נפתחו שני ריבועים המרוחקים 10 מ' זה מזה (A,B ; כ-05 מ"ר; איור 2) ונחשפו שרידי בנייה בשלוש שכבות יישוב: האסלאמית הקדומה (שכבה I), הביזנטית (שכבה II) וההלניסטית (שכבה III). נוסף על שרידים אלו, נאספו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה ללא שרידים ארכיטקטוניים, המעידים על נוכחות בתקופה זו בסביבת האתר.

 
שכבהIII  התקופות ההלניסטית–הרומית. בריבוע A לא נחשפו שרידי מבנים, אך נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית, כגון קערה שלה שפה נוטה פנימה (איור 1:3), סיר בישול (איור 2:3) וקנקן (איור 3:3).
בריבוע B נחשפה רצפת גיר כתוש (L115) ועליה מצבור של עצמות בעלי חיים המייצגות צאן, רובן כבשים ומעט מהן עזים (להלן). לצדהעצמות נמצא שבר נר רדיאלי עשוי באובניים ומחופה אדום (איור 4:3).
מהתקופה הרומית נמצאו שברי כלי חרס מעטים בפינה הצפונית-מערבית של ריבוע A (ב-L105), ללא שרידים אדריכליים, בהם קנקן שק רומי (איור 5:3).
 
שכבה II התקופה הביזנטית. בריבוע A נחשף קיר (W107; איור 4) שהשתמר לגובה של ארבעה– חמישה נדבכים, שהושתת על סלע האם. הקיר נבנה משתי שורות אבני גוויל בינוניות וביניהן אבנים קטנות. אל הפן הדרומי של הקיר ניגשו שרידים של רצפת אבן (L112), שנבנתה מאבני גוויל קטנות צפופות ומאדמה. בצדי הקיר ועל הרצפה נמצאו שברי כלי החרס מן התקופה הביזנטית, בהם קערה (איור 6:3) וסיר בישול (איור 7:3).
בריבוע B נחשף קיר (W104; כ-1.5 מ' רוחב; איור 5) שנבנה משתי שורות של אבנים מהוקצעות וליבה מאבני גוויל קטנות, והשתמר לגובה נדבך אחד. אל הפן הדרומי של הקיר ניגשה רצפת אבן (L111) זהה לזו שבריבוע A.
 
שכבה I התקופה האסלאמית הקדומה. בריבוע B, מעל קיר 104 משכבה II נחשף בדל קיר (W102) שנפגע מכלים מכניים. הקיר נבנה משורה אחת של אבנים גדולות והשתמר לגובה נדבך אחד. אף שהממצא בשכבה זו קטוע ופגוע, אפשר לתארכה לתקופה האסלאמית הקדומה, על סמך שברי כלי החרס שנתגלו בהצטברות ליד הקיר, בהם קערה מזוגגת (איור 8:3).
 
עצמות בעלי החיים
נמרוד מרום
 
עצמות בעלי החיים נאספו בחפירה וזוהו למין ביולוגי וחלק שלד באמצעות האוסף המשווה של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה. גיל החיות נקבע בהתייחסות לשחיקת שיניים ואיחוי האפיפיזות. העצמות נמדדו (טבלה 1) ונרשמו תצפיות טפונומיות כגון לעיסת טורפים ובליה. כימות שכיחויות המינים וחלקי השלד (טבלה 2) הסתייע בספירות פשוטות של מספר שברי העצם המזוהים (N). עיקר הממצא (39=N) מתוארך לתקופה ההלניסטית (L110), ומיעוטו (6=N) לתקופה הביזנטית (L106). המדגם מהתקופה הביזנטית מורכב כולו מעצמות צאן, אך אין בו מידע מספק בשל גודלו הקטן.
העצמות מהלוקוס ההלניסטי מייצגות כולן צאן, רובן כבשים (8=N) ומיעוטן עזים (3=N). חלקי השלד נושאי הבשר מיוצגים היטב, ולעומתם כפות הרגליים והראשים נדירים. כל העצמות, שבהן אפשר היה להבחין במצב איחוי האפיפיזות (26=N), היו מאוחות, עדות לכך שרוב הפרטים המיוצגים במכלול נשחטו כבוגרים. בשבר אגן אחד זוהתה נקבה. לא נצפו סימני קצבות כלשהם על עצמות המכלול; עם זאת, רבות מהעצמות נושאות סימני בליה (10=N; כ-25%) וכרסום של כלבים (2=N) ומכרסמים (1=N). התצפיות הטפונומיות רומזות על חשיפה ארוכה של העצמות לפגעי מזג אוויר וטורפים, ומכאן לקצב איטי של הרבדת פסולת ומשקע בעת היווצרות המכלול.
ריבוי חלקי שלד נושאי בשר של צאן כבשים מלמד על פי רוב על מקור החיות המיוצגות במכלול בשוק בשר עירוני. יש לסייג מסקנה זו בשל גודלו הקטן של המכלול ושל מקורו בלוקוס יחיד.
 
טבלה 1. מדידות עצמות בעלי חיים מ-L110
 
פריט
מידות
אסטרגל
DL
Bd
GLl
כבש
18.3
21
32.7
כבש
17.8
21.4
32.7
קלקנאוס
GL
 
 
עז/כבש
63.1
 
 
עז/כבש
63.2
 
 
הומרוס
BT
HTC
 
עז
33.1
18.2
 
כבש
31.8
18.2
 
מטקרפוס
BFd
 
 
כבש
27.7
 
 
אצבע I
Bd
Bp
GLpe
עז
11.2
12.6
38.7
כבש
13
14.2
40.4
עז/כבש
13.1
13.7
39.4
עז/כבש
13.1
14.2
40.1
עז/כבש
12
32.8
39
עז/כבש
11.2
12.8
39
 
 
טבלה 2. שכיחות חלקי השלד של הצאן מ-L110
חלק גוף
N
%
פירוט
N
ראש
1
3
מנדיבולה
1
גף קדמי
9
23
סקפולה
2
 
 
 
הומרוס
2
 
 
 
רדיוס
3
 
 
 
אולנה
2
גף אחורי
15
38
אגן
2
 
 
 
פמור
3
 
 
 
פטלה
1
 
 
 
טיביה
3
 
 
 
אסטרגל
2
 
 
 
קלקנאוס
2
 
 
 
נביקולוקובואיד
2
כפות רגליים
14
35
מטקרפוס
3
 
 
 
מטטרסוס
3
 
 
 
אצבע I
6
 
 
 
אצבע II
2
 
 
למרות שטח החפירה המצומצם, השרידים שנחשפו תורמים למידע על אודות ההתיישבות ביקנעם לאורך תקופות מספר. התקופה הקדומה – ההלניסטית – מיוצגת ברצפה ובממצא הארכיאוזואולוגי. היישוב ההלניסטי התפשט כנראה גם למרגלות התל. הממצא מן התקופה הרומית מיוצג רק בממצא הקרמי הקשור כנראה לממצאי חפירה קודמת, ונראה שבתקופה הרומית היישוב לא השתרע עד לאזור הזה, אלא הצטמצם בקרבת ראש התל. בסיסי הקירות שנחשפו, בהם גם בסיס הקיר הרחב, מעידים כי בשלהי התקופה הביזנטית התרחב היישוב, אולי מעין מערכת כפרית בשולי התל. הממצא מן התקופה האסלאמית מעיד על חידוש הבנייה בתקופה זו ועל התרחבות אל מחוץ לתל.