בחודשים אוקטובר 2017–מרס 2018 נערכו חפירות הצלה בתל פורן, מצפון-מזרח לאשקלון (הרשאה מס' 8127-A; נ"צ 163470/623950; איור 1), לקראת הקמת שכונה חדשה וסלילת כביש גישה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות מקרקעי ישראל והחברה הכלכלית לאשקלון, נוהלה על ידי א' טקסל ונ"ש פארן, בסיוע א' קוגן-זהבי, א' פרייברג, ש' וייס וא' וייסביין (ניהול שטחים וצילומי שטח), י' הוסטר, א' נבו, ל' שילוב, נ"ד מיכאל וה' זילברקלנג (עזרה בניהול שטחים), י' אל-עאמור, א' לוי-חברוני וא' חמו (מנהלה), מ' קאהן וי' שמידוב (מדידות), א' אלג'ם (צילומי רחפן), וכן ע' תמיר, ד' פוקשנסקי, ש' בלוך, ש' קסה, א' אזולאי ונ' ארגוב (הדרכת הנחלה).
החפירה בתל פורן (איור 1: שטח A) נערכה בד בבד עם חפירות בשני אתרים סמוכים: אתר ללא שם מצפון לח' ח'ור אל-בך (איור 1: שטח B; טקסל, פארן ווייס 2020) ובח' חמאמה (איור 1: שטחים C ו-D; טקסל ואחרים 2019).
תל פורן (
ברמן וברדה תשס"ה: אתר 110), על הגדה הדרומית של נחל אבטח, התפתח על גבי גבעת כורכר שלה שתי כיפות – מערבית ומזרחית – המחוברות באוכף (100 דונם שטח כולל), אך היישוב הקדום השתרע גם למרגלות הגבעה, על שטח שממדיו אינם ידועים. סקרים ופיקוחים שנערכו באתר הצביעו על פעילות אנושית במקום למן תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה האסלאמית הקדומה. בשנת 1972 נחפר המדרון המערבי של הכיפה המערבית, ונחשפו שרידי חומת לבנים וסוללת עפר שנבנו בתקופת הב"ק 3 והמשיכו בחלקן לשמש גם בתקופת הב"ת 2 (
גופנא תשל"ז;
Gophna 1992).
החפירה הנוכחית התקיימה למרגלותיה הדרומיים-מערביים של הכיפה המערבית. נפתחו 44 ריבועים (כ-1100 מ"ר שטח כולל), שחולקו לשלושה שטחי משנה (A3–A1; איור 2). בכל שלושת השטחים נתגלו מפלסי פעילות, מילויי עפר או שרידים אדריכליים דלים המתוארכים לתקופות הב"ת 2, הברזל 2 והההלניסטית, וכן ממצאים ללא הקשר סטרטיגרפי מתקופות קדומות או מאוחרות. בכל השטחים נחפרה שכבת פני השטח ולעתים גם שכבת הסחף האלוביאלי שמתחתיה, חלקה ביד וחלקה בכלים מכניים, עד להופעתם של שרידים ברורים. שתי השכבות הכילו חרסים מעטים ולרוב קטנים ושחוקים מהתקופות הב"ת 2, הברונזה המאוחרת, הברזל 2, הההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית המאוחרת.
שטח A1
שכבת אדמת הסחף כיסתה מפלסי פעילות ומילויים מתקופות הברונזה והברזל ומהתקופה ההלניסטית, וכן שרידי קבר שזמנו אינו ברור.
מילוי עפר מתקופת הב"ת 2. מתחת למילוי מתקופת הברזל על גבי הקרקע הטבעית הונחה שכבת עפר שהכילה חרסים מתקופת הב"ת 2.
מילוי עפר מתקופת הברזל 2. על גבי השכבה מתקופת הב"ת 2 הונח מילוי עפר עבה (כ-1.5 מ') שהכיל חרסים, רובם מתוארכים לשלהי תקופת הברזל 2 (המאה הז' לפסה"נ).
מפלס פעילות מהתקופה ההלניסטית. בחלק מריבועי החפירה הובחן על גבי המילוי מתקופת הברזל 2 מפלס של אדמה מהודקת, כנראה רצפת עפר, שעליה חרסים רבים מהתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ), וכן שברי כלי זכוכית מעטים, חפצי אבן ומתכת ועצמות בעלי חיים. לא נתגלו שרידים אדריכליים או מתקנים בנויים שניתן לייחסם למפלס זה.
קבר. בחתך הצפוני של שטח החפירה זוהו שרידי קבר שוחה אחד לפחות. בזיקה לשרידי הקבר נתגלו מעט עצמות אדם, ללא ממצאים נוספים, והקבר לא נחפר. המפלס העליון של הקבר גבוה בכ-0.9 מ' ממפלס הפעילות מהתקופה ההלניסטית, ועל כן נראה שהקבר אינו קדום לתקופה זו.
שטח A2
שכבת אדמת הסחף כיסתה שתי שכבות של מפלסי פעילות מתקופת הב"ת 2 ושרידי קבר מתקופת הברזל 2.
מפלסי פעילות מתקופת הב"ת 2א'. זוהו שני מפלסי פעילות שהושתתו זה על גבי זה. במפלס העליון משטח של חומר אפרפר מהודק, אולי חומר לבנים, ועליו חרסים מתקופת הב"ת 2א'. רוב המפלס נסחף, ומתחתיו נתגלו שרידיו של מפלס פעילות קדום, שהשתמרותו טובה ובו רצפה עשויה עפר מהודק ולעתים אבני גוויל קטנות, שני צמדי טבונים ושני בורות שנכרו אל תוך הרצפה (איור 3). באחד הטבונים לפחות ניכרים שלבים אחדים של בנייה והרס ויש לייחס אליהם שברי כלי חרס רבים מתקופת הב"ת 2א'. מתחת למפלס הפעילות התחתון נמצאה שכבה של אדמת סחף שהכילה מעט חרסים מעורבים מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הברונזה הביניימית והב"ת 2.
קבר מתקופת הברזל 2. בשוליים המזרחיים של השטח נתגלה קבר ארגז בנוי לבני בוץ (כ-0.7 × 2.0 מ'), שנבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב, לתוך מפלס הפעילות העליון מתקופת הב"ת 2 (איור 4). הקבר הכיל שלד בארטיקולציה, אשר זוהה כגבר בוגר שגילו כ-50 שנה. לא נתגלו חפצי לוואי, אך חרסים מעטים מהמאה הז' לפסה"נ שנתגלו במילוי שחתם את הקבר מתארכים אותו לתקופה זו.
שטח A3
שכבת אדמת הסחף כיסתה שרידי מתקן ומפלסי פעילות אחדים מתקופת הב"ת 2 שבהם רצפות עשויות עפר מהודק שהונחו זו על גבי זו. מגוון מתקנים זוהו בזיקה לרצפות, בהם מוקדי אש וטבון גדול, וכן שברי כלי חרס מתקופת הב"ת 2א'. בשלב כלשהו יצא הטבון מכלל שימוש, והפך למתקן הטמנה כלשהו, כך מעידה כמות רבה למדי של קנקנים וסירי בישול שלמים או כמעט שלמים, מתקופת הב"ת 2ב'-ג', שהושלכו לתוכו (איור 5), וכן כיסויו באבנים גדולות שהונחו בקפידה במעין עיגול (איור 6). ייתכן שהכלים שנמצאו בתוך הטבון מייצגים פעילות של אגירת מזון והכנתו, או פעילות פולחנית כלשהי. מתחת למפלס הפעילות התחתון נמצאה שכבה של אדמת סחף קדומה, שהכילה חרסים מעטים מהתקופות הכלקוליתית או הברונזה הקדומה ומתקופת הב"ת 2.
מיקומה של החפירה למרגלות תל פורן ואופיים של השרידים שנתגלו, מצביעים על כך שהאזור היה חלק משולי יישוב שרובו היה על התל עצמו. מפלסי הפעילות ומתקני הבישול מתקופת הב"ת 2 משקפים כנראה שימוש מחזורי באזור זה כאתר חניה מחוץ לתחומי התל המבוצר. ייתכן שנערכו כאן גם טקסי פולחן, שטיבם טרם הוברר. לאחר פרק זמן ארוך של דעיכה בפעילות, חזר האזור לשמש בשלהי תקופת הברזל, בין השאר לצורכי קבורה, ולאחר פער נוסף התחדשה הפעילות בתקופה ההלניסטית.
ברמן א' וברדה ל' תשס"ה.
מפת ניצנים—מערב (87), מפת ניצנים—מזרח (88) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
גופנא ר' תשל"ז. יישובים מבוצרים מתקופת-הברונזה הקדומה ומתקופת-הברונזה התיכונה II בתל פורן. ארץ-ישראל יג:87–90.
Gophna R. 1992. Early Bronze Age Fortification Wall and Middle Bronze Age Rampart at Tel Poran. TA 19:267–273.