נפתחו שני שטחים (B ,A).


שטח A (איורים 2, 3) נמצא על מדרון מתון של גבעה שלמרגלותיה, מדרום, יובל של נחל יתיר. בשטח של דונם אחד נפתחו ריבועים (4 × 4 מ') שחולקו חלוקה משנית (2 × 2 מ'). החפירה בהם העמיקה במפלסים של 10 ס"מ, עד לעומק מרבי של 33 ס"מ. תכולת הריבועים נופתה במלואה. בצפון האתר, בשכבת לס, נחשף מכלול עשיר של כלי צור שבו עשרות להבי מגל, גרעינים ופסולת סיתות (איורים 4, 5). כן נמצאו שברים של כלי חרס שרק את מקצתם אפשר לזהות. הממצאים מתוארכים לתקופה הכלקוליתית.

 

בשטח B, כ-200 מ' מצפון לשטח A, נחפרו שרידי סכר (L902 ,L901; איורים 6, 7). הסכר (W90), שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח, בנוי מארבעה נדבכים של אבני ואדי בינוניות שדופנו בבטון מודרני. אופי הבנייה והעדר ממצא אינדיקטיבי מאפשרים לתארך את הסכר לעת המודרנית, כנראה לתקופת המנדט הבריטי.

 

אתר נחל יתיר 2 שזמנו התקופה הכלקוליתית שימש בעיקר להפקת כלי צור. העדרם של שרידי בנייה ומערכות תת-קרקעיות מעיד על אופיו העונתי. מיקומו בין שני ערוצי נחלים, לצד שדות פוריים ונוכחות בולטת של להבי מגל שסותתו מחומר גלם מקומי וזמין מרמזים כנראה לפעילות חקלאית.