בחודשים אוקטובר–נובמבר 2010 ויולי 2011 נערכה חפירת הצלה בצור-יצחק (הרשאות מס' 6037-A, 6231-A; נ"צ 2003-7/6826-9), לקראת בניית שלב ב' של היישוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מבני תעשייה, נוהלה על ידי ע' עד, בסיוע ד' מסארווה וא' סגל (ניהול שטחים ופיקוח), ר' מישייב, מ' קאהן, א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות ושרטוט), י' עמרני, י' לבן וא' בכר (מנהלה), ל' ברדה, א' דגוט וח' בן-ארי (GPS), א' פרץ (צילום שטח), חברת Sky View (צילום אוויר), פ' גנדלמן (כלי חרס), ע' מרדר (סקר פרהיסטורי), י' נגר וו' אשד (אנתרופולוגיה פיזית), וכן ע' עזב, ע' ראם, פ' ספיבק, י' קורנפלד ור' טואג ממחוז מרכז של רשות העתיקות.
שטח החפירה נמצא במדרון המערבי של שלוחה, שעליה שוכן היישוב צור נתן, מצפון לכביש המוביל ליישוב, מדרום לעיר טייבה וממערב ליישוב הקדום חורבת מגדל (ח' אל-מג'דל; איור 1), המכונה גם שיח' מושרף, על שם קבר השיח' שנבנה עליו. חורבת מגדל היא אתר רב שכבתי, ובו שרידים וממצאים למן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה העות'מאנית (איילון, ניידינגר ומתיוס תשנ"ו; איילון תשס"ב; מסארווה 2016, ושם הפניה לחפירות נוספות). בסקרים ובחפירות שנערכו בסביבה התגלו שרידים עתיקים, שעיקרם מתוארכים לתקופות הברזל עד הביזנטית (איילון, קדרון ושרביט תשמ"ח–תשמ"ט; טורגה 2009; מסארווה 2016; Sergey, Conn and Oz 2013, ושם הפניה לחפירות נוספות; הרשאה מס' 8256-A). בחפירות שנערכו בחלקו המרכזי, התחתון של המדרון המערבי של השלוחה, לקראת בניית השכונות המערביות של צור יצחק, נחשפו אתרים פרהיסטוריים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית (דגן 2010; Marder et al. 2007), מערות מתקופת הברונזה הקדומה ומתקנים חקלאיים, מחצבות וקברים מהתקופות הרומית והביזנטית (שיאון, היימן וארצי 2008; דגן 2010; עזב 2014).
החפירה נערכה בשטח המשתרע בעיקרו ממזרח לחפירות של שיאון ודגן, מדרום לבתים ולמטעי הזיתים של טייבה וממערב לחורבת מגדל. תועדו ונחפרו כ-130 נקודות, ובהן נחשפו שרידים של מבנים, דרכים, גתות, בית בד, שתי ממגורות, בודדות, מחצבות, כבשני סיד, מדרגות חקלאיות, קירות חלוקה ותיחום, ערמות אבנים מסוקלות, קברים ומערות קבורה, בורות ומאגרי מים ומתקנים אחרים, שהפעילות במרביתם מתוארכת לתקופות הרומית והביזנטית ובמקצתם לתקופות הברונזה התיכונה, הברזל והפרסית.
דרכים. נתגלו קטעים משתי דרכים (50F, 419F). דרך 419 (כ-120 מ' אורך חשיפה; 2.5–3.0 מ' רוחב) נסללה בציר כללי מזרח–מערב, בתוואי המקביל לכביש המוביל לצור נתן. הדרך נמצאה פגועה מאוד, והיא תחומה משני צדיה בקירות שנבנו מאבנים גדולות. דרך 50 מתפצלת מדרך 419 בקצה המזרחי שלה (איור 2), והיא נמשכת לצפון אל מחוץ לתחומי החפירה, לכיוון מרכז הכפר טייבה. דרך 50 נחשפה בקטעים אחדים (כ-110 מ' אורך סה"כ, 2–3 מ' רוחב) והיא תחומה משני צדיה בקירות שנבנו מאבנים מסותתות למחצה.
מבנים. בשטח הדרומי-מזרחי של החפירה, סמוך לדרך 419 מצפון, נתגלה מבנה (356F; איור 3) מהתקופה הביזנטית. הקיר הדרומי של המבנה הוא קטע מהקיר שתחם את הדרך מצפון. לפי השרידים ניתן לשחזר שלמבנה היו שני אגפים, ובמזרחי שבהם היו לפחות שני חדרים. המבנה נמצא פגוע, ואבני הקירות והריצוף שלו שימשו כנראה חומר גלם לכבשן סיד שנחפר בו לאחר שהוא יצא משימוש. בשלב מאוחר כוסו המבנה והכבשן בערמת אבנים מסוקלות. מבנה נוסף (334F) התגלה במרכז שטח החפירה. הוא נפגע בשל קרבתו לפני השטח, ולפי השרידים היו בו לפחות שני חדרים.
גתות. נחשפו חמש גתות חצובות, שתיים משוכללות ושלוש פשוטות. לגת המשוכללת הגדולה (406F; איור 4) משטח דריכה וממערב לו בור שיקוע ובור איגום. משטח הדריכה רוצף בפסיפס, ובמרכזו יש בור עגול, שנוצר משוד של אבן בסיס הבורג. בורות השיקוע והאיגום רוצפו בפסיפס ודופנותיהם טויחו בטיח הידראולי. אל בור האיגום הובילו מדרגות, שנחשפו סמוך לדופנו המערבית. מצפון וממזרח למשטח הדריכה הותקנו ארבעה משטחים עליונים, שניים מהם נפגעו מפעולת חציבה לאחר שהגת יצאה משימוש. לפי הממצאים מהגת ומסביבתה יש לתארך את בנייתה ואת השימוש בה לתקופה הביזנטית. הגתות הפשוטות נחצבו בסלע נארי, ולכל אחת מהן משטח דריכה רבוע המשופע במתינות לעבר בור איגום (איור 5). באחת מהגתות (485F) נמצא ריצוף של פסיפס לבן בבור האיגום.
בית בד ובודדות. נתגלה אגן ריסוק עגול (1.9 מ' קוטר; איור 6) סמוך לגת 406 ממערב. עוד נחשפו שתי בודדות, שנועדו להפקת שמן זית או יין; בכל אחת מהן נתגלו שתי גומות סמוכות זו לזו ומחוברות בתעלה. הגומה העליונה גדולה ורדודה והתחתונה קטנה ועמוקה.
ממגורות. בחלקים הצפוני והמרכזי של החפירה התגלו שתי ממגורות חצובות בסלע הנארי הקשה, שלהן פתח עגול וקטן לסגירה ולאיטום, הנפתח לחלל גדול (1.5–2.0 מ' קוטר, 2.0–2.5 מ' עומק).
מחצבות. נסקרו ונחפרו כ-75 מחצבות בכל שטח החפירה, המצטרפות ל-121 מחצבות שתועדו ונחפרו בעבר (דגן 2010). המחצבות במגוון גדלים: ממחצבות קטנות, שבהן נחצבו שלוש עד ארבע אבנים בלבד, ועד מחצבות גדולות שהשתרעו על שטח נרחב (375 מ"ר; איור 7). עוד נתגלו מחצבות שבהן נחצבו אבני גולל לקברים (490F; איור 8) ואבנים עגולות לשימוש בבתי בד ובגתות. לא ברור אם האבנים שנחצבו במחצבות נועדו רק לצורכי הבנייה בחורבת מגדל ובסביבתה או גם למסחר.
כבשני סיד. נחשפו שלושה כבשני סיד באתרים שבהם היו אבני גיר זמינות: במבנה 356 וסמוך לשתי הגתות המשוכללות. הכבשנים עגולים, חלקם התחתון נחצב בסלע ולעתים גם דופן באבנים, ואילו חלקם העליון נבנה באבני שדה (כ-3 מ' קוטר כבשנים 356 ו-482, 3.7 מ' עומק ויותר; איור 3).
ערמות אבנים מסוקלות. במרכז החלקות החקלאיות, לרוב על משטחי סלע או מחשופי סלע, נחשפו ריכוזי אבנים גדולות ובינוניות, שסוקלו משטח החלקות (7–10 מ' קוטר, 1 מ' גובה מרבי). באחת מערמות האבנים (426F) נחשף קיר שתחם את הערמה.
מדרגות חקלאיות. במדרונות בשטח החפירה, ובעיקר בחלקו הצפוני-מזרחי, מצדי דרך 50, התגלו קירות תמך של מדרגות עיבוד צרות (2–4 מ' רוחב). הקירות הושתתו לרוב על מדרגות סלע ונבנו ברישול מאבנים גדולות ובינוניות לגובה שניים עד חמישה נדבכים.
קירות חלוקה ותיחום. קירות מטיפוס זה נחשפו לאורך ולרוחב המדרונות והשטחים המישוריים ונועדו להגדיר תחומי חלקות. הקירות נבנו מאבני גוויל גדולות, חלקן סותתו למחצה, שהונחו ברווחים קטנים בקו ישר למדי. יסודות הקירות הונחו על הסלע ונבנו לגובה של עד שני נדבכים. אחד הקירות (133W) נבנה בציר כללי דרום–צפון והתגלה בקטעים לאורך 125 מ'.
ספלולים. בשתי נקודות נחשפו ספלולים רדודים, סגלגלים, שנחצבו במשטחי סלע (כ-0.3 מ' אורך, כ-0.2 מ' רוחב, 7 ס"מ עומק מרבי).
מערות קבורה וקברים. נחשפו שש מערות קבורה, שתיים מהן (405F, 421F) נפגעו מאוד לאחר ששימשו בורות מים בשלב מאוחר. עוד נחשפה מערכת קבורה (431F), ובה חצר גדולה חצובה, שהוביל אליה גרם מדרגות רחב (איור 9). דופנות הסלע של החצר טויחו, ונחצבו בהן שני פתחים נמוכים שהוליכו לשתי מערות קבורה; הפתחים נחסמו באבנים — אבן עגולה במערה המזרחית ואבן מלבנית במערה הצפונית. הקברים לא נחפרו מחשש להתמוטטות התקרות. לאחת המערות (330F) חצר גדולה בחזית וחלל קבורה שנחצבו בו שישה כוכים. בחלק הפנימי הדרומי שלה נבנה קיר מפואר מאבני גזית (איור 10), ששימושו לא ברור. לפי הממצא שנתגלה בחצר ובמערה היא שימשה במאות הא' והב' לסה"נ. במדרגת סלע בשטח החפירה נחשפו שתי מערות קבורה קטנות חצובות, ובהן משכב יחיד. בקטע הדרומי-מערבי של החפירה תועדו שני קברי מקמר, ובהם חציבה מלבנית שמשני צדיה נחצבה שוקת קבורה קמורה.
בורות מים ומאגרי מים. בסקר ובחפירה נתגלו כ-17 בורות מים, שחלקם נחצבו לתוך מערות קבורה. תופעה מעניינת בבורות המים שנחשפו בחפירה הנוכחית ובחפירות דגן היא שברבים מהבורות נחצבו שניים ואף שלושה פתחים. בחפירה נחשפו גם שני מאגרי מים גדולים ועמוקים, האחד בחלקה הדרומי-מזרחי (402F) והשני בחלקה הצפוני-מזרחי (335F; איור 11). דופנותיהם טויחו בטיח הידראולי אפור, והמילוי בהם הכיל הרבה מאוד אבנים, עפר וחרסים מהמאות הא'–הב' לסה"נ. למאגר 402 הוביל גרם מדרגות (כ-2 מ' רוחב), שנחצב בדופנותיו המערבית והצפונית. בתקופה הביזנטית יצא המאגר משימוש ועל המילוי שסתם אותו נבנה קיר (טרסה?). במאגר 335 נחצב בדופן הדרומית גרם בן ארבע מדרגות (1.0–1.2 מ' רוחב), שהוביל לגומחה שנחצבה בדופן המזרחית.
בחפירה נחשף חלק נוסף מהעורף החקלאי של חורבת מגדל. כמו בחפירות הקודמות בולט מספרן הרב של המחצבות, כנראה בשל איכות הסלע. מספר הגתות ראוי לציון; חלקן גדולות מאוד ומשוכללות (בסך הכל שלוש גתות משוכללות, אם מוסיפים את הגתות מחפירת דגן), והן שימשו מעין מפעל המתמחה בייצור יין. חשיפתו של בית בד לייצור שמן זית לצד הגתות מצביע על פעילות חקלאית מוגברת שעיקרה כרמים של גפנים וזיתים (גידול הזית נמשך באזור עד היום). הפעילות באתר פחתה מאוד בתקופה האסלאמית הקדומה לאחר הכיבוש המוסלמי בשנת 640 לסה"נ לערך. המידע שנאסף בחפירה, בצירוף המידע מהסקרים ומהחפירות שנערכו באתר בעבר, מאפשרים לשחזר את הפעילות החקלאית והתעשייתית באזור השלוחה שבחלקה המזרחי שוכנת חורבת מגדל, למן התקופה הניאוליתית ועד לתקופה האסלאמית הקדומה.
איילון א' תשס"ב. חורבת מגדל (צור נתן): כפר שומרוני קדום. בתוך א' שטרן וח' אשל, עורכים. ספר השומרונים. ירושלים. עמ' 272–288.
איילון א', ניידינגר ו' ומתיוס ו' תשנ"ו. צור נתן. חדשות ארכיאולוגיות קד:73.
איילון א', קדרון א' ושרביט י' תשמ"ח–תשמ"ט. מקבצי מתקנים בשדות צור נתן בתקופה הרומית ביזאנטית. ישראל–עם וארץ ה–ו (23–24):93–120.
Marder O., Goring-Morris A.N., Khalaily H., Milevski, I., Rabinovich R. and Zbenovich V. 2007. Tzur Natan, a Pre-Pottery Neolithic A Site in Central Israel and Observations on Regional Settlement Patterns. Paléorient 33/2:79–100.
Sergey A., Conn H. and Oz V. 2013. Excavation at Tsur Natan – 2011, An Iron Age Tomb, Byzantine Quarry and Other Remains. NGSBA Archaeology 2:9–80.