
 
שלב 2. בור איגום 7 מולא באדמת רנדזינה אפורה ובאבני שדה בגדלים שונים (6L); במילוי נמצא שבר פריט מתכת דמוי קונוס (6L, סל 120; איור 10). ברצפת החדר נחפרו בורות קטנים (8L, 13L) שחדרו את רצפת העפר ואת תשתיתה. בבורות אלו נמצאו כלים שתוארכו לשלהי התקופה העות'מאנית (המאות הי"ט–הכ'), כגון ספל פורצלן (איור 16:5), קנקן ממשפחת כלי עזה (איור 17:5) ומקטרת (איור 18:5).
בקטע מצומצם במרכז החדר נחשפה רצפת טיח לבנה חדשה (18L; איור 11). הרצפה מאוחרת בוודאות לשלב 1, אך לא ברור אם יש ליחסה לשלב 2 או מאוחר לו.
 
שלב 3. מפלס החדר הוגבה שוב במילויי אדמה, שהוסרו במהלך עבודות הפיקוח; הפתח המערבי של החדר נאטם ונפרץ פתח חדש בפינה הדרומית-מזרחית של החדר.
 
עצמות בעלי חיים
תהילה שדיאל
 
נאספו 24 שברים של עצמות בעלי חיים, מקורן של 15 מהן בשכבה II ושל תשע בשכבה I (טבלה 1). זוהו 20 עצמות צאן (Capra/Ovis), שלוש עצמות של בעלי חיים בגודל גוף בינוני (עז או כבש) ועצם אחת של בעל חיים בגודל גוף גדול (בקר או סוס).
 
טבלה 1. עצמות בעלי חיים מהחפירה
המין 
לוקוס 2
לוקוס 5
לוקוס 8
לוקוס 9
סה"כ
צאן
9
1
 
10
20 (83%)
בעלי חיים בגודל גוף בינוני
 
3
 
 
3 (13%)
בעלי חיים בגודל גוף גדול
 
 
1
 
1 (4%)
סה"כ
9
4
1
10
24 (100%)
 
מכלול העצמות כולל אחוז גבוה של גפיים, עצמות ארוכות וצלעות, ויחסית מעט עצמות של חלקים דלי בשר כגון אצבעות וגולגולת (טבלה 2), ואפשר ללמוד מכך על ניצול של חלקים עתירי בשר.
 
טבלה 2. התפלגות חלקי שלד במכלול העצמות
 חלק השלד
צאן
בעלי חיים בגודל גוף בינוני
בעלי חיים בגודל גוף גדול
סה"כ
ראש
1
 
 
1
עצמות גפיים
3
 
 
3
צלעות
10
 
 
10
אצבעות
3
 
 
3
עצמות ארוכות
3
3
1
7
סה"כ
20
3
1
24

16 עצמות מתוך המכלול מאוחות (40%); לא זוהו עצמות שאינן מאוחות, אך יש להתחשב בכך שברבות מהעצמות קצה העצם לא השתמר. רק שן אחת נמצאה במכלול, ורמת שחיקתה מתאימה לפרט צעיר. נראה כי רוב הפרטים נשחטו בגיל מבוגר ונוצלו גם לתוצרים משניים כגון צמר וחלב, אם כי מיעוט העצמות שהשתמר בהן קצה העצם משפיע על הנתונים. על שברי העצמות לא נצפו סימני לעיסה של טורפים או סימני חיתוך. שלוש עצמות מלוקוס 5 נמצאו שרופות; ייתכן כי הן נשרפו במהלך בישול, כיוון שלוקוס זה אינו מאופיין בשריפה.
 
אין אפשרות לקבוע מתי בדיוק נבנה החדר שבו נערכה החפירה, אך נראה כי היה זה לכל המאוחר במאה הי"ב לסה"נ. במהלך המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ נבנה כנראה בחדר מתקן תעשייתי הקשור בנוזלים. ממצא העצמות משתי השכבות מעיד כי צאן היה שכיח בדיאטה של תושבי האזור. חלק מהתעשיות בעת העתיקה היו כרוכות במטרדי ריח ועל כן הן הורחקו מהאזורים המיושבים בעיר. בתקופה העות'מאנית היה האזור הצפוני-מזרחי של העיר העתיקה מיושב בדלילות ועל כן נמצא מתאים להתפתחות תעשייה זו. מתקנים דומים, הכוללים בריכה רדודה המובילה לבור איגום, התגלו באזור הרובע הנוצרי. מתקן כזה נחפר ברחוב ג'בשה, שם מציע החופר כי המתקן קשור לפעילות של עיבוד עורות או בדים ומתארך אותו לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי"א לסה"נ; Barbé 2018:144). בחפירה ברחוב הכנסיות 11 (יגר 2022) תוארך מתקן דומה לתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ).