נחפרו 10 ריבועים (איור 3), ונחשפו כבשן לייצור כלי חרס ובור אשפה שהכיל פסולת ייצור, המתוארכים לתקופה הרומית. סמוך לכבשן נמצא קבר. כן נחשף מפלס חיים, ובו שרידים מן התקופות הביזנטית–האסלאמית הקדומה.

מהכבשן (איורים 4, 5), שמתארו סגלגל, שרד בחלקו תא הבעירה, שדופנותיו (L21) עשויות מאבני כורכר שיושרו ודופנו בלבנים, ובמרכזו שרידים של אומנה מרכזית (L35) שממנה יצאו קשתות (L22) אל הדופן החיצונית, שהשתמרו בחלקן. רצפת תא הבעירה, העשויה מאבנים (L38), נמצאה מכוסה בשכבה עבה של חומר לבנים צרוף (L36). השתמרות המתקן רעועה ולא אפשרה את קביעת מיקום פתח ההסקה. מעל שרידי האומנה נמצאה שכבת עפר (L33) ובה מטבע, כנראה פלס אומיי (פוסט רפורמה, 697–750 לסה"נ; ר"ע 165239).
מצפון-מערב לכבשן נחשף קבר (L39) שדופן בשברים של אגן (L37; איורים 6, 7) בשימוש משני; האגן, העשוי מאבני גיר, ולו משפך ליציאת נוזלים. הקבר חפור באדמה, וצד אחד שלו תחום באגן. נמצאו בקבר עצמות אדם במצב שימור גרוע, כנראה בקבורה ראשונית: חלק מגף עליון בארטיקולציה אנטומית — יד ימין (humerus, radius, ulna) מקופלת לכיוון בית החזה  —דפוס של צלעות וחוליות בקרקע ושברי עצמות גולגולת; הפרט שכב בכיוון צפון–דרום, כשהראש בצפון. גיל הפרט מעל ל-15 שנים, שכן קצות העצמות הארוכות היו מאוחות לגוף העצם (הערכת הגיל בהתבסס על שלבי סגירת האפיפיות בעצמות הארוכות, ר' Johnston and Zimmer 1989:2).
סמוך לקבר נמצאו שבר של נר הלניסטי (איור 1:8), קערת ייבוא מצרית מן התקופה האסלאמית (איור 2:8) ושרידי טבון (L28), וכן חומר לבנים (L14) שמקורו כנראה מהכבשן.
כעשרה מטרים מצפון-מזרח לכבשן נמצא בור אשפה (L17; מעל 1.5 מ' עומק; איור 9), שנפגע מפעילות מודרנית. בבור זוהו חמש שכבות פעילות (איור 3: חתך 3–3): בשכבה התחתונה שגונה צהוב-חום (L32) נמצאו מעט חרסים, בהם קנקנים מן התקופה הרומית (איור 3:10, 5, 6) וצלמית (איור 8:10) של בעל חיים, אולי סוס או כלב, שאפשר כי מקורה בתל הסמוך; מעל נחשפה שכבה ובה מעט חרסים (L31; לא צוירו); מעל שכבה נוספת, כהה יותר מהקודמת, ובה נמצאו שברים של קנקנים רומיים (L29; איור 1:10, 4); מעל שכבה של אדמה אפורה-חומה (L26), מהודקת היטב ובה מעט אבנים קטנות וחרסים, בהם קנקן ביזנטי (7:10); השכבה העליונה של הבור (L17, כ-0.4 מ' עומק מרבי) הכילה כמות רבה של חרסים, למשל קנקן רומי (איור 2:10). נראה כי הבור הופרע פעמים ספורות במהלך פעילותו, וייתכן כי כוסה במכוון וחזר לשימוש או שהוצף פעמים אחדות. הממצא מעיד כי הבור פעל בד בבד עם הכבשן.
מצפון-מערב לכבשן, נחשף מפלס חיים שגונו אפור (L20 ,L13–L11; כ-8 ס"מ עובי), בתוך אדמת חמרה, ונמצאו בו חרסים אחדים, בהם קערה (איור 1:11) וקנקן (איור 2:11) מהתקופה הרומית, קנקנים מהתקופה הביזנטית (איור 3:11, 4), וקדרת בישול (איור 5:11) וקנקן (איור 6:11) מן התקופה האסלאמית הקדומה. כן נמצא מטבע (פוליס ביזנטו-ערבי; 640–670 לסה"נ; ר"ע 165238).
 
ממצא זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו עשרה שברי זכוכית הניתנים לזיהוי ולתיארוך (B133 ,L11); רובם נמצאו במפלס החיים. שניים מן הכלים — שפת קערה מקופלת וחלולה (איור 1:12), אולי קערת נר, ושבר קצה של ידית השייכת לנר קערה עם שלוש ידיות (לא צוירה) — תוארכו לתקופה הביזנטית או הביזנטית המאוחרת. ארבעה כלים תוארכו לסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (איור 2:12–4; הכלי הרביעי לא צויר). מס' 2 הוא שפת גביע יין או בקבוק מזכוכית בגוון ירקרק-בהיר שנופח לדפוס צלעות וסובב; הדגם מתחיל מקצה השפה כלפי מטה. גביעי יין ובקבוקים המעוטרים באופן זה מוכרים מהתקופה הביזנטית עד ראשית התקופה האומיית. מס' 3 הוא בקבוק בעל צוואר גלילי, העשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק ומעוטר בחוטי טורקיז דקים הכרוכים אופקית סביב הצוואר, מהם שרדו שלושה ליפופים; גוף הבקבוק עוטר בניפוח לדפוס צלעות אנכיות, מרווחות, עדינות ורדודות. בקבוקים מעוטרים באופן זה אופייניים מאוד לשלהי התקופה הביזנטית. מס' 4 הוא בקבוק דו-גוני נוסף העשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר ומעוטר בחוט גלי עבה מזכוכית בגוון חום-צהבהב. עיטור בחוט גלי עבה ושימוש בזכוכית חומה-צהבהבה נפוצים מאוד בשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה האומיית. הכלי הרביעי הוא בסיס בקבוק שטוח, מעובה במרכזו, העשוי מזכוכית בגוון ירקרק עם צלקת גסה במרכזו (לא צויר).
כלים נוספים המתוארכים לתקופה הביזנטית המאוחרת וראשית התקופה האומיית נמצאו פזורים בשטח (לא צוירו): שבר רגל של גביע יין דמוית חרוז (L13); שבר מצוואר בקבוק זכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, המעוטר בחוט גלי רחב בגוון הכלי (L28); ושבר קטן מבסיס של כלי (L25).
כן נמצא שבר מובהק של פסולת ניפוח זכוכית, המכונה moil, הנשארת לאחר ניתוק הכלי מאבוב הניפוח (איור 5:12); מאחר שהפסולת נמצאה יחד עם שברי זכוכית שתוארכו לתקופה הביזנטית או הביזנטית המאוחרת, היא מעידה על כך שבמקום יצרו כלי זכוכית בניפוח בפרק זמן זה. על קיום בית מלאכה מעידות פסולות מתעשיית כלי זכוכית שנתגלו בחפירות הצלה קודמות באזור (ון דן בריק 2005; טורגה 2005; הזכוכית מחפירות אלו טרם פורסמה). ברוב החפירות באזור נמצאה שכבה מהתקופה הביזנטית ומראשית התקופה האומיית (למשל, גורין-רוזן 2014), ועל כן  ייתכן שאפשר לשייך את שרידי התעשייה לפרק זמן זה. דוגמה לכך היא חפירת הצלה שנערכה ברחוב הרצל וטרם פורסמה (הרשאה מס' 4945-A), שנתגלו בה כלי זכוכית רבים ובהם כלים הדומים לאלה שנתגלו בחפירה הנוכחית. כלים אלה מייצגים טיפוסים נפוצים מאוד, וייתכן שיוצרו בבית מלאכה מקומי שפעל לצד כבשני קרמיקה שנחשפו באתר.
 
ממצא ארכיאוזואולוגי
זוהר תורג'מן-יפה
 
זוהו 17 עצמות בעלי חיים (ר' נספח: טבלה 1). שכיח ביותר במכלול הוא הצאן (47%, N=8). המין השני בשכיחותו הוא הסוסיים (23.5%, N=4); מתוך ארבע העצמות הללו, שתיים שייכות בוודאות לסוס (Equus caballus), והשתיים האחרות שייכות לסוסי כלשהו — אולי חמור. החזירים הם המין השלישי בשכיחותו במכלול (17.7%, N=3), וייתכן שעצם אחת מהן (B154 ,L20) הגיעה מפרט לא מבוית. הבקר הוא המין הכי פחות שכיח במכלול זה (11.8%, N=2). גודלו המצומצם של המכלול אינו מאפשר ללמוד ממנו על כלכלת האתר. עם זאת, עצמות החזירים מעידות שיוצרי המכלול לא השתייכו לקבוצות שנמנעות ממין זה.
 
ממצאי החפירה מוסיפים מידע על אופיו ותפרוסתו של היישוב מדרום-מזרח לתל אזור. הכבשן מהתקופה הרומית הוא ראשון מסוגו שהתגלה במקום ומעיד על פעילות תעשייתית בתקופה זו. סמוך אליו התגלו שרידי אגן שלא ניתן לתארכו, ונראה כי שימושו משני. כן נמצא מפלס חיים, שאמנם נמצאו בו כלים אחדים מן התקופה הרומית, אך נראה כי שימש את יושבי המקום בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.