בחודש אוגוסט 2013 נערכה חפירת הצלה דחופה במערת קבורה (מערה 1) בבית צפפה (הרשאה מס' 6898-A; נ"צ 218503/628147), בעקבות נזק שנגרם באמצעות כלי מכני ושוד חלקי; באביב 2014 נתגלו ותועדו שתי מערות קברים סמוכות (מערות 2, 3) שנפגעו בעבר. החפירה והתיעוד, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נוהלה על ידי א' ויגמן (צילום שטח, GPS), בסיועם של נ' נחמה (מנהלה), מ' קונין (מדידות ושרטוט), י' ביליג (פיקוח), ק' עמית (צילום ממצא), נ' בן-ארי (ממצא קרמי), ד' בן-תור ול"א פרי (ממצא קטן), ת' גונן (רפאות), א' ג'רמן לבנון (ציור כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא), נ' מרום (ארכיאוזואולוגיה), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), ד' נמדר (ניתוח שאריות – residue analysis), ר' ויניצקי (שימור מתכות) ונ' זאק (תכניות ומפת איתור). תודה מיוחדת לצוות מרחב ירושלים והיחידה למניעת שוד בקשות העתיקות, אשר סייעו במהלך החפירה.
שלוש מערות הקבורה נחצבו במדרון הדרומי של גבעת קירטון, מעל הגדה הצפונית של ואדי קטן (איור 1). במערה 1 זוהה שלב קבורה יחיד שתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2. במערות 2 ו-3 נתגלה ממצא מועט, והוא תוארך לתקופות הברונזה הביניימית והברונזה התיכונה 2. המערות הן חלק משדה קבורה גדול שהשתרע בקצה המזרחי של עמק רפאים (איור 2).
מערה 1
המערה, שמתארה סגלגל, הייתה בשימוש בתקופת הברונזה התיכונה, ונראה כי היא נאטמה טרם נגרם לה נזק מכלים מכניים שהרסו את חציה הדרומי (איורים 3, 4). מעל חלקה הצפוני-מערבי של המערה התגלה משטח מלבני חצוב (L120; כ-0.8 מ' מעל רצפת המערה; איור 5) — אולי חלקו התחתון של פיר שהוליך אל תוך המערה. רצפת המערה נמצאה מכוסה כולה באבנים מהתמוטטות התקרה ובמשקע חום בהיר דחוס מאוד, דמוי בטון. משקע זה איכל את עצמות הנקברים ועצמות בעלי החיים, ובשל כך כמעט שאי אפשר לזהות אם שרידי העצמות בארטיקולוציה. כמה כלי חרס נמצאו בין ההריסות בחלקה הדרומי של המערה (L99). בחלקה הצפוני נמצא ריצוף אבן (איורים 5, 6). לפחות 65 כלי חרס שלמים וכמעט שלמים נמצאו מרוכזים בשש קבוצות על ריצוף האבן ובין אבני הריצוף לרצפת הסלע של המערה.
קבוצה 1 (L111/L102; איור 7): שמונה כלי חרס שלמים (קערה, פיטס, שלושה פכים, שתי פכיות ונר), שתי סיכות רכיסה, חרפושית עשויה סטאטיט וכלי חרס שבורים רבים. מקורה של החרפושית (איור 8) במצרים, בימי הממלכה התיכונה (השושלת הי"ג), וזמנה המאה הי"ח לפסה"נ.
קבוצה 2 (L105; איור 9): שבעה כלי חרס שלמים מוערמים זה על גבי זה ושעונים כנגד קיר המערה. אלה כוללים ארבע קערות, שתי פכיות וכלי תאומים זעיר, נדיר למדי, שהונח בין שתי קערות-טס (איור 10). כן נמצאו כלים שבורים רבים ועגיל ברונזה אחד.
קבוצה 3 (L104): שלוש קערות שלמות וכלי שבור אחד.
קבוצה 4 (L106): ארבע קערות שלמות, שברי כלי חרס רבים מאוד, וכן שתי סיכות רכיסה, חותם גליל יחודי עשוי פריט כחול (איור 11) וקמע מסטיאטיט מעוטר בבסיסו בתבליט בדגם 'אומגה' (איור 12).
קבוצה 5 (L103; איור 13): קנקן ושתי פכיות, שלושתם שלמים.
קבוצה 6 (L112; איור 14): ארבעה-עשר כלי חרס שלמים, ובהם שבע קערות, קערה על רגל, שלושה פיטסים ושלוש פכיות, וכן שברים של כלים שבורים.
שרידי עצמות האדם מן המערה שייכים לכל הפחות לשבעה פרטים שגילאיהם 3–5, 7–9, 15–20, 25–40, 30<, 40–50 ו-50<; הנקבר שגילו 25–40 הוא זכר. שרידי עצמות בעלי החיים כוללים לפחות תשעה פרטים, רובם כבשים ועזים; כולם היו בוגרים במותם, וגופם בותר באמצעות כלי בעל להב. חמישים וחמישה כלי חרס נשלחו לבדיקת שאריות (residue analysis). הממצאים הראשוניים מעידים כי רבים מהם אצרו שמן זית.
מערה 2
מערה זו נפגעה ונשדדה, והשתמר רק קטע קטן מהקצה הצפוני שלה (איור 15; גודלה המקורי אינו ידוע). המערה נמצאה מלאה בסילט, ונתגלה בה להב פגיון מברונזה שמור היטב (20.7 ס"מ אורך, 4.8 ס"מ רוחב; איור 16) מתקופת הב"ת 2. להב הפגיון קמור מעט בצדדים, ולו שדרה מרכזית מעוגלת ושתי שדרות מקבילות, אחת בכל צד, הנפגשות בקצה הלהב. שתי מסמרות עגולות נמצאו בתקע הלהב.
מערה 3
המערה הייתה הרוסה ברובה, וכל שנותר ממנה היה גומחה קטנה. כמה שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הביניימית נמצאו בערמת השרידים מחוץ לגומחה, ובהם פרופיל של קערה מזווה ושבר קנקן האופייניים לתקופה זו.
הממצא הקרמי ממערה 1 הוא מכלול קבורה האופייני לתקופת הב"ת 2, וניכר בו דמיון רב לאתרי קבורה מתקופה זו בהר המרכזי, דוגמת בית עניה (
Loffreda 1984) ואפרתה (
Gonen 2001). שברי כלי החרס מתקופת הברונזה הביניימית שנמצאו פזורים במערה 3 מעידים כי בית קברות זה היה פעיל כבר בתקופה זו.
איזנברג ע' תשנ"ד. נחל רפאים — כפר מתקופת-הברונזה בדרום-מערב ירושלים.
קדמוניות 103–82:104–95.
גרינהוט צ', מילבסקי י' ואגא נ' תשס"ט. חפירות במתחם הולילנד – שדה קבורה מתקופת הברונזה באגן נחל רפאים, מערב ירושלים. בתוך ד' עמית וג"ד שטיבל, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ב. ירושלים. עמ' 73–87.
זיסו ב' ומויאל ח' תשנ"ז. ירושלים, בית צפאפא (מערב). חדשות ארכיאולוגיות קו:142–143.
עין מור ד' תשע"ב. מבנה פולחן מתקופת הברונזה התיכונה 2 ב'-ג' בנחל רפאים (וואלג'ה). בתוך ד' עמית, ג"ד שטיבל וא' פלג-ברקת, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ה. ירושלים. עמ' 67–77.
קלונר ע' תשס"א. סקר ירושלים: האזור הדרומי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Ben-Arieh S. 2000. Salvage Excavations near the Holyland Hotel, Jerusalem. ‘Atiqot 40:1–24.
Edelstein G., Milevski I. and Aurant S. 1998. Villages, Terraces and Stone Mounds: Excavations at Manahat, Jerusalem, 1987 – 1989 (The Rephaim Valley Project). (IAA Reports 3). Jerusalem.
Gonen R. 2001. Excavations at Efrata: A Burial Ground from the Intermediate and Middle Bronze Ages (IAA Reports 12). Jerusalem.
Kisilevitz S. and Turgeman-Yaffe Z. Forthcoming. An Intermediate and Middle Bronze Age II Cemetery at Manahat, Jerusalem. ‘Atiqot.
Kisilevitz S., Turgeman-Yaffe Z., Ben-Ari N., Ilan D., Marom N., Weissbrod L., Nagar Y. and Langgut D. 2017. New Insights into Middle Bronze Age Burial Customs in Light of Recent Excavations at the Manahat Spur (Jerusalem). In Y. Gadot, Y. Zelinger, K. Cytryn-Silverman and J. Uziel eds. New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region 11. Jerusalem. Pp. 38–63.
Loffreda S. 1984. La Tomba No. 4 del Bronza Medio IIB a Betania. LA 34:357–3.
Weksler-Bdolah S. 2017. Intermediate and Middle Bronze Age Burial Cave 900 in Nahal Refa’im, Jerusalem. ‘Atiqot 88:17–32.