הובחנו שתי שכבות: העליונה (1.7 מ' עומק) של חרסית שחורה אחידה ללא אבנים שהכילה שברי כלי חרס מזוגגים מן המאות הי"ב-הי"ג לסה"נ. לתוך השכבה נחפרו יסודות שני קירות מבנה של הכפר הערבי סאפוריה שהתקיים עד 1948.
 

בשכבה התחתונה, בתוך שכבת עפר אדמדמה-חומה, נמצאה פינת מבנה מן התקופה הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה (איור 1). קירות המבנה (W4 ,W3) השתמרו לגובה של שמונה נדבכים (כ-2 מ') והובחנו בו שלושה מפלסי רצפות:
רצפה I המאוחרת עשויה טיח; שברי כלי החרס שנמצאו עליה כללו קערות (איור 2 :2, 5), קדרת בישול (איור 2: 12), קדרות (איור 2: 8, 11), סירי בישול (איור 2: 13, 14) וקנקנים (איור 2: 16, 19). שכבת אפר על גבי הרצפה מעידה אולי על שרפה שהביאה לסופו של המבנה.
רצפה II היא רצפת טיח שבשוליים הצמודים לקיר 3 רוצפה בשברי אבן. הטיח כיסה וחתם אגן אבן מרצפה III.
רצפה III הקדומה הונחה על הסלע; אגן האבן (0.5. מ' קוטר, 0.65 מ' עומק) משוקע מעט ברצפת הטיח ושימש אולי לריסוק או אכסון. נמצאו שברי כלי חרס של קערה (איור 2: 4) וקנקן (איור 2: 18).

 

שברי כלי החרס מכל שלבי המבנה אחידים באופיים ומייצגים כנראה פרק זמן קצר מן המחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ ועד למחצית השנייה של המאה הה' לסה"נ. נמצאו קדרות 'שיחין' המתוארכות למאה הד' לסה"נ (איור 2: 10-6), מעט שברים של קערות LRRW (Late Roman Red Ware; איור 2: 5-1) , שברי קנקנים מצולעים, חלקם מעוטרים במשח לבן (איור 2: 20-15), אמפורה (איור 2: 21), צפחת (איור 2: 22) וכן שברי כלי זכוכית.

 

נמצאו שברים רבים מאוד של זכוכית גולמית, חלקם גדולים, בתוך טיח הרצפות, וייתכן כי בסביבת המבנה היה בית מלאכה לזכוכית.