בשרידי המבנה קיר חיצוני מעוגל (W102), קיר מחיצה פנימי (W105), מפלס חיים

(L103) ומתקן (L106; איור 3).

קיר 102 (3 מ' אורך השתמרות, 0.7 מ' רוחב) מונח הישר על סלע הגיר הטבעי והשתמר לגובה של שני נדבכים. גובה מסד האבן של הקיר שני נדבכים שנבנו משני פנים של אבנים גדולות וביניהם ליבה של אבני מילוי בינוניות. מבנה העל של הקיר היה כנראה מלבנים, על סמך מפולות הלבנים שהובחנו בחתכי הריבוע.
קיר 105 הוא קיר מחיצה פנימי מעט מעוגל שכנראה ניגש אל קיר 102 במזרח, מעבר לשטח החפירה. קיר 105 (0.7 מ' רוחב, 1 מ' אורך חשיפה) שניזוק משורשים של עצי זית בני זמננו, השתמר לגובה שני נדבכים  וניתן לשחזר אותו לאורך מטר נוסף אחד. הקיר סגר שטח קטן בקצה המבנה והחפירה התרכזה בעיקר בחדר זה.
על רצפת העפר הכבוש והקשה של החדר הקטן (L103) נמצאו חרסים רבים של קנקני אגירה מנופצים באתרם (איור 4) ותפזורות חרסים נוספות. בתוך הרצפה היה משולב לוח אבן גיר חלק ושטוח שהיה אולי בסיס לעמוד. מפלס החיים 103 הונח הישר על הסלע הטבעי ועל גבי מצע של אבנים קטנות במקומות שבהם הסלע לא היה אחיד.
מדרום לקיר 105 וכמעט ניגש לקיר 102 נחשף אגן מעוגל ומדופן אבן (L106; קוטר 0.8 מ'). במרכזו נמצאה שקועה אבן שטוחה וסביבה שש אבנים שטוחות.
בבור בדיקה שנחפר ממערב למבנה (L104) לא נמצאו שרידי בנייה אבל נחשפה הצטברות של שכבת חיים מעל הסלע הטבעי.
 
בחשיפה המצומצמת של המבנה נמצא מכלול כלי חרס קטן אך טיפוסי לתקופה, ובו טיפוסי כלים שלהם השוואות במכלולים בני התקופה מאתרים בעמק יזרעאל. מרבית כלי החרס מחופים בצדם הפנימי והחיצוני בגוונים של אדום וחום-אדמדם. עיטור חבל מופיע לעתים קרובות, על השפה וסמוך לה או מעל גדילי טין עבים המקיפים קנקני אחסון גדולים. ברוב סלי החרסים נמצאו שברי כלים ממשפחת הממורק אפור (GBW). החרסים האינדיקטיביים (איור 5) נמצאו בהצטברויות של חדר 103 ובערמות אשפה מודרניות.
במכלול כלי החרס קערה חצי עגולה קטנה ומחופה אדום (איור 5: 1), קערות מזוות עם זיזים שטוחים ממשפחת הממורק אפור (איור 5: 2, 3), קדרה עם עיטור דמוי חבל (איור 5: 4), פערורים עם שפה פשוטה ועיטור טבוע (איור 5: 5), פערורים עם שפה מעובה ומרובעת (איור 5: 6–8), ובהם בעלי עיטור חבל מתחת לשפה (איור 5: 6, 7), שני קנקנים (איור 5: 9, 10) ופיטסים (איור 5: 11, 12). לפיטס שנמצא שבור באתרו על רצפה 103 יש חיפוי חיצוני חום-אדמדם ועיטור חבל המקיף את הגוף התחתון סמוך לבסיס (איור 5: 13). ראויה לציון ידית מדף מחופה אדום ובה שני חורים המרוחקים 1.5 ס"מ זה מהזה (איור 5: 14).
מצפון לשטח החפירה נמצאה בערמת אשפה בת זמננו קערה או מכתש מאבן בזלת (איור 5: 15) שלה בסיס שטוח ודפנות מעוגלות.
 
בחפירה בכפר כנא נחשף חלקו הדרומי של מבנה מגורים סגלגל. התוכנית המעוגלת של קטע המבנה שנחשף שייכת למסורת אדריכלית המוכרת היטב מאתרים בני התקופה. באתר השכן יפתחאל נחשפו מבנים רבים דומים ובהם פרטים זהים, כמו בסיס אבן שטוח לעמוד, קיר מחיצה פנימי מתעגל שסגר שטח בקצה המבנה ובו אגן מדופן אבן שעמד מול הפער בקיר המחיצה הפנימי (Braun E. 1997). קטעי קירות מעוגלים של מבני מגורים מתקופת הברונזה הקדומה 1א נחשפו בשתי חפירות אחרות בכפר כנא (איור 1: הרשאות מס' A-4977 ,A-4972; ה' סמיטליין, מידע בע"פ).
במכלול כלי החרס מהמבנה טיפוסי כלים ומשפחות המתארכות אותו לתקופת הברונזה הקדומה 1א, ועם האדריכלות המעוגלת באתר, אפשר לשייך את כפר כנא למכלול התרבותי של הברונזה הקדומה 1א בצפון הארץ, המוכרת קודם לכן מיפתחאל שבגליל התחתון המערבי ומעמק יזרעאל.
אף שהחפירות מצומצמות, הן מספקות נתונים חדשים וחשובים לגבי גודל היישוב ואופיו. יתרה מזאת, המידע מהחפירה בשילוב תוצאות חפירות קודמות מאפשר לשחזר אפיונים של היישוב מב"ק 1א בכפר כנא ומספק מידע ללימוד ההתפתחות הדיאכרונית האזורית של דגמי יישוב בנישה האקולוגית הזאת.
יישוב הב"ק 1א בכפר כנא היה גדול והשתרע על שטח של כ-200 דונם. היישוב נבנה סביב מעיין כנא השופע (איור 1: הרשאה מס' 4695-A), נמשך מזרחה לערוץ נחל כנא עד לקו הביצור (איור 1: הרשאות מס' A-5566 ,A-5346); לאחר מכן דרומה טיפס על מדרונות הגבעה הגובלים בערוץ הנחל עד לחפירה הנוכחית ומערבה מהמעיין לכיוון התל העתיק של כארם א-ראס (איור 1: הרשאה מס' 4977-A). אזור הקבורה (איור 1: הרשאה מס' 5971-A) והשטחים עם המתקנים החקלאיים (איור 1: הרשאה מס' 5877-A) נמצאים על מדרונות הגבעה מצפון לקיר הביצור ומשקיפים על ערוץ הנחל והיישוב העתיק. לאחר תקופת הב"ק 1א נדד היישוב לכיוון התל של כארם א-ראס מצפון-מערב למעיין.