בחודש אוקטובר 2018 נערכה חפירת הצלה מדרום-מערב ליישוב הר עמשא (הרשאה מס' 8372-A; נ"צ 209245-480/583142-301), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה האזורית תמר, נוהלה על ידי ה' זילברקלנג, בסיוע י' אלעאמור (מנהלה), ג' סרי (ארכיאולוג נפה), א' אלג'ם (מדידות ושרטוט), ס' איטקיס (תכניות) וי' עבאדי-רייס (הנחיה).
החפירה נערכה על שלוחה רחבה וטרשית היורדת משיא רכס הר עמשא לצפון-מערב (איור 1). האזור נסקר בעבר (משל, בן יוסף ודרור 1978; שמואלי 2010; באומגרטן וזילברקלנג 2015), ואותרו בו שרידים הקשורים למערכות חקלאיות וכן שני מכלולים בנויים, כ-500 וכ-800 מ' ממזרח לחפירה, שזוהו כחוות. כן תועדה דרך רומית, העוברת על קו הרכס מדרום לחפירה (משל תש"ל). חפירה זו היא הראשונה הנערכת בהר עמשא.
החפירה נערכה בארבעה שטחים הפזורים על פני השלוחה (D–A; איור 2), ונחשפו בהם שרידי מגדל שדה, קירות וחציבות. את השלוחה מקיפה מדרום וממערב מדרגת עיבוד חקלאית, לאורך כמה מאות מטרים, שלה קיר תמך (W107).
שטח A. בשיא גובה השלוחה נחשפו שרידים של מגדל שדה קטן (2.4 × 2.7 מ'), שקירותיו (W103–W100; איורים 3, 4) נבנו מאבני גיר גדולות ושטוחות שהועמדו על צדן הצר והושתתו על משטח סלע מיושר. בקיר 102 זוהה פתח (0.5 מ' רוחב). צמוד לקיר 100 נמצאו שתי אבנים מלבניות שטוחות, אולי שימשו דרגש.
שטחB . במערב השלוחה נחפר שטח שבין קיר 107 לקיר (W108; איורים 5, 6) המקביל לו מדרום-מערב. צמוד לקיר 107 ובמפלס נמוך ממנו נחשף קיר (W110), אולי שרידי טרסה קדומה. קיר נוסף (W111) מחבר בין קירות 108 ו-110. השטח שבין שלושת הקירות (L109) היה מלא באבנים במגוון גדלים; ייתכן שהן סוקלו משטחים חקלאיים במעלה השלוחה. אולי היה קיר נוסף שחיבר את קירות 108 ו-110 מצפון ובמקביל לקיר 111.
שטח C. בין שטח Aלשטח B נבדק משטח סלע (L113; איור 7), שזוהו בו סימני חציבה בשתי נקודות במדרגת סלע (0.45 מ' גובה מרבי). אפשר שהאבנים שנחצבו שימשו לבנייה בסביבה הקרובה.
שטח D. בדרום-מזרח השלוחה נחפר חצי ריבוע במטרה לחשוף קיר (W115; איור 8), שאולי ניגש אל קיר 107. נקודת המפגש המשוערת בין הקירות נפגעה ולכן אי אפשר לקבוע זאת בוודאות. במילויי אדמה שנחפרו נמצאו מעט חרסים שאי אפשר לתארכם.
החפירה בהר עמשא חשפה שרידים הקשורים לפעילות חקלאית. תועדה מדרגת עיבוד ארוכה אשר הקיפה את שטח השלוחה וקירות נוספים הבנויים סמוך לה. כן נחשפו שרידים של מגדל שדה קטן ששימש כנראה לשמירה על השטחים החקלאיים. המבנים והקירות שנמצאו נבנו כולם מאבן מקומית, שנחצבה ככל הנראה בקרבת מקום, אולי במחצבה שזוהתה בשטח
C. לא נמצא ממצא מתארך ולפיכך לא ניתן לתארך את השרידים. עם זאת, יש להניח כי מערכת חקלאית זו הייתה קשורה לאחד היישובים הקדומים בסביבה ולפיכך מתוארכת לאחת או יותר מתקופות היישוב המיוצגות באתרים אלה. אתרי היישוב הקרובים ביותר לשטח החפירה הם תל קריות (2.4 ק"מ מזרחה), אשר היה מיושב בתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (
Derfler 2003), וחורבת ענים (2.9 ק"מ מערבה), אשר הייתה מיושבת בעיקר בתקופות הברזל 2, הרומית, הביזנטית והאסלאמית המאוחרת (
עמית תשס"ג:114–116). ייתכן גם כי השטח השתייך לאחת החוות שהתגלו בקרבת מקום (
באומגרטן וזילברקלנג 2015).
באומגרטן י' וזילברקלנג ה' 2015.
יתיר – 136 (הסקר הארכיאולוגי של ישראל).
משל ז' תש"ל. סקר מעלה דרגות. בתוך ש' דר, עורך. הר חברון: לקט מאמרים ומקורות. תל אביב.
משל ז', בן יוסף ס' ודרור א' 1978. חבל יתיר: סקר נוף ואתרים (חלקי). תל אביב.
עמית ד' תשס"ג. בתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת ענים והיישוב היהודי בדרום הר חברון. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.
Derfler S. 2003. The Byzantine Church at Tel Kerioth. ARAM 23:39–47.