בשטח החפירה (כ-4 × 6 מ'; איורים 3, 4), כ-12 מ' ממערב לבאר האנטיליה, נחשפו שרידי מחצבה ובור אשפה שמולא בשברי כלי חרס. כן נמצאו עדויות לבית מרחץ רומי סמוך לחפירה מצפון.

 
המחצבה. זוהו שני בורות חציבה בשכבת כורכר. בור אחד (L103; כ-1.1 × 1.4 מ', 1.6 מ' עומק) נחשף בפינה הצפונית-מזרחית של שטח החפירה, וצמודה לו ממערב אבן בשלבי חציבה (כ-0.45 × 0.30 מ', כ-0.25 מ' עובי), שלא נשתמרה בשלמותה. בור שני (L104) זוהה בדופן המזרחית של תעלת צינור המים בעת הפיקוח על העבודות, כ-8 מ' מהבור הראשון (איור 3: חתך 2–2). פתחי שני הבורות במפלס אחד, ולכן סביר להניח שהשתייכו למחצבה אחת הנמשכת מזרחה. הבורות היו מלאים באדמה בגוון אפור-צהבהב דק שהכיל מעט אבנים קטנות ושברי כלי חרס האופייניים לתקופה ההלניסטית.
 
בור האשפה (L101; איורים 3, 4). אף שהבור נפגע חלקית מעבודות הדחפור, אפשר לשחזר את צורתו ואת גודלו (כ-4 מ' קוטר, 0.1–0.5 מ' עומק). הבור היה מלא באדמה בגוון כתום-אפרפר, שהכילה שברי כלי חרס מן התקופות הצלבנית והממלוכית ועשרות שברי כלי אנטיליה. כן נמצאה בו משקולת קטנה עשויה ברונזה (12.81 גרם; איור 5). מן התקופה הצלבנית נמצאו מעט שברי כלי חרס: שפת קערה מזוגגת (איור 3:6), שבר של קערה מעוטר בציור בגוון אפור כהה (איור 4:6), שתי שפות של סירי בישול מזוגגים מבפנים (איור 5:6, 6), שפת קנקן מקומי (איור 7:6), שפת אמפורה מיובאת (איור 8:6) ושבר של נר מזוגג (איור 9:6). כן נמצאו שברים מעטים של כלי אנטיליה צלבניים, ובהם שני שברים גדולים (איורים 10:6, 11; 7) של שני כלים שכמותם נמצאו בעכו (Stern 2012:31–32). שברי כלי החרס מן השכבה הממלוכית היו בעיקר של קנקנים, בהם שתי שפות של טיפוסים שונים (איור 1:8, 2), ושפה (איור 3:8) ובסיס (איור 4:8) של שני טיפוסי פכים.
רוב כלי האנטיליה שנתגלו בחפירה (איורים 7; 5:8–7) שייכים למכלול הממלוכי ומתאפיינים בחלוקה ברורה של הכלי לחלק עליון דמוי צינור ולחלק תחתון רחב ועגול; בין שני חלקי הכלי מופיעה תעלת קשירה, צרה או רחבה.
כלי האנטיליה הופיעו לראשונה בארץ בתקופה הרומית והמשיכו לשמש עד התקופה העות'מאנית (Ayalon 2000:221–225). מן התקופה הצלבנית נמצאו כמותם בעכו ובאתרים צלבניים נוספים (Avissar and Stern 2005:103–104; Stern 2012:31–32). מן התקופה העות'מאנית נמצאו בעכו (Stern 1997:66–67). מן התקופה הממלוכית אלו הם כלי האנטיליה הראשונים שנתגלו בארץ, חוץ מכלי אנטיליה יחיד שנמצא בניצניםובו מטמון מטבעות ממלוכיים מן המאות הי"ד והט"ו לסה"נ (Ayalon 2000:224).
 
בית המרחץ. כ-40 מ' מצפון-מזרח לשטח החפירה, במילויי תעלה חפורה, נמצאו אבני גזית גדולות אחדות, חלקן מגיר והאחרות מכורכר, ומעליהן שרידי טיח וחומר מליטה. כן התגלו חוליות רבועות ועגולות (איור 9), שעל שני צדיהן שרידים של חומר מליטה על בסיס סיד בגוון לבן, כנראה חוליות של עמודי היפוקאוסט רבועים ועגולים. נוסף על אלה נמצאו שברי רעפים ושבר של צינור רבוע (טובולוס). מתוך המילויים נלקטו גם שברי כלי חרס אחדים, בהם שפת סיר בישול (איור 1:6) ושפת קנקן (איור 2:6) האופייניים לתקופה הרומית התיכונה (המאות הב' והג' לסה"נ).
 
בחפירה ראשונה זו בקרבת תל דעוך נתגלתה מחצבה לאבני גזית בסלע הכורכר סמוך לבאר האנטיליה למרגלות התל הצפוניים-מערביים ולראשונה נתגלתה כמות רבה של כלי אנטיליה מן התקופה הממלוכית. סמוך לבאר מצפון-מזרח נתגלו עדויות לבית מרחץ רומי. עדות חשובה זו מצביעה גם על השתרעות היישוב הרומי–ביזנטי צפונה, אל מחוץ לתחומי התל.