התקופה הביזנטית

שרידים מן התקופה הביזנטית כוללים שלושה קירות שנבנו מאבני גוויל גדולות במגוון גדלים (W26 ,W24 ,W21; איורים 3, 4). הם יוצרים לפחות חמישה חדרים או חללים נפרדים, השייכים כנראה למבנה אחד, אולי יחידת מגורים. בשניים מן החדרים נמצאו רצפות (L36 ,L35) עשויות חלוקים קטנים. שתי הרצפות הונחו על תשתית עשויה שכבה של פסולת חציבה (0.10–0.15 מ' עובי). סלע האם נחשף בשני מקומות מתחת לתשתית הרצפה בחלקו המזרחי של שטח החפירה. בשני המקומות נראו עדויות לפעילות חציבה ויישור, שנערכו בברור קודם לבנייה במקום.
בהצטברויות מעל הרצפות נתגלה מכלול עשיר של כלי חרס (איור 5), שעיקרו משלהי התקופה הביזנטית (המאה הו' – ראשית המאה הז' לסה"נ): קערות (איור 1:5–3), קדרות (איור 4:5–7), כלי בישול (איור 8:5, 9), קנקן (איור 10:5), מכסים לכלי אגירה מיובאים (איור 11:5, 12) ונרות (איור 13:5, 14). כן ראויים לציון הרעפים הרבים מן התקופה הביזנטית שנמצאו בשטח החפירה המצומצם. ממצאים נוספים מן התקופה הביזנטית הם שברים של כלי זכוכית מן המאות הו'–הז' לסה"נ (וינטר, להלן) ומטבעות מן המאה הו' לסה"נ (ביכובסקי, להלן), וכן גושי שיש אחדים ואבני פסיפס רבות עשויות מאבן גיר לבנה, אף שלא נחשפה אף רצפת פסיפס. ממצאים אלה מתארכים את הבנייה בשלב הקדום לתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ).
 
התקופה העות'מאנית המאוחרת
מן הבנייה בתקופה העות'מאנית המאוחרת שרדו קירות יסוד איתנים (W28 ,W5 ,W3 ,W2/W1; איור 6) — ככל הנראה הפינה הדרומית-מזרחית של מבנה גדול מאוד עם חצר. בחצר זוהו שני מתקני מים: פתח (L4), המוליך לבור מים תת-קרקע סגור, ופינה של מאגר מים בנוי (L33), המשתרע ברובו מחוץ לשטח החפירה; שני מתקנים אלה לא נחפרו. נראה שקיר נוסף (W11) שימש בסיס לעמודים שתמכו במרפסת בקומה השנייה של המבנה. בחפירה נחשפו תעלות היסוד העמוקות של המבנה, שבכמה מקומות אף פגעו בשרידים מן התקופה הביזנטית (איור 7).
המבנה מן התקופה העות'מאנית המאוחרת, שנחשף בחלקו, מזוהה עם בניין מגורים שהוקם על ידי משרד החוץ הרוסי בשנת 1895 עבור עובדי הקונסוליה הרוסית בירושלים (Lisovoi 2000:86–87). במהלך המחצית השנייה של המאה הי"ט הוקמו באזור שבו נערכה החפירה מגוון מוסדות זרים. בשנות החמישים של המאה הוקם בית החולים הצרפתי, סנט לואי, והחל משנות השמונים ועד 1904 הוקם מתחם נוטרדאם שנועד לצליינים (איורים 1, 8). מבנים מן המאה הי"ט שניצבו על קו הגבול בין השנים 1948 ו-1967 נהרסו לאחר מלחמת ששת הימים. בשל הרס שיטתי זה בראשית שנות השבעים למאה הכ', אין זה מפתיע שבין שרידי המבנה נתגלה ממצא מועט. 
 
ממצא הזכוכית
תמר וינטר
כתריסר שברי זכוכית שנמצאו בהצטברות (L27) מעל רצפה 35 שייכים לכלים אופייניים לתקופה הביזנטית. אלה כוללים כמה שפות של קערות וגביעי יין מעוטרים בחוט כחול כהה שנכרך סביב השפה ומתחתיה (איור 1:9–4) ובסיס טבעת חלול של גביע יין שעליו נישאת רגל דמוית חרוז (איור 5:9). כן נמצאה שפה מקופלת חוצה שעליה שרידי ידית (איור 6:9), השייכת לנר דמוי-קערה שלו שלוש ידיות. פריט זה נמצא לצד תיל, שנקשר ככל הנראה לידיות ושימש לתליית הנר. כלים דומים נתגלו בחפירות קודמות בירושלים ובסביבתה (למשל, וינטר 2014; Winter 2017), ואחדים קשורים למכלול הנזירי-כנסייתי ששגשג מצפון לשער שכם בשלהי התקופה הביזנטית, במאות הו'–הז' לסה"נ (למשל, וינטר 2013; חפירה ברחוב חיל ההנדסה שטרם פורסמה, הרשאה מס' 5671-A).
 
המטבעות
גבריאלה ביכובסקי
בחפירה נתגלו תשעה מטבעות ברונזה, שמתוכם ארבעה אינם ניתנים לזיהוי. חמשת המטבעות האחרים מייצגים היטב את התקופות הביזנטית והעות'מאנית, שבמהלכן האתר היה מיושב (טבלה 1).
 
טבלה 1. מטבעות מזוהים
מס'
תיאור ותאריך (לסה"נ)
לוקוס
סל
מס' ר"ע
איור
1
אנסטסיוס הא', 10 נומיה, קונסטנטינופול, 498–518
20
1012
166214
 
2
ונדלי אנונימי, נומוס, קרתגו, 534–565
20
1014
166211
10
3
אסימון חלק, 450–550 לערך
22
1036
166215
 
4
יוסטינוס הב', חצי פוליס, סלוניקי, 566/7
14
1015
166213
 
5
עות'מאני, בייזיד הב', מנע'יר, בורסה, 886–918 לה'גרה, 1481–1512
25
1034
166216
 
 
 
ממצאי החפירה תורמים מידע חשוב למחקר על הפעילות בתקופה הביזנטית ברובע שמצפון לחומות העיר, ומעידים כי יש להרחיב מערבה את גבולותיו המוכרים של הרובע. סלע האם שנחשף הישר מתחת לשרידים מן התקופה הביזנטית מספק נתונים חשובים המלמדים על הטופוגרפיה הקדומה בחלק זה של העיר. מחקר עתידי על השרידים מן המאה הי"ט יספק מידע נוסף על פעילותן של המעצמות האירופאיות בירושלים בתקופת שקיעתו של השלטון העות'מאני.