שטח B

התקופה הרומית. בחלקו הדרומי של השטח נחשף חדר ממבנה המתוארך לראשית התקופה הרומית (3× 4 מ'; איורים 2, 3), וזוהו בו שני שלבים. קירות החדר השתמרו לגובה 1–2 נדבכים. מן השלב הקדום של המבנה השתמרו קיר צפוני (W220), קיר מזרחי (W208) ורצפה מקוטעת מאבני שדה קטנות שניגשת לקיר 208 (L217; מידות 0.12×0.12–0.15×0.15 מ' גודל האבנים). בשלב השני של המבנה הותקנה רצפה חדשה מעל רצפת השלב הראשון מאבני שדה בינוניות (L209; מידות 0.30×0.30–0.35×0.35 מ' גודל האבנים) וכן נבנו קירות חדשים (W219 ,W216 ,W207). המבנה נמשך צפונה ומזרחה מעבר לגבולות החפירה, וככל הנראה גם מערבה.
החרסים משני השלבים של המבנה מתוארכים למאה הא' ולראשית המאה הב' לסה"נ ובהם שתי קערות רומיות מטיפוס טרה סיגילטה (איור 1:4, 2) שנמצאו מתחת לגובה רצפה 209, קנקנים (איור 3:4–5) וקערת שחיקה מבזלת (איור 6:4) שנמצאה על גבי רצפה 217.
מתחת לרצפה 209 נמצאו שני מטבעות ברונזה. אחד נטבע בקיסריה בשנת 92 לסה"נ, בתקופת האדמיניסטרציה הרומית ביהודה בזמנו של הקיסר דומיטיאנוס (ר"ע 120617), והשני שחוק מאוד אך גם אותו אפשר לתארך לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא'–הב' לסה"נ; ר"ע 120618).
אף על פי שהממצא מראשית התקופה הרומית התגלה בריבוע אחד בלבד יש בו מטבעות וכלים מיובאים המעידים על רווחה כלכלית של האוכלוסייה בתקופה זו.
 
התקופה הביזנטית המאוחרת. כ-50 מ' צפונית למבנה הרומי נחשף מבנה מסוף התקופה הביזנטית (איורים 5, 6). בשלב הראשון נחפרו שני ריבועים ונחשפו שלושה קירות
(W205 ,W204 ,W203) ששרדו מהם רק היסודות (עד 0.4 מ' גובה). הקירות הושתתו על אדמה חרסיתית מהודקת. החפירה בשני הריבועים נמשכה עד שנחשפה מתחת מפלס יסודות הקירות אדמה חרסיתית וללא חרסים. בשלב השני נמשכה החפירה צפונה ומזרחה לאורך תוואי הקירות כדי לחשוף את ראשם. המבנה שנחשף (9×13 מ') נמשך מזרחה ומערבה מעבר לגבולות החפירה.
תוכנית המבנה אינה שלמה, אך אפשר לזהות בחלקו הדרומי חדר (3.5×4.0 מ'), ומצפון לו חדר מאורך (2.8×7.0 מ'). ממזרח וממערב לשני החדרים התגלו חלקים מחדרים נוספים.
הממצא הקרמי מהמכלול מועט וכלל קערה עם שפת מרזב (איור 7:4) וקדרה עם עיטור סרוק (איור 8:4).
 
שטח C (איורים 7, 8)
כ-240 מ' דרומית לשטח B נפתחו ארבעה ריבועים ונחשפו שני שלבים של גת מהתקופה הרומית ושרידי קירות דלים מתקופה זו.
מן השלב הקדום התגלה בור מטויח, אולי בור איגום (L315; קוטר 1.7 מ', לפחות 2.2 מ' עומק). חפירת הבור לא הושלמה ולכן לא ברור כיצד ירדו לתוכו. הדופן הצפונית לא נחשפה וייתכן שהיו בה מדרגות או זיזים חצובים.
לשלב השני מיוחס משטח דריכה (L305; כ-6×6 מ') שחלקו המזרחי השתמר במקוטע. צפונית למשטח הדריכה נחפרו קירות (W317 ,W307 ,W306), בנויים אבני גוויל קטנות שתוחמים שני משטחי עבודה מרוצפים פסיפס לבן (L304a ממערב ו-L304b ממזרח) ובהם בורות איגום (L316 ,L310).
השתמרות הקירות דלה: קיר 307 שתחם את המשטחים מצפון, השתמר רק בחלקו המערבי (1.6 מ' אורך), אך ניתן לשחזר את חלקו המזרחי. קיר 306 (4.5 מ' אורך) תחם את המשטחים מדרום ומשולבת בו תעלה (0.23 מ' עומק) שחוצה אותו מדרום לצפון. קיר 317 מפריד בין שני המשטחים  ונבנה על גבי המילוי של בור 315 (איור 9).
בור איגום 310 רבוע (2×2 מ'; איור 10), מטויח ומרוצף בפסיפס לבן גס. צמוד לדופן הדרומית שלו, ברצפתו, בור שיקוע (0.7 מ' קוטר), וצמוד לדופן הצפונית שלוש מדרגות בנויות שאפשרו ירידה לבור האיגום. תעלה החוצה את קיר 306 קישרה בין משטח הדריכה (L305) לבור האיגום.
בור איגום 316 טרפזי (1.0–1.2 מ' רוחב, 2.3 מ' אורך), מרוצף בפסיפס לבן. חפירת הבור לא הושלמה ורצפתו נחשפה רק בחלקו הצפוני. צמוד לדופן המערבית שלו בור שיקוע (0.5 מ' קוטר) ובחלקו הצפוני משטח עגול (0.5 מ' קוטר), מוגבה כ-1 ס"מ מעל רצפת הפסיפס. כיוון שהדופן הדרומית של בור האיגום לא נחשפה אפשר לשחזר בה מדרגות או זיזי ירידה.
צפונית לקיר 307 נחפר ריבוע ובו שריד דל של קיר (W311; אורך 1.2 מ') ובחלקו הדרומי בסיס אבן (ר' איור 7).
 
בממצא הקרמי שהיה בבורות האיגום משני השלבים כמות גדולה של חרסים מהתקופה הרומית הקדומה בהם סיר בישול (איור 1:11), הרבה קנקנים (איור 2:11–7), כלי אנטיליה (איור 8:11), פכים (איור 9:11, 10) ונר שומרוני קדום (איור 11:11). במילוי הבור מהשלב הקדום נמצאו גם אבני גזית.
 
העדות להתיישבות בתל אשקף בתקופה הרומית הקדומה עולה בקנה אחד עם ממצאי החפירה שנערכה בשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל (חדשות ארכיאולוגיות 120). הכמות הגדולה יחסית של כלים מיובאים יכולה להעיד על יישוב מבוסס שככל הנראה היו בו וילות רומיות. לצד מכלולי המגורים מהתקופה הרומית שהתגלו בחלקים הצפוני-מערבי והצפוני-מזרחי של התל נחשפו בחלק הדרומי-מערבי של התל שרידים לתעשיית יין מתקופה זו. בתקופה הביזנטית נדד ככל הנראה מקום ייצור היין ושרידים שלו התגלו בחלק המזרחי של התל (חדשות ארכיאולוגיות 120).