נפתחו שלושה ריבועים במקביל לקיר (W440) בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (איורים 3, 4). השטח שנחפר תועד חלקית כ'שטח 250' (קלונר ואסף תשנ"ד), שכלל את כל האזור המקיף את האמפיתיאטרון. בחלק המערבי, במפגש בין קירות W421 ו-W440 ההיקפיים של האמפיתיאטרון, מתאר קלונר מגדל שהובילו אליו מדרגות (W536; ר' Kloner and Hübsch 1996:98). במפגש הקירות נפתח ריבוע חפירה ונחשף מפלס של מפולות מסיביות (L800) של אבנים גדולות (0.9 × 1.1 מ' גודל אבן ממוצעת). בשכבת המפולות נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה העות'מאנית. לאחר הסרת המפולות נחשף מפגש הקירות (1.2 מ' עומק מפני השטח; איור 5). הפינה בנויה מאבני גזית גדולות עשויות גיר, משתלבות זו בזו, ביניהן הובחן חומר מליטה אפור ואבנים קטנות. על גבי ראשי הקירות התגלו קערית (איור 4:6), שתי קערות (איור 5:6, 6) וקנקן (איור 7:6) המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת.

עשרה מטרים מצפון-מזרח לריבוע הפינתי נחפר ריבוע נוסף במטרה לזהות קיר הנראה בתכנית מחפירות קודמות. התגלה קיר (W803) שראשו נחשף בחפירות קודמות (3.5 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות), בנוי מאבני שדה בגודל בינוני שחוברו יחדיו באדמה מהודקת ובאבנים קטנות. נראה כי הקיר מאוחר לקיר 440 של האמפיתיאטרון, על פי חיבורו לקיר בנדבכיו העליונים בלבד (איור 7). סביב הקיר לוקטו כלי חרס מתקופות שונות והתגלו שפכים בני זמננו (L801). ממערב לקיר, בעומק כ-0.5 מ', התגלתה שכבת מילוי ארכיאולוגית (L804) ובה חרסים מהתקופה הביזנטית בלבד, בהם קערה LRC (איור 1:6) ושני פכים (איור 2:6, 3). אלה מתארכים את שלב בניית הקיר לתקופה הביזנטית.
שבעה מטרים מצפון-מזרח לריבוע המרכזי נפתח ריבוע חפירה נוסף במטרה לזהות קיר הנראה בתכנית מחפירות קודמות. נחשף בדל קיר קטן (W806; אורך 0.9 מ', רוחב 0.6 מ', גובה השתמרות 0.27 מ'; איור 8), סביבו נמצאו שפכים בני זמננו (L805) וכן כלי חרס מתקופות שונות.
 
כלי הזכוכית
תמר וינטר
 
בממצא הזכוכית ארבעה שברי כלים שנמצאו יחדיו בשכבת מילוי (L804), שהכילה כנראה חומר מעורב. בין השברים זוהו שפה מעוגלת של בקבוק שלו פה או צוואר חרוטי (איור 1:9), האופייני לתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית ובסיס טבעת של כוס או פך (איור 2:9), האופייני לתקופה הרומית. בסיס גדול, שחוט עבה מלופף סביב היקפו (איור 3:9), תמך בכוס, בפך או בנר, ומייצג גרסה גדולה במיוחד של בסיס מטיפוס זה, האופייני לתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה. בסיסים דומים התגלו למשל בירושלים (Crowfoot and Fitzgerald 1929: Pl. XXI:7; כצנלסון 2006: איורים 4, 5), באשקלון ובסביבתה (בשכונת נווה ים: סרי 2012; בכביש 3: אייזנברג-דגן 2016), וכן בקרניס שבצפון-מזרח מצרים (Harden 1936: Pls. XVI:464, 465; XX:788). הידית (איור 4:9) שייכת לפך גדול, ייתכן מהתקופה האסלאמית הקדומה.
 
מטבעות. זוהו שלושה מטבעות: האחד מתוארך לשנים 364–375 לסה"נ (ר"ע 152789); השני מתוארך כללית למאה הד' לסה"נ (ר"ע 152790); והשלישי מתוארך לשנים 645–670 לסה"נ (ר"ע 152791). זיהוים של שני מטבעות נוספים לא התאפשר, אך על פי צורתם ניתן להעריך כי גם הם מהמאה הד' לסה"נ. כל המטבעות ממאה הד' לסה"נ נמצאו ב-L801 ו-L804, צמוד לקיר 803 המאוחר. מקורו של המטבע מ-645–670 לסה"נ מ-L805.
 
בחפירה נחשפה הפינה המערבית של מתחם האמפיתיאטרון. המגדל שקלונר משער את קיומו נהרס כנראה במהלך התקופה העות'מאנית. ייתכן שהפעילות המודרנית בהכשרת האמפיתיאטרון למבקרים פגעה בקירות המאוחרים מצפון למתחם האמפיתיאטרון. הקירות, ששרידיהם התגלו במהלך החפירה, נבנו בתקופה מאוחרת לבניית המתחם, ככל הנראה בשלב הביזנטי, כאשר מתחם האמפיתיאטרון שימש מתחם השוק העירוני (קלונר, הובש וכהן 56:2007).