בחודש ינואר 2014 נערכה חפירת הצלה במערת קבורה בשמורת הטבע עין פרת (רישיון יו"ש מס' 2-3-2014; נ"צ 229565/637810; איור 1), לאחר שוד עתיקות באזור. החפירה, מטעם קצין מטה לארכיאולוגיה ביהודה ושומרון ובמימון משותף של רשות הטבע והגנים וקמ"ט ארכיאולוגיה, נוהלה על ידי א' פריימן (צילום שטח), בסיוע פ' פורטנוב (מדידות וסרטוט), א' הראל (איורים), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית) ופקחי רשות הטבע והגנים (חפירה).
החפירה נערכה על גדתו הדרומית של נחל פרת, כ-0.5 ק"מ מערבית למפגש של ואדי א-נמר עם נחל פרת. בנקודה זו אותרה על ידי פקחי רשות הטבע והגנים מערת קבורה שלא צוינה בסקרים קודמים שנערכו במקום. החפירה נערכה מחוץ לשטח המערה, בשפכי האדמה הסמוכים לפתחה ובפנים המערה עצמה.
המערה חצובה בסלע (איור 2). בחזיתה נחצבה תעלת ניקוז (L3; כ-1 מ' רוחב, כ-0.5 מ' עומק; איור 3), שנועדה למנוע ממי גשמים לזרום לעבר המערה ולהציפה. הכניסה למערה עוצבה כפתח כפול (איור 3): גומחה מלבנית (כ-1.25 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה, 1.2 מ' עומק) שבדופנה הפנימי פתח קטן, קשות (כ-0.35 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה, 0.3 מ' עומק) בתוך גומחה מלבנית רדודה (0.7 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה, 12.5 ס"מ עומק). בחזית הפתח הפנימי, כ-0.25 מ' ממנה, נחצבה ברצפת הסלע של הגומחה המלבנית הגדולה מגרעת מלבנית (כ-8 ס"מ עומק) ששימשה לעיגון מוט תמיכה לאבן שסגרה את פתח המערה. חלל המערה (L2) נחצב רק בחלקו. דופנות פתח המערה נחצבו ועוצבו בצורת ריבוע, אך פנים המערה כמעט ולא עובד למעט הרחבת סדק טבעי שנמשך לרוחבה של המערה. בתוך המערה ובשפכים שמחוצה לה נמצאו שברים רבים במגוון גדלים של גלוסקמה יחידה, ואילולא שבר פינתי ייתכן שלא היינו מזהים אותה. כן נמצאו שברי חרסים שאינם אינדקטיביים, פיסות נחושת במצב השתמרות גרוע מאוד ושרידי עצמות במצב השתמרות גרוע.
ממצא העצמות נבדק לאחר הוצאתן מהמערה, והן הוחזרו לקבורה סמוך לשטח המערה. זוהו ארבעה פרטים: שני פרטים בוגרים: זכר בין הגילאים 25–40 שנים ונקבה בין הגילאים 20–40 שנים, וכן שני פרטים צעירים: תינוק שגילו 2–4 שנים, ותינוק נוסף, שגילו סמוך לגיל לידה (perinatal), כנראה עובר שטרם נולד ועל כן מדובר במוות של אם טרם הלידה.
הממצא החומרי ועיצוב חזית הקבר מעידים כי זוהי כנראה מערת קבורה מימי הבית השני, ואפשר שהיא אף קדומה לימי החשמונאים (להשוואה ר'
מזר תשמ"ב;
ראם 2008;
ברדה 2011;
ברדה ועדוי 2012). באזור זה טרם נתגלו מערות קבורה נוספות בסגנון דומה, והיישוב בן התקופה הקרוב ביותר שוכן כ-3.5 ק"מ מצפון (חורבת עלמית). אפשר כי הנקברים מעידים שבתקופת הבית השני התיישבה משפחה סמוך למקורות המים של עין פרת, כ-800 מ' ממערב למערת הקבורה. ייתכן ששרידי המבנים מתקופה זו לא שרדו בעקבות התיישבות נזירים באזור, והקמת מנזר פארן בתקופה הביזנטית, כ-1 ק"מ מערבית למערת הקבורה, במעלה הוואדי. ייתכן אף שהשרידים נהרסו או כוסו בימי המנדט הבריטי, בעת הקמת מפעל לשאיבת מי המעיינות לאורכו של הוואדי, מן המנזר ועד למערת הקבורה.
מזר ע' תשמ"ב. מערת קבורה מתקופת הבית השני בגבעה הצרפתית. עתיקות ח:41–45.