תקופת הברונזה הביניימית (שכבות VI–V)

על סמך סקר של השרידים הקדומים, היישוב מתקופה זו השתרע על שטח של 10–15 דונם. היה זה יישוב מתוכנן היטב שכלל חצר מרכזית שסביבה יחידות מגורים המורכבות מחצרות וחדרים (איורים 3, 4). בין המבנים הפרידו סמטאות ורחבות מרוצפות. רק המבנים הצפוני והמערבי נחשפו בשלמותם, ואילו האחרים נחשפו רק בחלקם שכן המשכם נמצא מעבר לגבול החפירה. הבתים נבנו במדורג במדרון ונתמכו בקירות ישרים. קירות המבנים נבנו מלבנים לא צרופות, שהושתתו על נדבך או שני נדבכי אבנים. הרצפות עשויות מעפר מהודק, מגיר כתוש, ובמקום אחד מאבנים שטוחות ומשולבות במשטחי סלע ישרים שהשקעים והחריצים שבהם מולאו ורוצפו באבנים. בחדרים אחדים נמצאו שתיים או שלוש רצפות זו על גבי זו; התקנת רצפה חדשה לא לוותה בשינויים משמעותיים בתוכנית המבנים. ברצפות מקצת החדרים משולבים בסיסי אבן עגולים שעליהם ניצבו עמודי עץ שתמכו במבנה העץ של הקירוי. מכתשי אבן נמצאו שקועים ברצפות ועליי אבן עגולים בסביבתם. כן נמצאו ספלולים חצובים בסלע וסימנים למוקדי אש על אבנים שטוחות. על הרצפות נמצאו ממצאים מגוונים שהעידו על יישוב קבע חקלאי שהתקיים בתקופת הברונזה הביניימית. הממצאים השכיחים הם כלי חרס מן המשפחה הדרומית המאפיינת את תקופת הברונזה הביניימית באזור, בעיקר קנקני אגירה, וכן מגוון כלי שולחן, סירי בישול ונרות שמן האופייניים לתקופה. כמו כן נמצאו כלי צור שבהם להבי מגל רבים, אבני שחיקה, ועצמות בעלי חיים.
 
שכבה VI. במרכז שטח החפירה נחשפה חצר ציבורית רבועה גדולה (L556; כ-6.5×6.5 מ'), המוקפת משלושה צדדים במבני מגורים. הכניסה לחצר הייתה מכיוון הסמטה שממזרח. רצפת החצר עשויה עפר מהודק על תשתית אבנים קטנות. חלקה המערבי של הרצפה הונח על הסלע ואילו חלקה המזרחי הושתת על מילוי עפר שנועד לפלס את השטח בגובה הסלע. אפשר לשער שהחצר שימשה למגוון מלאכות בית, ודיר לצאן (איור 5).
ממערב לחצר הרבועה נמצא מבנה מגורים רוחבי קטן (12.5 מ"ר) הכולל חדר קדמי רחב (L540) ותא אחסון הצמוד לו מצפון (L527). על רצפת התא נמצאו קנקנים ופכים מרוסקים רבים המלמדים ששימש מחסן (איור 6).
מצפון לחצר 556 נחשפו שרידי מבנה (כ-78.5 מ"ר) שבו שני חדרי אורך גדולים
(L553 ,L439) הדומים זה לזה במידותיהם. חדר 553 הוא אולם אורך גדול (3.5×10.5 מ') וממערב לו נמצא חדר רוחב (L530; איור 7) מרוצף באבנים שטוחות. הפתח המקשר בין החדרים לא נמצא. שלושה בסיסי אבן עגולים שנמצאו על רצפתו המאוחרת של חדר 553, מלמדים שהגג נתמך בעמודי עץ. לאורך קטע מהקיר הדרומי נבנתה אצטבה משתי שורות אבנים. סמוך לה נמצאו חמישה עליי אבן עגולים ואבן שחיקה. בפינה הדרומית-מערבית של חדר 553 נחצב מכתש אבן גדול. התוכנית של החדר או החצר 439 שמצפון ברורה פחות, שכן הוא נפגע מפעילות חקלאית בתקופה הרומית. הקירות, שהושתתו על משטחי סלע מיושרים, השתמרו במקוטע. על הרצפות נמצאו מכתש אבן, עליים, כלי חרס וכלי צור.
מדרום לחצר 556 נחשפו היסודות של שני חדרים גדולים (L545 ,L533; כ-60.5 מ"ר) שלהם רצפות מגיר כתוש שהונחו על תשתית עשויה מאבנים קטנות (איור 8). נמצאו בהם שלבים אחדים של הרמת רצפות. על חלק מהרצפות נמצאו מוקדי אש על אבנים שטוחות, שבסביבתם נלקטו עצמות של בעלי חיים. במרכז חדר 533 נמצא משטח מטויח שקוע ברצפה, שכנראה שימש בסיס לעמוד עץ. רק חלקו הדרומי של חדר 545 נתגלה ובו נמצא פתח צר עם סף מאבן. סמטה (L525) הוליכה לחדר 533 ולכיוון המבנה המערבי.
שכבה V נוסדה לאחר פער יישובי קצר, עוד בתקופת הברונזה הביניימית, מעל לחלק הצפוני-מזרחי של מבני שכבה VI. מבני השכבה דומים ברוב מאפייניהם לקודמים אך נבדלים מהם בקירות עבים יותר ובכיוונם השונה. המבנה העיקרי מורכב משני חדרים
(L549 ,L498). החדר הצפוני 498 הוא חדר רחב (7×8 מ'). הקירות הצפוני והדרומי רחבים ובנויים מאבנים גדולות, ואילו המזרחי צר מהם. רצפת החדר הושתתה על סלע מיושר, שהשקעים והחריצים שבו מולאו ורוצפו באבנים. פתח החדר נמצא בקיר המזרחי ושרדו בו אבן הסף ושתי המזוזות שנבנו מאבנים גדולות. לקיר הדרומי של החדר הוצמד התא הרבוע 549, שייתכן ששימש מחסן או מטבח; בפינתו הצפונית-מזרחית בנוי משטח מלבני מוגבה מאבנים גדולות.
 
היישוב בשכבה VI היה גדול יותר בשטחו מהשרידים האחרים שנחשפו בחפירה. נראה שבאתר ישבו בית אב או בתי אב אחדים שחלקו חצרות משותפות ותכננו את יחידות המגורים שלהם מסביבן. כלכלתם התבססה על חקלאות בעל ומרעה והתוצרת החקלאית אוחסנה בקנקנים שנמצאו על הרצפות. מספרם הרב של הקנקנים, כלי הצור וכלי האבן שנותרו שלמים על הרצפות (איורים 9, 10) מעיד שהיישוב ניטש בחופזה. ליישוב בשכבה V הייתה תרבות חומרית דומה והוא התקיים בהמשך תקופת הברונזה הביניימית.
תכנון מבני המגורים של היישוב, מתקניו החקלאיים ומכלול כלי החרס דומים לאלה של אתר בן תקופתו שהתגלה בנחל רפאים, ממערב לקו פרשת המים של הר יהודה. נראה שבנחל רפאים ובראס אל-עמוד התגבשו אוכלוסיות נוודיות למחצה מאזור הר יהודה לכדי יישובי קבע שהתקיימו בקרבת מקורות מים יציבים. היישובים מתקופת הברונזה הביניימית בראס אל-עמוד ובנחל רפאים, מאירים את התקופה באזור ירושלים באור שונה מזה שהיה מוכר בעבר. לפניהם נמצאו רק קברים מספר, דוגמת קבר פיר שחפרה קניון במורדות המזרחיים של הר הזיתים (Prag K. 1995 The intermediate Early Bronze–Middle Bronze Age Cemetery on the Mount of Olives. In I. Eshel, ed. Excavations by K.M. Kenyon in Jerusalem 1961-1967 IV :The Iron Age Cave Deposits on the South-East [British Academy Monographs in Archaeology 6]. Oxford; Pp. 221–242). ייתכן שבקברים אלה הוטמנו תושבי האתר של ראס אל-עמוד.
אתרים הדומים לראס אל-עמוד נמצאו גם בין אתרי הנגב: הר ירוחם והר ציד, ובעבר הירדן המזרחי: ח'רבת אסכנדר ותל איכתנו. אתרי יישוב נוספים מהתקופה נמצאו לאחרונה גם בבקעת הירדן, באזור בית שאן ובעמק עכו.
 
תקופות אחרות (שכבות IVI)
שכבה IV. בראשית האלף הב' לפסה"נ (תקופת הברונזה התיכונה 2א') נוסד יישוב חדש מעל לרצפות של היישובים הקודמים. המתיישבים החדשים השתמשו במבנים של שתי השכבות הקודמות וחיו הישר על רצפותיהם, מבלי לערוך בהם שינויים אדריכליים. אופי היישוב וכלי החרס מעיד שהיה זה יישוב נוודים, שתושביו שהו בו במשך עונה או עונות קצרות אחדות.
שכבה III. מתקופת הברונזה התיכונה 2ג'–תקופת הברונזה המאוחרת נתגלו ממצאים מקבר או מקברים אחדים. הממצאים התגלו שלא באתרם במילויי האבן העמוקים של טרסה מתקופת הברזל (שכבה II). מרבית הממצאים נתגלו בחפירה קודמת (חדשות ארכיאולוגיות 124), ורק מקצתם בחפירתנו. תכולת הקבר או הקברים כללה עשרות כלי חרס שבורים. בין הממצאים יש שברי כלים ממשפחות שוקולד על לבן, מונוכרום ובסיס טבעת שמוצאם מבקעת הירדן ומקפריסין והמיוחסים לסוף תקופת הברונזה התיכונה 2ג'–ראשית תקופת הברונזה המאוחרת 1א'; ושברים אחדים של קערות חלב שאפשר לייחס לתקופת הברונזה המאוחרת 2ב'. פריטי ממצא מיוחדים הם כלי קלציט דמויי בהט, טביעות חרפושית על ידיות וחרפושית, כולם מסוף תקופת הברונזה התיכונה 2ג'–ראשית תקופת הברונזה המאוחרת 1א'.
שכבה II. לאחר פער יישובי ארוך, הפך האתר בסוף ימי הבית הראשון לשטח עיבוד חקלאי בגבול המזרחי של ירושלים. בגבולו המערבי של האתר פורקו קירות אבן מתקופת הברונזה הביניימית והקבר או הקברים מתקופת הברונזה המאוחרת, לצורך בניית טרסה חקלאית שחצתה את השטח מצפון לדרום. נוסף על תכולת הקבר או הקברים, הכילו מילויי הטרסה כלי חרס וחפצים האופייניים לירושלים ולממלכת יהודה במאות הט'–הז' לפסה"נ. ניתן לשער שמקור הממצאים ביישוב או בבית חווה סמוך שלא נתגלה בשטח החפירה.
בין הממצאים משכבה II שבר ידית של קנקן, שלפני צריפתו נחרתה עליה כתובת שניתן לקרוא בה '...ל(?)מ/נחם' (איור 11). כתובתחשובה זו מצטרפת לאוסף השמות שבהם השורש 'נחמ' שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בלבנט בכלל ובארץ ישראל בפרט.
שכבה I. משלהי התקופה הרומית–תחילת התקופה הביזנטית נמצאו טרסות שנבנו על חורבות המבנים הקודמים, ומעידות על עיבוד חקלאי באזור.