בחודשים מרס–אפריל 2015 נערכה חפירת הצלה בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים, כקילומטר אחד מצפון-מערב לשער שכם, וכחצי קילומטר מצפון לתוואי החומה השלישית (הרשאה מס' 7373-A; נ"צ 221690-8/633126-34; איור 1), באזור המיועד למבנה מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם עומר ביטאר, נוהלה על ידי ת' ליברמן (צילום), בסיועם של נ' נחמה ור' אבו חלף (מנהלה), מ' קאהן (מדידות), ד' תנעמי (פיקוח וגילוי מתכות) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא).
האתר נתגלה על ידי ד' תנעמי במסגרת פיקוח. בחתכי בדיקה זוהו קווי חציבה ונתגלו חרסים אחדים. בחפירה נחשף חלק ממחצבה, שבה נחצבו כנראה אבני גזית. זמנו של הממצא הקרמי בהצטברויות על קרקעית המחצבה הוא מן התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה.
מצפון לעיר העתיקה נתגלו מחצבות וקברים חצובים רבים, רובם מימי הבית השני (התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה). בסביבת שטח החפירה נחפרו מחצבות שזמנן שלהי הבית השני: על תוואי הרכבת הקלה נחפרה מחצבה (זילברבוד ועמית 2010). כ-200 מ' ממערב לחפירה הנוכחית, בדרך בר-לב, נחפרו מערת קבורה ומחצבה שנחצבו בה אבנים גדולות (כהן-תבור 2010). כ-500 מ' ממערב לחפירה הנוכחית, בשכונת ארזי הבירה, נחפרו מחצבות גדולות, שבתחומן מערות קבורה; זמנן למן התקופה החשמונאית, וחלקן המשיכו לשמש גם בתקופה הביזנטית (זילברבוד ורפיואנו 2011; ויגמן, עדוי ועוז 2014; עדוי 2014; שיאון, רפיואנו וקוגן-זהבי 2013). ממזרח לשטח החפירה נתגלו מחצבות נוספות שבתחומן מערות קבורה המתוארכות לימי הבית השני: מחצבה סמוך למערת שמעון הצדיק, סמוך למערת הרמב"ן וסמוך למערות נוספות באזור החפירה הנוכחית (קלונר תש"ם: 39–42; זיסו וקלונר 2000).
שטח החפירה (4.5 × 6.5 מ'; איור 2). היה מכוסה באדמת חמרה, תחתיה מילוי של אבני שדה קטנות ותחתיהן נחשפה מחצבת אבן בסלע גיר קשה. בשטח הנחפר נמצאו שני גושי סלע חצובים: במערב שטח החפירה ובמזרחו. בין שני גושי הסלע נמצאה הצטברות של אדמה מונחת על קרקע סלעית; נמצאו בה מעט חרסים המתוארכים לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, בהם בקבוקון דמוי כישור (איור 1:5) וקנקנים (איור 2:5). בהצטברויות L1 ו-L2 נמצאו מטבעות שאי אפשר לזהותם.
גוש הסלע המזרחי (L7; אורך 3 מ', גובה מרבי 0.8 מ', רוחב לא סופי 0.7 מ'), בולט מן החתך המזרחי של החפירה ונחשף רק בחלקו. הסלע חצוב כמדרגה ועל פניו המערבי והדרומי נראים סימני חציבה אלכסוניים של איזמל. בחלקה הצפוני של מדרגת הסלע נראה שקע חצוב (L8, אורך 0.3 מ', רוחב 0.3 מ', עומק 0.2 מ'; איור 3).
גוש הסלע המערבי (L4; אורך 3 מ', רוחב 2 מ', גובה מרבי 1.5 מ') חצוב גם הוא כמדרגה. על הפן המזרחי נראים סימני חציבה אלכסוניים של איזמל (איור 4). פני הסלע בחלק הצפוני מוחלקים, החלק הדרומי יורד בשיפוע מטה עד לקו החציבה (L6).
המחצבה שנחפרה נמצאת באזור מחצבות משלהי תקופת הבית השני, ולפיכך נראה כי יש לתארכה לתקופה זו. נראה ששטחה המקורי של המחצבה גדול מזה שנחפר, ונראה שהיא נפגעה מבנייה מודרנית ונמשכת מחוץ לגבולות המגרש שבו נערכו הבדיקות המקדימות והחפירה. הממצא הקרמי על קרקעית המחצבה, גודל האבנים שנחצבו וקרבתה של המחצבה למפעלי בנייה ציבורית מתקופה זו מלמדים כי המחצבה סיפקה אבני בניין למפעלי בנייה אלה.
זיסו ב' וקלונר ע' 2000. מערת שמעון הצדיק ומערת 'הסנהדרין הקטנה', בתוך מחקרי יהודה ושומרון ט', אריאל. עמ' 95–112.
קלונר ע' תש"ם. קברים וקבורה בירושלים בימי בית שני. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
שיאון ע', ששון א', זילברבוד א' ורפיואנו י' תשע"א. מחצבות ושיטות חציבה בימי בית שני בצפונה של ירושלים. בתוך מ' ביליג, עורכת. מחקרי יהודה ושומרון כ'. אריאל. עמ' 39–48.