בחודשים יולי–אוגוסט 2010 נערכה חפירת הצלה בקצה הצפוני של אור עקיבא (מגרש 297; הרשאה מס' 5972-A; נ"צ 192466-679/714210-404), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ע' א-סלאם סעיד בסיוע י' לבן (מנהלה), מ' קאהן (שרטוט), פ' גנדלמן (זיהוי כלי חרס) ומ' שויסקיה (ציור כלי חרס).
החפירה, בתחום אתר העתיקות המוכרז 'אור עקיבא צפון', נערכה בעקבות גילוי שרידים קדומים בחתכי בדיקה. האתר מכוסה בדיונות חול ונסקר בסקר ישראל (מפת בנימינה [48], אתר 97). בחפירות ארכיאולוגיות סמוכות נחשפו בית חווה מן התקופה ההלניסטית ולצדו מתקנים חקלאיים (Yannai E. 2009. Excavations at Or ‘Aqiva [North]. ‘Atiqot 61:51–73); שרידים מן התקופות הרומית והביזנטית, בהם בית קברות, קטעי דרכים, מבנה, מחצבות ומתקנים (חדשות ארכיאולוגיות קג:47–48; חדשות ארכיאולוגיות 44:110–45; חדשות ארכיאולוגיות 41:115–42; חדשות ארכיאולוגיות 117; חדשות ארכיאולוגיות 118); וכן שרידי בנייה משלהי התקופה הביזנטית ומהתקופה האומיית (הרשאה מס' 3655-A). בחפירה התגלו שתי מחצבות כורכר (A ו-B).
מחצבה A
המחצבה (כ-209 מ"ר, 3.5 מ' עומק; איור 1) התגלתה בדרום המגרש תחת חול ים, ובה למעשה שלוש מחצבות חצר צמודות זו לזו ושונות זו מזו בגודלן, בכולן זוויות ישרות ודפנות ישרות.
מחצבת חצר A1 (כ-114 מ"ר; איור 2) במערב המחצבה. הדופן המערבית מדורגת בשבעה מפלסים ומעידה כי החציבה נעשתה ממערב למזרח. יתר הדפנות אנכיות, למעט כמה קטעים שבהן החציבה אופקית (L103; איור 3). כמה מהתשלילים של אבני המחצבה מצביעים על מידות האבנים שנחצבו מהם (0.21×0.38×0.60 מ', 0.21×0.38×0.80 מ'). נמצאו גם גושי סלע בגודל דומה שחציבתם לא הושלמה, בהן אבן אחת על הקרקעית. בתחתית השטח נמצא רובד של פסולת חציבה מלוכדת (כ-0.5 מ' עובי). החציבה נפסקה ככל הנראה בשל הגעה לסלע רך (L104). בממצא הקטן והדל מאוד אשר נלקט מקרקעית המחצבה שבר של סיר בישול (איור 1:4), קנקן שק (איור 2:4), פך (איור 3:4) ובסיס של פך (איור 4:4) המתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ.
מחצבת חצר A2 (כ-69 מ"ר; איור 5) במזרח המחצבה. בינה ובין מחצבת חצר A1 יש מחיצה נמוכה בשני מפלסים (L105). בדפנות הצפונית, המזרחית והדרומית חצובות שמונה מדרגות סלע, שונות זו מזו ברוחבן, המשתפלות בתלילות לקרקעית. במדרגה התחתונה של הדופן הצפונית נותרה אבן שלא נותקה מהסלע (0.30×0.50×0.73 מ'; איור 6). בצד הדרומי-מערבי של מחצבת החצר נחשפו שמונה מדרגות סלע חצובות המשתפלות מזרחה, ובהן תשלילי אבנים המצביעים על מידות האבנים שנחצבו מהם
(0.21×0.24×0.74 מ'). תשלילי אבנים בגודל אחר התגלו בקרקעית המחצבה (L106; כ-0.25×0.30×0.50 מ'). בקצה המזרחי של קרקעית המחצבה נתגלתה חציבה מרובעת (1.10×1.75 מ', 0.30 מ' עומק). על פני החלק המזרחי של קרקעית המחצבה נמצא רובד של פסולת סיתות (L108; עד 0.9 מ' עובי), ועל כן סביר להניח שהעיבוד הסופי של האבנים נעשה במקום.
מחצבת חצר A3 (כ-25 מ"ר, L107; איור 7) בדרום המחצבה. בינה ובין מחצבת חצר A2 יש מחיצה חצובה (0.3 מ' עובי) המתרחבת כלפי מטה. שלוש מדרגות חצובות צמודות לקצה המערבי של החציבה. הדפנות המזרחית, הדרומית והצפונית נחצבו בצורה אנכית וישרה המעידה כי רוב החציבות נעשו באזמל. בקרקעית המחצבה נחשפו שתי מדרגות סלע רחבות סמוך לדופן המזרחית ומדרגה נוספת סמוך לדופן המערבית. על פי תשלילי האבנים בקרקעית המחצבה אפשר לשחזר את מידות האבנים שנחצבו (0.26×0.39×0.60 מ'). הקרקעית הייתה מכוסה ברובד מלוכד של פסולת מחצבה.
מחצבה B
המחצבה (320 מ"ר) נמצאה בצפון המגרש וחשיפתה לא הושלמה. בדופנותיה נראים סימני חציבת אבנים ותעלות ניתוק.
שתי מחצבות אבני הכורכר הגדולות שהתגלו נועדו כנראה לספק אבנים לעיר קיסריה ולמתקניה בתקופות הרומית והביזנטית, ולבניית דרך המיוחסת לתקופה הרומית שעברה בסביבה.סימני הסיתות הישרים שנתגלו בסלע מלמדים שמלאכת החציבה נעשתה באמצעות אזמל. הממצא הקטן והדל מאוד שנלקט מהמילוי בתחתית מחצבה A כולל מעט שברי כלי חרס המתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ.