ערמות סיקול. נבדקו שתי ערמות סיקול (L300 ,L100). סביב ערמה 100 (איור 2) נפתח ריבוע בדיקה כדי לבדוק אם זהו רוגם קבורה; לא התגלה בה ממצא אינדיקטיבי. ערמה 300 נתמכת בקיר נמוך (W301; איור 3), שרק פן אחד שלו נחשף. גם בה לא התגלה כל ממצא אינדיקטיבי.

 
מגדלי שדה. נחפרו שני מגדלים, שתכניתם שונה: מלבני (L200) ועגול (L500), שנבנו באבני גזית וגוויל. מגדל 200 (2.8 × 3.7 מ'; איורים 4, 5) הוקם על משטח מפולס ששימש רצפה. קירותיו השתמרו לגובה 0.8 מ', ופתחו נקבע בקיר הצפוני (0.5 מ' רוחב). למגדל 500 (1.6 מ' גובה השתמרות הקירות, 3 מ' קוטר פנימי; איורים 6, 7) רצפה עשויה מעפר מהודק, ששולבו בה מרצפות אחדות שצורתן לא רגולרית. פתח המגדל (0.8 מ' רוחב) פונה דרומה. במגדלים נמצאו קנקנים (איור 1:8, 2), סיר בישול (איור 3:8) ובקבוק זכוכית (איור 4:8) המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (סוף המאה הד' – המאה הו' לסה"נ). דומה כי המגדלים שימשו לאחסון, לשמירה ולמגורים ארעיים.
 
מבנה (L400; כ-6.0 × 6.4 מ'). המבנה נבנה מאבנים מהוקצעות גדולות (איורים 9–11), ונמצא מכוסה במפולת מרשימה. בריבוע בדיקה שנחפר בפינתו הדרומית-מזרחית, הסתבר שהוא נבנה בשיטת ראשים ופתינים. כן נחשף נדבך אבנים שהונחו לרוחב. מדרום למבנה השתרעה חצר (9 × 15 מ'); הובחנו בה שרידי קירות של אבני גוויל שתחמו אותה. החצר נחצתה כנראה בקיר נמוך. חפירה בשני ריבועי בדיקה לא העלתה ממצא אינדיקטיבי.
אף שהמבנה בולט בשטח, הוא לא תועד בסקרים קודמים. המבנה שונה ממגדלי שדה 200 ו-500 הן במידות הן באיכות הבנייה. המפולת הכבדה מעידה על קירות שהתנשאו לגובה רב, ויש להניח שהייתה למבנה חלוקה פנימית. בהיעדר חפירה מקיפה קשה לדעת אם זהו מגדל שדה גדול במיוחד, מסוג המוכר במערב השומרון (Dar 1986:93), או שהיה לו תפקיד אחר. ייתכן שהיה זה מצד שנקשר לרשת דרכים רומיות בין נחל עירון לבין נחל שכם. אחת מהדרכים, שקטעים ממנה אותרו בסקר הר מנשה (דרך C16), עברה מיעבד אל ח' אום א-ריחן דרך טורה אל-ע'רביה, נזלת זיד וליד מבנה 400 (זרטל ומרקם תש"ס:30). בח' אום א-ריחן או בקרבתה הייתה צומת דרכים, ומשם הובילו הדרכים צפונה לכיוון ואדי ערה (דר, טפר וספראי תשמ"ו:21–22), צפונה-מזרחה דרך עינן לתענך, ודרומה-מזרחה לג'נין, היא גיניי הרומית — דרך C17 בסקר הר מנשה (זרטל ומרקם תש"ס:30).
 
נראה שרוב השרידים קשורים לפעילות חקלאית באדמות היישוב שהתקיים בח' אום א-ריחן. שרידים אלה מצטרפים לשורה ארוכה של עדויות על פעילות חקלאית באזור צפון-מערב השומרון (מהריאן תשס"א [א]; תשס"א [ב]; אייזיק ופלג תשס"ט [א]; תשס"ט [ב]).