בחודש אוגוסט 2009 נערך סקר ליד היישוב אשלים (רישיון מס' 138/2009-S; נ"צ 1670-755/5420-50), לקראת הקמת תחנת כוח סולרית. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון המשרד לתשתיות לאומיות, נוהל על ידי י' לנדר וי' חיימי, בסיוע א' פרץ, ר' זכריה וי' אל-עמור, וש' גל (GPS).
תחום הסקר (כ-10,000 דונם) חולק לשלושה שטחים (B ,A ו-PV; איור 1). תועדו אתרים אחדים שבהם אתר נטופי גדול ואתרי חניה מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה, וכן מערכות חקלאיות של טרסות, בורות מים ומבנים מהתקופות הרומית–האסלאמית הקדומה ומהתקופה העות'מאנית.
שטח A, מצפון לכביש באר שבע–ניצנה (כביש 211) וממערב וסמוך לנחל בשור, עד דיונות החול שממערב לאשלים (איור 2), הוא מישור לס, כ-310–320 מ' מעל פני הים, כנראה בפשט הנחל; כלפי צפון הופך השטח חולי יותר, עד השוליים הדרומיים של חולות חלוצה.
רוב השטח יושר והוכשר לעיבוד חקלאי ולא נמצאו בו אתרים ארכיאולוגיים, אולם בצפון נמצאו אתרים אחדים (טבלה 1) וארבע טרסות חקלאיות הבנויות כל אחת משני נדבכי אבן (טבלה 2).
טבלה 1. שטח A, אתרים
אתר
|
נצ"מ
|
תיאור
|
4
|
170414/542362
|
תפזורת פריטי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה והתקופה הביזנטית (40×40 מ')
|
5
|
169524/542374
|
תפזורת דלה של פריטי צור (20×20 מ'), וחרסים אחדים מתקופת הברונזה הקדומה
|
7
|
169527/542465
|
אתר חניה (20×20 מ') עם תפזורת של פריטי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה
|
8
|
170503/542446
|
אתר חניה שבו שרידי קירות ומתקן (איור 3) ותפזורת כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה
|
9
|
169150/542702
|
תפזורת כלי צור וחרסים מהתקופות הביזנטית והעות'מאנית (30×30 מ')
|
10
|
169462/542756
|
אתר חניה (50×50 מ') שבו כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה
|
101
|
170418/543057
|
בית קברות מוסלמי (100×150 מ'), ברובו מחוץ לתחום הסקר
|
104
|
170285/543598
|
תפזורת כלי צור ואבנים (60×60 מ'), רבות מהן שרופות
|
105
|
169150/542294
|
תפזורת כלי צור ומעט חרסים מתקופת הברונזה הקדומה (40×40 מ')
|
106
|
169555/542545
|
אתר חניה עם תפזורת כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ומהתקופות הביזנטית והעות'מאנית
|
107
|
169465/542575
|
אתר חניה עם פיזור כלי צור וחרסים מהתקופה הכלקוליתית
|
112
|
169700/543445
|
אתר חניה (100×100 מ') עם תפזורת כלי צור וחרסים מהתקופה הביזנטית
|
113
|
169750/542995
|
אתר פרהיסטורי גדול (כ-90 דונם; איור 4). נמצאו פריטי צור רבים (איור 5) שבהם סהרונים מן התרבות הנטופית וכן פריטים מתקופות מאוחרות יותר
|
טבלה 2. שטח A, טרסות
טרסה
|
נצ"מ
|
אורך (מ')
|
202
|
169332/542316
|
13
|
203
|
169554/542644
|
24
|
204
|
169536/542613
|
41
|
205
|
169616/542727
|
62
|
שטח B, במורדות הצפוניים של רכסי הר הנגב, מדרום לכביש 211 וממזרח לאשלים (איורים 6–9), מאופיין בגבעות נמוכות של סלע קירטון שראשיהן מתנשאים לגובה של 340–350 מ' מעל פני הים ושעליהן חמדת צור. בין הגבעות משתרעת מערכת של יובלים רחבים ורדודים הזורמים צפונה-מזרחה, לעבר הנחלים בשור ובאר חיל. בשטח ניכרים סימני פעילות צבאית.
בתוך הערוצים נמצאו תשע מערכות של טרסות (טבלה 3) שהשתמרו לגובה שני נדבכים לפחות (0.7–1.0 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה לפחות; איורים 10, 11). בתחום מערכות אלה ומחוצה להן התגלו בורות ומבנים הקשורים בהן, ואתרים נוספים (טבלה 4).
טבלה 3. שטח B, מערכות חקלאיות
מערכת
|
איור
|
מס' טרסות
|
מס' נדבכים
|
גובה מרבי (מ')
|
כיוון זרימת הערוץ
|
A
|
7
|
46
|
4
|
0.5
|
מזרח–מערב
|
B
|
6
|
22
|
4
|
0.5
|
דרום–צפון
|
C
|
7
|
27
|
8
|
1.5
|
דרום–צפון
|
D
|
7
|
21
|
4
|
0.6
|
דרום-מזרח–צפון-מערב
|
E
|
8
|
15
|
4
|
0.5
|
דרום–צפון
|
F
|
8
|
18
|
5
|
0.6
|
דרום–צפון
|
G
|
9
|
19
|
4
|
0.4
|
דרום-מזרח–צפון-מערב
|
H
|
9
|
30
|
4
|
0.4
|
מזרח–מערב
|
I
|
9
|
6
|
5
|
0.5
|
מזרח–מערב
|
טבלה 4. שטח B, אתרים
אתר
|
נצ"מ
|
תיאור
|
12
|
171722/539992
|
טרסה חקלאית הבנויה מנדבך אחד של אבנים קטנות המונחות בשורה (מחוץ לגבולות השטח; לא בתוכנית)
|
13
|
172224/540345
|
שישה גלי אבנים (0.5 מ' קוטר), בני נדבך אחד
|
15
|
172256/540253
|
גל אבנים (3 מ' קוטר), ייתכן מתקן; סמוך לו חרסים מהתקופה הביזנטית
|
16
|
172564/540253
|
מערכת טרסות מהתקופות הרומית–הביזנטית
|
17
|
172550/540768
|
בור מים חצוב בסלע גיר (כ-4.5 מ' עומק; איור 12) שמעל פתחו העגול (1.5 מ' קוטר) השתמרה בנייה מאבן לגובה של ארבעה נדבכים. סביבו נמצאו חרסים מהתקופות הביזנטית והעות'מאנית
|
18
|
173462/541851
|
בור מים חצוב בסלע גיר (כ-4 מ' עומק; איור 13) שפתחו מלבני (1.0×1.5 מ') ונראה שעודו בשימוש
|
19
|
174801/541553
|
בור מים חצוב בסלע גיר (כ-4.5 מ' עומק; איור 14) שפתחו עגול (1.2 מ' קוטר)
|
108
|
174942/541201
|
קיר אבן (4 מ' אורך) בנוי בנדבך אחד
|
109
|
174670/541475
|
מבנה מלבני (4×5 מ'; איור 15) שקירותיו השתמרו לגובה ארבעה נדבכי אבן, במערכת C
|
110
|
173803/540960
|
מבנה גדול (15×25 מ') בראש גבעה, מחולק לחדרים, שסביבו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה ומהתקופה הביזנטית
|
111
|
173602/540830
|
מבנה מעוגל (50 מ' קוטר), בנוי מנדבך אבנים אחד ונראה ששימש מכלאה
|
114
|
175205/541945
|
מבנה מעוגל (5 מ' קוטר; איור 16) שהשתמר לגובה שני נדבכי אבן, סמוך לקצה טרסה
|
שטח PV, שצורתו משולש, נמצא מצפון לכביש 211 וממערב לשטח A (ר' איור 1) וכולל את השוליים הדרומיים-מזרחיים של גבעת חיל. אלו הן גבעות קירטון נמוכות המתנשאות לגובה של כ-320 מ' מעל פני הים ומכוסות בדרום בחמדת צור ובצפון במעט חול. בשטח ניכרת פעילות אינטנסיבית של כלים הנדסיים שכללה חישוף והקמת סוללות עפר, וסביר להניח שגרמה נזק גם לאתרים ארכיאולוגיים, שלא התגלו.
בין השטחים A ו-PV נמצאו שש טרסות חקלאיות (PV5–PV0; ר' איור 2).
האתרים הפרהיסטוריים בשטח A נחשפו בעקבות הסעת החול ברוח ושקיעת כלי הצור בשכבת הלס. המערכות החקלאיות שנחשפו בשטח B מצביעות על התיישבות חקלאית שהחלה בתקופה הרומית ונמשכה בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. השטחים החקלאיים עובדו גם בתקופה העות'מאנית.