שטח A

במדרון הדרומי של גבעה נחשפה גת או בודדה לשמן חצובה בנארי (איורים 2, 3). המתקן מורכב ממשטח סחיטה (L1; מידות 1.35×1.75 מ', 0.15 מ' עומק) ובור איסוף קטן (L7; קוטר עליון 0.6 מ') שבבסיסו בור קטן יותר (0.3 מ' קוטר, 0.26 מ' עומק). ממזרח לבור נמצאו תעלה (3.8 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב) ושלושה ספלולים קטנים (0.2–0.3 מ' קוטר).
 
שטח B
במדרון הצפוני של גבעה נחפרו שישה שרידים סמוכים זה לזה.
גת (איורים 4, 5). בשיפולי המדרון נחשפה גת חצובה בסלע הכוללת משטח דריכה לא סימטרי (L8; מידות 2.30×2.45 מ', 0.19 מ' עומק) המחובר בשני פתחים קטנים (0.22×0.40 מ') לבור איגום מלבני (L9; מידות 0.80×1.95 מ', 0.57 מ' עומק). בתחתית בור האיגום נמצא בור שיקוע קטן (כ-0.3 מ' קוטר). במילוי שבגת (L18 ,L13) נמצאו שברי כלי חרס ספורים, מהם אפשר היה לתארך רק את אלו שמתקופת הברזל 2 (לא צוירו).
קולומבריום. הקולומבריום נחצב בסלע. פתחו מלבני ונפתח לחלל מעוגל. רצפתו לא נחפרה. מעט החרסים שנמצאו ושאפשר היה לתארך מיוחסים לתקופת הברזל 2.
קיר. חמישה מטרים מהקולומבריום נפתח ריבוע (4×5 מ') שבו נחשפו שני קטעים קטנים דלים של קיר ונמצאו שברי כלי חרס ספורים שאי אפשר היה לתארך.
ספלולים וטרסות (5; איור 6). ממזרח לגת 2 נחשפו קטעים משתיים או שלוש טרסות
(W103–W101) הבנויות אבני שדה גדולות ובינוניות. סמוך לטרסות נחשף זוג ספלולים; הספלול המזרחי (L10; כ-0.65 מ' קוטר, 0.33 מ' עומק) מחובר בתעלה למערבי (L15; קוטר 0.5 מ', 0.26 מ' עומק). באדמה שכיסתה את הספלולים נמצאה שפת פך מהתקופה ההלניסטית או הרומית הקדומה (לא צוירה).
קולומבריום (איור 7). הקולומבריום היה מכוסה עד מעבר לפתחו במילוי של אדמה חומה מהודקת עם אבני קירטון אחדות (L21; לפחות 4 מ' עומק) ורצפתו לא נחשפה. הקולומבריום נחצב בסלע בצורת צלב. במרכז הצלב נקבע פתח ריבועי (L29; מידות 1.85×1.85 מ') המוביל לארבעה כוכים (3.5 מ' אורך, 1.9–2.3 מ' רוחב), שמהם נחשף לכל אורכו רק הכוך הצפוני (L27). בדפנות המזרחית והצפונית של כוך 27 נחצבו גומחות עגולות (0.2 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק). בחלקם העליון של הכוכים ממזרח (L28), ממערב (L43) ומדרום (L37) החציבה הושלמה בבנייה באבני קירטון מהוקצעות (איור 8). בכוך 28 נחשפו שבע שורות לא שוות של גומחות: בשני הנדבכים העליונים של דפנות הכוך היו גומחות רבועות ומלבניות במגוון גדלים (בדופן הדרומית 0.23×0.23×0.23 מ'; בדופן הצפונית 0.22×0.30×0.32 מ'), ואילו בחלק התחתון הגומחות עגולות במגוון גדלים (0.18×0.18×0.19–0.22×0.23×0.27 מ').
הממצא כלל בעיקר שברי כלי חרס מתקופת הברזל 2 (לא צוירו) שכנראה נסחפו אל תוך המתקן לאחר שיצא מכלל שימוש. בכוך 28 נמצאו שברי נר מטיפוס בית נטיף מהתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה (איור 9), שאולי מצביע על תקופת השימוש האחרונה במתקן. עם זאת, לא נמצאו שרידים אדריכליים או ממצאים אחרים מתקופות אלה ליד הקולומבריום שיכולים לחזק הנחה זאת. אפשר שהקולומבריום נחצב בתקופת הברזל 2 והגומחות המלבניות נבנו בתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה; אך ייתכן שהמתקן נחצב והיה בשימוש רק בתקופה המאוחרת לתקופת הברזל 2.
מבנה (איור 10). בקצה הדרומי-מזרחי של השטח נחפר מבנה המורכב מרחבת כניסה ושבעה חדרים. קירות המבנה, ששרדו עד לגובה של שלושה נדבכים, נבנו מאבני גיר במגוון גדלים, מאבני שדה קטנות ועד בולדרים גדולים. יסודות הקירות נבנו על מילוי אדמה. במבנה נמצאו שברי כלי חרס מתקופת הברזל 2ג', כלי אבן ומחרשה ממתכת.
 
שטח C
גת (איור 11). במדרון המזרחי של השלוחה נחשפה גת חצובה בסלע. בגת משטח סחיטה (L16; מידות 2.2×2.4 מ') המחובר בנקב עגול בדופנו הצפונית לבור איגום מלבני (L17; מידות 0.57×1.35 מ', 0.57 מ' עומק). על משטח הדרעכה חצובה גומה (0.6 מ' קוטר, 0.26 מ' עומק).
ספלול (איור 12). בחלק הדרומי של השטח נחשף ספלול (L19, קוטר 0.54 מ', עומק 0.29 מ') שבסביבתו היו גדרות חקלאיות אחדות.
כבשן סיד. בקצה הצפוני של השטח נחשף כבשן סיד גדול (4.3 מ' קוטר, 4 מ' עומק לפחות) שנחצב בסלע קירטון במדרון השלוחה. בתוך הכבשן הייתה הצטברות של אדמה ומפולות אבני הכבשן (L25) מעל מפלס שכלל סיד, אפר ופסולת – גושים מותכים ואבנים שלא נשרפו דיין (L64). בדרום-מערב נחשפו שני קירות (W122 ,W104) ששימשו בסיס לכיפת הכבשן. הקירות נבנו מאבני גוויל ומאבנים מהוקצעות למחצה מגיר גדולות ובינוניות (0.20×0.30×0.45–0.41×0.46×0.74 מ'). בדופן המערבית של הכבשן נחצבה תעלה (L63; כ-4.75 מ' אורך, 0.35–0.50 מ' רוחב; איור 13) שנתחמה בשני קירות (W121 ,W120). בחלק המערבי של קיר 120 שולבה אבן מהוקצעת היטב (0.33×0.35×0.48 מ'). חלקה העליון של התעלה שימש להסקה וחלקה התחתון שימש להזנה (איור 14). בתעלת ההזנה, קרוב לרצפת הכבשן, נמצא פתח עם משקוף.
מעל תעלת ההסקה (L26) נמצאו שברי גוף ספורים של קנקנים מהתקופות הביזנטית או האסלאמית הקדומה.
 
כלי החרס
במבנה ובקולומבריום הראשון נמצאו כלי חרס המתוארכים למאה הז' לפסה"נ מטיפוסים הנפוצים באותה תקופה בשפלת יהודה, במישור החוף הדרומי ובנגב הצפוני. בין טיפוסי הכלים יש שרווחו במאות הח' והז' לפסה"נ, כגון קערות פתוחות עם דפנות ישרות (איור 1:15) או מעוגלות, או קערות מזוות פתוחות (איור 2:15) או סגורות (איור 3:15), קדרות מזוות עם שפה מעובה (איור 5:15), סירי בישול עם צוואר גבוה (איור 7:15), וכן פכים, קנקנים (איור 8:15), פערורים, פיטסים, כנים (איור 11:15) ונרות (איור 10:15); ויש שהתחילו להופיע רק במאה הז' לפסה"נ, ובהם קערות מעוגלות עם דופן עבה, קערות מורטריום (איור 4:15), סירי בישול ללא צוואר עם גוף פחוס (איור 6:15), ופערור עם שפה מדורגת (איור 9:15).
 
החפירה הרחיבה את מספר המתקנים המוכרים בעורף החקלאי שבין חורבות מיש, אברק וחזן וחשפה אתר כפרי לא ידוע מתקופת הברזל 2ג'.
מגוון המתקנים החקלאים שנחשפו, הכוללים גתות, כבשני סיד, מערות קולומבריה וספלולים, מתאים לתוצאות הסקרים באזור. פיזור המתקנים על פני שטח נרחב, החפירה המצומצמת של חלקם ומיעוט הממצאיםמקשים על תיארוך השרידים ועל קביעת שיוכם לעורף חקלאי של יישוב גדול כזה או אחר. הכבשן קשור כנראה לחורבת חזן שבה נמצאו שרידים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (מפת אמציה [109]: 90, אתר 520). הקולומבריום הראשון, המבנה ואולי גם הקולומבריום השני קשורים כנראה לחורבת מיש (מפת אמציה [109]: 100, אתר 541) שבה נמצאו שרידים מתקופת הברזל 2.
המבנה התקיים בימי פריחה כלכלית ושלום, שאפשרו תנופת בנייה וריבוי ניכר במספר היישובים באזור, וניטש במאה הז' לפסה"נ. מצב ההשתמרות של המבנה מקשה על קביעת סופו של היישוב שאליו השתייך.