בחודש אוקטובר 2014 נערכה חפירה תת-ימית באתר כפר סמיר מהתקופה הניאוליתית הקרמית, שמול החוף הדרומי של חיפה (רישיון מס' 6/2014-G; נ"צ 195941/744358). החפירה, במימון קרן הונר פרוסט, נערכה בשיתוף פעולה של א' גלילי (המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות), ד' צויקל (המכון ללימודי ים ע"ש לאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה), י' בנג'מין (אוניברסיטת פלינדרס, אוסטרליה) וג' מקרתי (ווסקס ארכיאולוגיה, אנגליה). סייעו א' יורמן ומ' בכר (הסדנה הימית של המכון ללימודי ים ע"ש לאון רקאנטי), א' גרינברג (צילום תת-ימי), וכן 25 חוקרים, סטודנטים וצוללים מתנדבים מישראל ומחו"ל. תודתנו למ' וינשטיין-עברון ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה (בדיקות פולן ומשקעים).
החפירה בכפר סמיר (68 צלילות) התרכזה בבאר, ששימשה מקור מים באחד משבעה כפרים מוצפים בני התקופה הניאוליתית שהתגלו בעבר לאורך חוף הכרמל (איור 1; Galili and Rosen 2011a; 2011b). שבעת הכפרים מתוארכים לשני שלבים כרונולוגיים שונים בתכלית: האתר בעתלית-ים מתוארך לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ג' (סביב 9200–8500 שנה לפני זמננו), ואילו יתר האתרים, ובהם כפר סמיר, מתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית (סביב 8000–6500 שנה לפני זמננו; Galili, Weinstein-Evron, and Zohary 1989; Galili and Shick 1990; Galili and Sharvit 1994–1995; גלילי, רוזן ובוארטו 2007).
זמנה של הבאר סביב 7800 שנה לפני זמננו, והיא נמצאת בעומק של 5–7 מ' מתחת לפני הים ובמרחק של 200 מ' מהחוף כיום. היא נבנתה מענפי עץ ומאבנים ונחשבת לאחד ממבני העץ הקדומים בעולם. לאחר הוצאה של 50 מ"ק חול שכיסה את הבאר (איור 2) נחשף חלקה העליון ותועד: הוא סורטט וצולם (איורים 3, 4), לרבות שימוש בפוטוגרמטריה במטרה לקבל תמונת תלת-מימד. בתוך הבאר נערכה חפירת בדיקה, ונלקחו דגימות גלעין של משקע טין מתוך הבאר ומסביבתה הקרובה (איור 4). המילוי בבאר סונן והתגלו בו ענפי עץ ספוגי מים שהיו בשימוש במבנה הבאר, שרידי עשבים שיש לזהותם וגלעין יחיד של זית. דגימות מענפי העץ נשלחו לבדיקה של מיני העצים ולתיארוך פחמן 14.
הכפרים הפרהיסטוריים שהתגלו מול חופי הכרמל מציגים את השינוי בתזונה, בכלכלה, בתרבות החומרית ובאורח החיים של תושבי החוף בתקופה הניאוליתית, שחיו בתקופת מעבר לכלכלת ייצור מזון. נוסף על כך, כפרים אלה מלמדים כיצד התמודדו אוכלוסיות קדומות עם שינויים סביבתיים כמו עליית גובה פני הים והשינויים הנלווים ברצועת החוף, הצפה של אדמות המגורים במישור החוף והמלחה של מקורות המים. הממצאים מספקים עדויות חדשות לשינויים במפלס הקדום של הים לאורך חוף הכרמל (איור 5). כן הם מספקים עדות להתפתחות של בארות המים וטכנולוגיות של מערכות מים נוספות. לבסוף, הידע שלנו על אודות האתגרים הסביבתיים שחוו האוכלוסיות בתקופה הניאוליתית תורם להבנת הקשיים העומדים בפני חברות החוף של ימינו. עלייה במפלס פני הים בדומה לזו שהתרחשה בתקופה הניאוליתית עלולה להתרחש בעתיד כתוצאה מהשפעות האדם והתחממות כלל-עולמית טבעית. זו מחייבת הסתגלות אנושית לשינויים בחוף, הגנה על החוף, נטישת יישובים ומעבר אוכלוסיות ונכסים בעלי ערך לתוך פנים הארץ, כפי שהתרחש בקרב האוכלוסיות בתקופה הניאוליתית לאורך חוף הכרמל.
גלילי א', רוזן ב' ובוארטו א' 2007. חיפה, כפר סמיר. חדשות ארכיאולוגיות 119.
Galili E. and Schick T. 1990. Basketry and a Wooden Bowl from the Pottery Neolithic Submerged Site of Kfar Samir. JIPS 23:142–151.
Galili E. and Sharvit J. 1994–1995. Evidence of Olive Oil Production from the Submerged Site at Kfar Samir, Israel. JIPS 26:122–133.
Galili E. and Rosen B. 2011a. Submerged Neolithic Settlements off the Mediterranean Carmel Coast of Israel and Water Mining in the Southern Levant. Neo-Lithics 2:47–52.
Galili E. and Rosen B. 2011b. Submerged Neolithic Settlements off the Mediterranean Coast of Israel. In J. Benjamin, C. Bonsall, C. Pickard and A. Fischer eds. Submerged Prehistory. Oxford. Pp. 272–286.
Galili E., Weinstein-Evron M. and Zohary D. 1989. Appearance of Olives in Submerged Neolithic Sites along the Carmel Coast. JIPS 22:95–97.