שטח A. נחפרו חמישה ריבועים (42, 43, 53, 55, 56) במטרה לאתר את גבול ההתיישבות המזרחי של היישוב הקדום בח' פרדייה. בשטח הצטברה אדמת סחף רבה (2 מ' עובי מרבי).

בריבוע 42 נחשפה על הסלע שכבה של אבני שדה קטנות וחרסים (0.15 מ' עובי), מקצתם שחוקים ומתוארכים לתקופת הברונזה ורובם מתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית. על פני השטח, מעל לשכבה זו, התגלו חרסים שחוקים רבים, המתוארכים למן התקופה הרומית ועד לימינו.
בריבועים 43 ו-53 נחשפו ארבע שכבות (1–4). בשכבה 4 נחשפו הישר על הסלע שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הביניימית, כנראה מפלס חיים. הממצא כולל קדרה גסה ועליה עיטור פלסטי (איור 1:2), קדרה פתוחה (איור 2:2), סירי בישול (איור 3:2, 4), קנקנים ששפתם משתפלת החוצה, חלקם חביתיים (איור 5:2–12) ולחלקם צוואר ארוך (איור 13:2–16), שבר גוף של קנקן מעוטר בעיטור פלסטי (איור 17:2) ושתי ידיות מדף (איור 18:2, 19). בשכבה 3 נחשפה אדמה תחוחה בהירה (0.53 מ' עובי), ובה מעורבים אבני שדה קטנות ושברי קערות מתקופת הברזל 2 (איור 1:3–3) וכן מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (איור 4:3, 5). בשכבה 2, בריבוע 43, נחשף בדל קיר (1 מ' אורך חשיפה, 0.5 מ' רוחב חשיפה) בכיוון מזרח–מערב. כן נתגלתה בשכבה זו הצטברות של חרסים שחוקים המתוארכים למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה העות'מאנית. חרסים מעורבים ושחוקים מאותן התקופות נחשפו גם בשכבה 1, בהצטברות של אדמת סחף כבדה וכהה, ובהם מקטרת חרס מהתקופה העות'מאנית (איור 7:3).
בריבוע 55 נחשפה על הסלע הצטברות אדמה, ובה חרסים שחוקים למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה העות'מאנית. בהצטברות האדמה נחשף קיר של מדרגת עיבוד (2 מ' אורך חשיפה, 0.5 מ' רוחב), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני שדה בינוניות ושטוחות; בנייתו גרועה והוא אינו מושתת על הסלע. ממזרח לקיר המדרגה התגלה קיר נוסף (6.5 מ' אורך חשיפה, 1 מ' רוחב מרבי), שנבנה על הסלע בכיוון צפון–דרום משני נדבכים של אבני שדה בינוניות. מעל לנדבך העליון נחשפה שפוכת של אבני שדה קטנות.
בריבוע 56 נחשפה על הסלע הצטברות דקה של אדמה חומה כהה (0.2 מ' עובי), ובה חרסים שחוקים למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה העות'מאנית.
 
שטח B. נחפרו ארבעה ריבועים (62, 76, 79, 93). בריבוע 62 נחשפו כמה קירות של מדרגות עיבוד, ובהם קיר איתן (2 מ' אורך חשיפה, 0.7 מ' רוחב, 1.3 מ' גובה השתמרות מרבי), שנבנה מאבני שדה בכיוון צפון–דרום. הקיר הושתת בחלקו הצפוני על הסלע ובחלקו הדרומי על מילוי אדמה. במילוינחשפו מעט חרסים שחוקים למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה העות'מאנית.
במחשוף סלע בריבוע 76 נחשפו חריצים, המלמדים אולי על חציבת אבנים במקום. במחשוף סלע בריבוע 79 נחשפו שני כוכים חצובים, המרוחקים 2.5 מ' זה מזה.אל הכוך הדרומי מובילה תעלה חצובה (2 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב מרבי), הנמשכת כ-1 מ' לתוכו. בעומק של 0.3 מ' בכוך התגלתה אבן ניצבת, החוסמת את התעלה. בתעלה, סמוך לפני השטח, התגלתה קדרת בישול מהמאה הה' לסה"נ (איור 6:3). הכוך הצפוני (1.2 × 2.0 מ') התמוטט בחלקו הדרומי. במרחק של 1.7 מ'מדרום לריבוע 79 התגלתה אומנה (1.0 × 1.2 מ'), שנבנתה מאבני שדה שטוחות.
בריבוע 93 נחשפה מערה (0.9 × 1.7 מ' שנחשפו; איור 4) שתקרתה התמוטטה. חזית המערה ודופנה הצפונית נחצבו. בדפנות הצפונית והמזרחית של המערה התגלו חציבות בגובה של 0.4 מ' מעל לקרקעית, אולי שרידים של משכבי קבורה.
 
החרסים מתקופת הברונזה הביניימית שנתגלו על הסלע מלמדים על התיישבות נרחבת בתקופה זו מעבר לתחומי ח' פרדייה.עיקר החרסים שהתגלו בחפירה שחוקים ומתוארכים למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה העות'מאנית; נראה כי הם נסחפו מח' פרדייה הסמוכה ממערב. אפשר שקדרת הבישול, שהתגלתה בכוך חצוב בריבוע 79 בשטח B, מלמדת שיש לתארך את השרידים שהתגלו בחפירה למן סוף התקופה הרומית–ראשית התקופה הביזנטית ועד שלהי ימי הכפר פרדייה, בימינו.