בחודש מרס 2017 נערכה חפירת הצלה בחלקה המזרחי של רמת בית שמש, כחצי קילומטר מדרום-מערב לחורבת זנוח (הרשאה מס' 7966-A; נ"צ 200062-6/624972-7; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון א' כרמל, נוהלה על ידי מ' בלילה, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן (מדידות), א' ויגמן (תיעוד פוטוגרמטרי) א' רוז (סרטוט) ות' שדיאל (ארכיאוזואולוגיה).
שטח החפירה נסקר לראשונה בסקר רמת בית שמש ואותרו בו גתות, מדרגות חקלאיות, מערת פעמון ועוד (Dagan 2010: Site 265). בסקר מקיף נוסף, לקראת פיתוח עתידי, אותרו חורבות, מתקנים חצובים ושרידי מבנים (נגורסקי 2008). בשנים האחרונות נערכו חפירות אחדות סמוך לשטח החפירה, ונחשפו מתקנים חקלאיים ודרך קדומה (בארי 2014), קולומבריום (עדוי 2015), יישוב כפרי מימי הבית השני (הרשאה מס' 7148-A) ובית חווה מהתקופה הביזנטית (הרשאה מס' 6959-A). בחפירה הנוכחית נחשפו שרידי קולומבריום חצוב.
הקולומבריום (L11; כ-3.3 מ' קוטר; איורים 2, 3) נחצב באבן רכה, המאפיינת את האזור. תקרתו וחלקו המזרחי נהרסו כליל מכלי מכני במהלך עבודות הבנייה. חלקו המערבי של הקולומבריום השתמר לגובה מרבי של כ-1.2 מ' וחצובות בו שלוש שורות של 27 כוכים קטנים ( 0.3 × 0.3מ', 0.2 מ' עומק ממוצע; איור 4). באחד מן הכוכים נמצאו באתרן 24 עצמות של יונת סלעים, המעידות על גידול יונים בכוכים אלו (ת' שדיאל, מידע בעל פה). מתחת לכוכים וסביב המתקן נחצבה מדרגה נמוכה (0.5 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה) ומתחתיה נחצבה רצפת הקולומבריום (L12). בהצטברויות העפר בתוך המתקן (L10) נאספו שברי גוף אחדים של קרמיקה לא אינדיקטיבית.
מתקני קולומבריה מוכרים היטב מסקרים ומחפירות בשפלת יהודה בכלל וברמת בית שמש בפרט. הם שימשו במשך תקופה ארוכה, בעיקר בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. שימושם העיקרי היה גידול יונים למאכל, לייצור דשן ולצורכי פולחן (
זיסו תשנ"ז;
Dagan 2011:265–273). סביר שקולומבריום זה היה חלק מהמערך החקלאי של הכפר הסמוך שנתגלה בחורבת זנוח. ברמת בית שמש התגלו ממצאים רבים הקשורים בפעילות חקלאית, בדרך כלל בזיקה לאתרי יישוב גדולים.
Dagan Y. 2010. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Reports 46). Jerusalem.
Dagan Y. 2011. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: Landscapes of Settlement; From Paleolithic to the Ottoman Periods (IAA Reports 47). Jerusalem.