במחשופי סלע גיר בשטח האתר נתגלו חמש מחצבות מדורגות (איור 2; טבלה 1), שתיים מהן כוללות שני חלקים (L106 ,L105 ,L102 ,L101), אחת היא מחצבה בינונית (L108) והשתיים הנוספות הן מחצבות קטנות (L104 ,L103). ברוב המחצבות התגלו כמה מדרגות חציבה. במחצבות ניכרים סימני חציבת אבנים ותעלות לניתוק האבנים, ואפשר לשחזר את מידות האבנים שנחצבו בהן. נראה כי המחצבות שימשו את תושבי היישובים הקדומים במגדל העמק.

 

טבלה 1. מחצבות להפקת אבני בנייה
מספר לוקוס
מידות המחצבה (מ')
מספר המדרגות
גובה מדרגה ממוצע (מ')
רוחב תעלת הניתוק (ס"מ)
מידות האבנים (מ')
איורים
הערות
101, 102
1.5 × 7.5
2
0.3
10
0.4 × 0.7
5–3, 6
בין שני חלקי המחצבה עוברת תעלה (L107), ששימשה כנראה לניקוז המים ממחצבה 101.
ליד התעלה התגלה סימן סתתים חרות בסלע (איור 6).
9 × 10
3
0.3
10
0.4 × 0.7
103
2 × 2
3
0.35
10
0.4 × 0.7
7, 8
במדרגה העליונה נחצבה אבן גדולה (0.5 × 1.0 מ').
104
4.0 × 4.5
1
0.25
5
0.4 × 0.7
9, 10
 
105, 106
3.0 × 4.6
3
0.3
10
0.4 × 0.7
11–13
 
3.0 × 5.5
3
0.25–0.30
9
0.4 × 0.7
 
108
4.5 × 7.5
3
0.25–0.30
10
0.4–0.7
14, 15
 

 

הממצא הקרמי מהחפירה דל ורובו שחוק ולא אינדיקטיבי. שברי כלי החרס האינדיקטיביים כוללים סיר בישול מתקופת הברזל (איור 1:16), בסיס מורטריום מהתקופת הפרסית (איור 2:16), קערות וקדרה מהתקופה הרומית (איור 3:16, 4), קערה מהתקופה הביזנטית (איור 5:16) ושבר קערה מהתקופה הממלוכית (איור 6:16). עיקר המכלול הקרמי מתוארך לתקופות הרומית והביזנטית. אין ודאות כי ממצאים אלה מתארכים את המחצבות, אך אפשר להעריך כי זמנן של המחצבות בתקופה הרומית.