שטח החפירה משתרע ממזרח לכביש בנימינה–זכרון יעקב (כביש 652), לרגלי רמת הנדיב ממזרח ועל הגדה הצפונית-מערבית של ערוץ נחל המשמש כיום ערוץ ניקוז באזור חקלאי. מי עינות שוני הוזרמו בעבר אל אמת המים העליונה שהוליכה אל קיסריה וכנראה גם לאתר שוני; שרידי האמה נמצאים מצפון לשטח החפירה. שרידי אמה נוספת נמצאים ממערב לשטח החפירה, צמוד לכביש 652. זוהי האמה שמקורה במעיינות עין צור, וגם היא הייתה חלק ממערכת המים של העיר קיסריה בתקופות הרומית והביזנטית. אתר עינות שוני נסקר ונערכו בו חפירות אחדות בעבר. בתחום אתר פארק שוני וממזרח לו נחשפו ח'אן מהתקופה העות'מאנית, שנבנה על שרידי תיאטרון מן התקופה הרומית, וכן בריכות מים מפוארות, גתות מהתקופה הביזנטית וקטעים מאמות המים (שנהב תשמ"ט; תש"ן; אבומוך תשס"ב). ממזרח לכביש 652 נחשפו בתי קברות המתוארכים בעיקר לתקופות הברונזה הביניימית והברונזה התיכונה 2 (פיילשטוקר וסקלר-פרנס 2005). במרחק כ-20 מ' מדרום לחפירה הנוכחית נחשפו קטע דרך ושברי תבליט שיש שמקורם בסרקופגים מהתקופה הרומית (גרשט תש"ס).
 
נפתחו שני ריבועי חפירה ונחשפו יסודותיו של מבנה איתן רבוע (איורים 2, 3). מן המבנה השתמרו היסודות המזרחי, הדרומי והמערבי (103W, 108W, 112W), שנבנו מאבני גיר מסותתות חלקית (0.4 × 0.6 × 0.6 מ' גודל ממוצע). היסוד המזרחי השתמר לגובה של שני נדבכים, ושולב בו שבר של עמוד גרניט בשימוש משני; הוא נמשך אל מחוץ לתחום החפירה. הפינה הדרומית-מזרחית של המבנה עובתה מפנים באבני גוויל מסותתות חלקית ובמילוי של אבני גוויל קטנות (איור 4). היסוד המערבי השתמר אף הוא לגובה שני נדבכים; הנדבך התחתון הוא שבר עמוד גרניט בשימוש משני (איור 5). ייתכן ששלוש אבנים שנמצאו בחלק הצפוני של המבנה הן שרידי היסוד הצפוני שלו. היסודות תוחמים ליבה (105L) עשויה אבני גוויל בגדלים שונים ושבר של עמוד גרניט בשימוש משני. בבדיקת מחפרון ממזרח למבנה נמצאה מפולת של אבנים מסותתות (איור 6).
בשרידי המבנה התגלו שברים של קנקן מהתקופה הרומית (איור 1:7) ופך ממשפחת כלי עזה מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 3:7). בין אבני המפולת ממזרח למבנה נמצאו שברים של קנקן שק (איור 2:7) וצפחת (איור 4:7), גם הם מהתקופה האסלאמית הקדומה.
 
מיקום של השרידים על גדת הנחל מעידים כנראה כי הם היו חלק מאומנה של גשר, שחצה את הערוץ באזור שהיה חלק ממישור ההצפה. ייתכן שהדרך שנחשפה בעבר סמוך לחפירה הובילה לגשר זה. את המבנה אפשר לתארך לתקופה האסלאמית הקדומה על פי הממצא הקרמי והפריטים האדריכליים מהתקופה הרומית ששולבו בשימוש משני ביסודותיו.