ח' אום א-סמד
באתר (Dagan 2010: Sites 74, 81) תועד מבנה מהתקופה העות'מאנית (איור 12:1), וכן נוקו ונחפרו מתקנים אחדים (איור 1:1–3, 6–8, 10, 42–45 ואתר ללא מספר).
 
קולומבריום וגת (איור 1:1). על פני השטח נראו שרידי קולומבריום חצוב בסלע (איורים 2, 3), שבדופנו המזרחית ארבע שורות של גומחות חצובות. הוא נהרס ברובו, ותקרתו לא השתמרה. במשטח סלע מעל הדופן המערבית של הקולומבריום נחצבה גת קטנה, שלה משטח דריכה ושני בורות איגום עגולים, וזמנה כנראה ימי הבית השני.
 
מתקן (איור 2:1). מתקן זה זוהה כגת בסקר (נגורסקי 2008). המתקן (איורים 4, 5) כולל שקע מלבני (2.5 × 4.0 מ') חצוב בגוש סלע, ובמרכזו שני אגנים דמויי חרוט (0.6 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק כל אחד), המרוחקים כ-0.2 מ' זה מזה. לא התגלה ממצא מתארך.
 
צמד גתות (איור 3:1). שתי הגתות נחצבו בשני גושי סלע סמוכים זה לזה (איורים 6, 7). בין שני גושי הסלע הונחו אבני שדה גדולות, ששימשו תשתית לרצפת טיח לבנה (0.97 מ' רוחב). לגת הדרומית משטח דריכה (1.5 × 2.7 מ', 0.3 מ' עומק) ושני בורות איגום ממערב (1.9 מ' קוטר, 1.21 מ' עומק) ומדרום (0.84–0.97 מ' קוטר). בתחתית בורות האיגום נחצב בור שיקוע קטן, ובדופנותיהם הותקנו מעין מדפים חצובים, ששימשו אולי להנחת כלים. לגת הצפונית משטח דריכה דמוי טרפז (0.58 × 1.30 × 1.78 מ'), וממערב לו תעלה שהוליכה אל בור איגום סגלגל (0.55–1.05 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק); התעלה נמצאה חסומה באבני שדה. על פני השטח נמצאו חרסים פזורים אחדים, ובהם פערור מן התקופה הכלקוליתית (איור 1:8); קנקנים מתקופת הברזל (איור 4:8), מימי החשמונאים (איור 5:8–7) ומן התקופות ההלניסטית–הרומית הקדומה (איור 8:8); פכית מן התקופה הרומית הקדומה (איור 9:8); וקערות מן התקופות הרומית–הביזנטית (איור 11:8, 12), ובהן קערה ירושלמית (מס' 12). כן נמצא שבר קטן של נר הרודיאני (לא צויר).
 
קירות (איור 6:1, 7). סמוך למבנה 12 התגלו שני קירות, שהשתמרו לגובה נדבך אחד (0.75 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה; איורים 9, 10). צמוד לקיר 7 זוהה מתקן חצוב בגוש סלע (0.70 × 1.03 מ'; איור 11), ובו שתי מדרגות סלע שטוחות שהובילו לספלול עגול (0.25 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק). ממזרח למתקן זוהו שני גושי סלע שבכל אחד מהם נחצב ספלול (0.17 ו-0.24 מ' קוטר). סמוך למתקן נמצאו שברי קנקנים מתקופת הברזל (איור 2:8, 3) ומן התקופה הרומית–הביזנטית (איור 10:8), וכן סיר בישול ופך מן התקופה האומיית (איור 13:8, 14). נראה כי הקירות נקשרו למתקנים אלה, וכמוהם שימשו לצרכים חקלאיים.
 
מקבץ מתקנים (איור 8:1). נחשפו חמישה מתקנים (1–5; איורים 12, 13) חצובים בגוש סלע; לא התגלה ממצא מתארך. מתקן 1 הוא משטח סגלגל (2.0 × 2.3 מ') שבמרכזו אגן עגול (0.74 מ' קוטר), ומסביבו חמישה ספלולים קטנים. מתקן 2 הוא משטח חצוב בסלע (0.84 × 1.00 מ'). אפשר שמתקן 3 הוא גת (1.2 × 4.0 מ'), שלה משטח דריכה (1.75 × 2.10 מ') ובור איגום (0.6 × 1.1 מ', 0.37 מ' עומק). מתקן 4 הוא גת, הכוללת משטח דריכה (2.40 × 2.75 מ') ובור איגום מלבני (0.96 × 1.66 מ', 0.99 מ' עומק). מתארו של משטח הדריכה אינו סדור ופינותיו מעוגלות, ובמרכזו נחצב שקע עגול. מתקן 5 כולל חציבות בשלושה גושי סלע צמודים, ובהן אגן עגול גדול (0.45 מ' קוטר, 0.52 מ' עומק), אגן עגול קטן (0.11 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) ומשטח סגלגל (0.55–0.60 מ' קוטר) שבקצהו אגן (0.25 × 0.34 מ', 0.25 מ' עומק).
 
גת (איורים 10:1; 14). הגת חצובה בגוש סלע, ולה משטח דריכה סגלגל (1.5–2.0 מ' קוטר) ובור איגום קטן הרוס, המחוברים בתעלה רדודה. לא התגלה ממצא מתארך.
 
מבנה (איור 12:1). המבנה, שזמנו התקופה העות'מאנית, לא נחפר, אולם ניכר כי נבנה מעל מבנה קדום. סמוך למבנה נמצאו חרסים אחדים מתקופת הברונזה הקדומה (לא צוירו) ומימי החשמונאים (לא צוירו), וכן מטבעות, ובהם מטבעות של אלכסנדר ינאי (ר"ע 12001, 12002), מטבע חיקוי של אלכסנדר ינאי (ר"ע 12003), מטבע ביזנטי קדום (383–395 לסה"נ; ר"ע 10001), מטבע ערבי-ביזנטי (641–697 לסה"נ; ר"ע 47002) ומיל מנדטורי (ר"ע 10002).
 
ערמות סיקול (איור 42:1–45). נחפרו ארבע ערמות אבנים בכלי מכני, ולא נמצא בהן ממצא מתארך.
 
בית בד (?; איורים 15, 16). נחשפו שרידים של משטח פריכה מעוגל ומתקן סחיטה(?) חצובים בסלע. משטח הפריכה (2.78 × 2.80 מ') רוצף בחלקו באבני שדה; בדופנו המזרחית נחצב שקע עגול. מתקן הסחיטה(?) נחצב בשלושה גושי סלע: בגוש הסלע הצפוני נחצבה מגרעת לקורת סחיטה; בגוש הסלע המרכזי נחצב משטח רבוע ובמרכזו בור סחיטה (0.38 מ' קוטר, 0.51 מ' עומק), שתעלה רדודה הוליכה ממנו צפונה-מערבה אל אגן סגלגל (0.38–1.2 מ' קוטר); וגוש הסלע הדרומי פולס בחציבה (1.9 × 2.0 מ').
 
ח' פטיר 
סמוך לעין פטיר — כיום זוג בארות בערוץ נחל (Dagan 2010: Site 82) — נעשתה בדיקה בכלי מכני, ונחשפו מבני בטון, כנראה מימי המנדט הבריטי (איור 24:1–26). בסביבה זוהו גם שרידים של מבנים עתיקים (ר' Dagan 2010: Site 83), אך הם לא נחפרו בשל הצפה של השטח במים. נחפרו מחצבה (איור 32:1) ומתחם שבו שלושה מקבצי מתקנים (איור 33:1). באתר נאספו חרסים אחדים המתוארכים לתקופות הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית (איור 1:17, 3, 5–9), וכן שברי כלי זכוכית המתוארכים לתקופה הביזנטית (לא צוירו).
 
המחצבה (איורים 32:1; 18; 19) נחשפה למרגלות המדרון הצפוני של גבעה, ונמצאו בה כמה גושי סלע חצובים בשלבים שונים של חציבה.
 
מתחם המתקנים (איור 33:1) משתרע במדרון הצפוני של גבעה, וזוהו בו שלושה מקבצי מתקנים. במקבץ אחד מפרכה או אבן ים של בית בד, שנחצבה בגוש סלע (2.58 × 3.80 מ'; איורים 20, 21) אך חציבתה לא הושלמה, ומצפון לה — אגן/ספלול חצוב (0.56 מ' קוטר, 0.31 מ' עומק). במקבץ השני תעלות וספלולים חצובים בכמה גושי סלע (איורים 22, 23). קבוצה של סלעים צמודים זה לזה בחלקו הדרומי של המקבץ היו כנראה גוש סלע אחד שנבקע לכמה גושים. במקבץ השלישי גת גדולה ומתקנים נוספים. הגת פשוטה (52 מ"ר; איור 24), והיא נחצבה בהתאמה לסלע שהתבקע לכמה גושים. הגת כוללת משטח דריכה מלבני (2.00 × 4.57 מ') ובור איגום מלבני, המחוברים בתעלה. במרכז משטח הדריכה נחצב שקע לבורג סחיטה (0.62 מ' עומק). בקרקעית בור האיגום הותקן בור שיקוע. בור האיגום טויח בטיח לבן מעורב בחרסים ורוצף בפסיפס לבן, שנעקר ברובו. צמוד לגת ממערב נחשף בור איגום חצוב, וממערב לו — אגן עגול חצוב בגוש סלע. דומה כי אלה השתייכו למתקן או מתקנים נוספים, אך החפירה לא המשיכה מערבה. במילוי אדמה בגת נמצאו שבר קנקן ושבר צינור חרס מן התקופות הרומית–ביזנטית (איור 2:17, 4).
 
ממצאי החפירה מלמדים כי בח' אום א-סמד התקיימה פעילות בתקופה הכלקוליתית, וכי בתקופות הברזל והרומית–האומיית שימש האתר לחקלאות, כנראה בעיקר לגידול גפן ולייצור יין. כן זוהתה באתר פעילות בימי החשמונאים, ונראה שהקולומבריום נחצב בתקופה זו. בח' פטיר הסמוכה התקיימה פעילות חקלאית בתקופות הביזנטית–האומיית וכנראה גם בשלהי התקופה העות'מאנית. ממצאים אתה תואמים את ממצאי הסקר המרחבי שנערך בעבר, ובו נסקרו אתרים אלה בעבר (Dagan 2010).