בחודש פברואר 2017 נערכה חפירת הצלה בשכונת ואדי ג'וז, מצפון לעיר העתיקה בירושלים (הרשאה מס' 7955-A; נ"צ 221981-2009/633314-41; איור 1), לאחר שנחשפו שרידים ארכיאולוגיים במהלך עבודות להנחת תשתיות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נוהלה על ידי ד' יגר, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), א' רוז (פוטוגרמטריה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט) וב' טורי (ארכיאולוג נפת מזרח ירושלים).
החפירה, בצדה הדרומי של דרך הר הזיתים, נערכה בתוואי תעלה צרה (2.5 × 15.0 מ'), התחומה בתשתיות מודרניות ובכביש (איור 2).
בקרבת שטח החפירה נערכו בשנים האחרונות חפירות ארכיאולוגיות אחדות, ונחשפו בהן מחצבות קדומות, המתוארכות לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ; לביא 2011; איור 1: 5798-A; ליברמן 2016; איור 1: 7373-A), ומערות קבורה מהתקופות ההלניסטית והרומית (המאות הב' לפסה"נ–הד' לסה"נ; קלונר תשס"ב: אתרים 245, 249, 250, 256, 260; סטורצ'ן 2016; איור 1: 7010-A). שרידים ארכיאולוגיים מימי הבית הראשון נמצאו סמוך למערת שמעון הצדיק ולמערת הסנהדרין הקטנה שמדרום לשטח החפירה, ויש חוקרים המציעים כי בתקופה זו היה כאן יישוב שנמנה עם העורף החקלאי של העיר (זיסו תשס"ז:33–40). בחפירה הנוכחית נחשפו שרידים של מחצבת אבן קדומה.
לחפירה קדמה הכנת שטח, שבמהלכה הוסרו בעזרת כלי מכני שכבות מילוי והצטברות עד לקרקעית המחצבה. בשל אופי הממצא ומגבלות בטיחות השטח לא נחפר אלא תועד בלבד (איור 3).
מן המחצבה, מטיפוס מחצבת חצר (
ספראי וששון תשס"א:4), נחשפו ארבע מדרגות חציבה היורדות למערב ולצפון (L5). טכניקת חציבת האבנים שהופקו בה מוכרת ממחצבות אחרות בסביבה: ניתוק האבן מהסלע בחציבת תעלות הפרדה משלושה צדדים, וניתוק האבן מצדה החופשי, כפי שנראה בתשלילים שנשארו לאחר הפקת האבנים ומתעלות הפרדה בקרקעית המחצבה. גודלן של רוב האבנים במחצבה אחיד (0.3 × 0.3 × 0.6 מ'; איור 4). לאחר שהמחצבה יצאה משימוש היא כוסתה בשכבת סחף של אדמת טרה רוסה חומה ואבני שדה (L4). במהלך פרק זמן שאינו ידוע, כוסה האזור במילוי של אבני שדה בגודל קטן–בינוני (L3). מעל שכבה זו נמצאה שכבת אדמה חומה כהה, ככל הנראה שרידים של דרך קדומה (L2), שמעליה נסלל בימי המנדט כביש אספלט (L1).
החרסים שלוקטו במהלך החפירה אינם אינדיקטיביים ואינם יכולים לעזור בתיארוך המחצבה.
מחצבה זו, והמחצבות האחרות שנחפרו ונסקרו בעבר, סיפקו אבני בנייה לעיר ירושלים. קשה לתארך מחצבות בהיעדר ממצא ארכיאולוגי בשל שיטת החציבה הדומה במרוצת התקופות (ספראי וששון תשס"א:2). למרות הממצא הדל אפשר לקשור בין המחצבה לבין מחצבות סמוכות שתוארכו לתקופה הרומית הקדומה.
זיסו ב' תשס"ז. 'יישוב נעלם' מתקופת הברזל מצפון לירושלים: החפירות בקדמת 'מערת הרמב"ן' שבערוצו העילי של נחל קדרון. בתוך ברוך א' ופאוסט א', עורכים.
חידושים בחקר ירושלים: הקובץ השנים עשר. רמת גן. עמ' 33–40.
ספראי ז' וששון א' תשס"א. חציבה ומחצבות אבן בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. מכון ארץ חפץ, ירושלים.
קלונר ע' תשס"ב. סקר ירושלים האזור הצפוני-מזרחי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.