בחודש מאי 2005 נערכה חפירת הצלה, שקדמה לה חפירת בדיקה, מצפון-מערב לרנתיס (הרשאה מס' 4407-A; נ"צ 2002-6/6598-603), לקראת בניית גדר הפרדה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבטחון, נוהלה על ידי י' אלישע, בסיוע א' בכר (מנהלה), ו' אסמן, ו' פירסקי וט' קורנפלד (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום שטח), פ' גנדלמן וא' ינאי (קרמיקה) ומ' שויסקיה (ציור קרמיקה).
החפירה נערכה בשטח אש של הצבא, על תוואי גדר ההפרדה. נחפרה דרך קדומה, וסמוך אליה תועדו שרידי מבנה קדום (איור 1). הדרך קישרה בין שכם ללוד, והיא תועדה בעבר ותוארכה לתקופה הרומית (י' רול וא' איילון. תשל"ד. כבישים רומיים בהדום ההר של השומרון וצפון יהודה. ישראל עם וארץ א:131–146).
נוקה קטע של הדרך בציר מזרח–מערב במדרון מתון (כ-27 מ' אורך, כ-3.5 מ' רוחב; איורים 2, 3), ולאורכו נחפרו כמה חתכים. הדרך תחומה משני צדיה בקירות אבן
(W121 ,W120; כ-1 מ' רוחב). תשתית הדרך (0.6–0.8 מ' עובי) נבנתה מאדמה ואבני גוויל קטנות. מעל התשתית הונחו בהתאמה אבני גוויל גדולות שיצרו את הדרך. שיטת סלילה זו דומה לאלה של דרכים רומיות אחרות (י' רול וא' איילון. תשל"ד. עמ' 144). לאורך קיר 121 מצפון נבנתה תוספת תשתית של אבנים קטנות ואדמה (1.5–2.0 מ' רוחב), הנתחמת בקיר (W122) שנבנה מטור אחד של אבנים. תופעה זו לא מוכרת בדרכים רומיות אחרות, ונראה שזהו תיקון מאוחר בדרך. בחתכי החפירה בדרך התגלו חרסים מתקופת הברזל, ובהם קדרות (איור 4: 1, 2), כלי בישול (איור 4: 4–6) ופכים (איור 4: 10, 11), וחרסים מהתקופה הפרסית, ובהם קדרה (איור 4: 3) וקנקן (איור 4: 8). כן התגלו סיר (איור 4: 7) וקנקן (איור 4: 9) שזמנם אינו ברור. במכלול מתקופת הברזל התגלה גם חרוז מחומר (איור 4: 12). כן התגלו בחפירה ארבע אבני מיל רומיות ושני כנים להנחת אבני מיל (טבלה 1; איור 5), ששולבו בדרך בשלב כלשהו. אחת מאבני המיל שולבה כאבן שפה בדרך (טבלה 1, סל 109; איור 6). על אחת מאבני המיל יש כתובת בלטינית שטרם פוענחה (איור 7). נראה כי הדרך המשיכה לשמש זמן רב אחרי התקופה הרומית ובמהלך השנים נערכו בה עבודות תחזוקה.
סמוך לדרך תועדו שרידי מבנה החולש על הדרך (14×18 מ'; איור 8). קירות המבנה (כ-1 מ' רוחב) נבנו באבני גוויל גדולות והשתמרו לגובה נדבך אחד או שניים. המבנה כולל חמישה חדרים (1–5), חצר גדולה וכנראה שני מחסנים הצמודים לחצר ממזרח (6, 7). הכניסה לחדר 1 השתמרה בשלמותה. הכניסה לחדר 2 לא השתמרה, אך נראה שהייתה קבועה מול הכניסה לחדר 1. אל המבנה הוליכה דרך קדומה (איור 9), שנבנתה באבנים קטנות שהושתתו על הסלע ונתחמה משני צדיה בקירות (W141 ,W140). בבדיקה שנעשתה בדרך לא התגלה ממצא קרמי.
הדרך הרומית שנחפרה עוקפת את הדרך שעברה באזור אנטיפטריס (ראש העין), שהיה אזור של ביצות והתנועה בו הייתה קשה. הדרך השתמרה במצב טוב ואבני המיל והכנים ששולבו בה מלמדים שהיא תוחזקה מעבר לתקופה הרומית. בעבר התגלו באזור כמה חוות מתקופת הברזל, שתוכניתן דומה לזו של המבנה שהתגלה סמוך לדרך (ח' טורגה. 2006. שולי ההר של אגן הירקון בתקופת הברזל. חיבור לתואר מוסמך. אוניברסיטת תל-אביב. עמ' 74). אפשר שהדמיון בתוכניות והחרסים מתקופת הברזל שהתגלו בחפירה מלמדים שזמנו של המבנה תקופת הברזל.
טבלה 1. מידות הבסיסים, הגלילים והכנים של אבני המיל.
סוג האבן
|
הכן (מ')
|
הגליל (מ'; קוטר עליון; קוטר תחתון; אורך)
|
הבסיס (מ')
|
סל
|
גיר רך; יש כתובת
|
|
1.7; 1.6; 1.05
|
חסר
|
106
|
גיר רך
|
|
1.5; 0.68
|
חסר
|
107
|
גיר רך
|
|
0.64; 0.67; 0.71
|
חסר
|
108
|
גיר רך
|
|
1.7; 1.7; 1.06; איור 6
|
0.43×0.43×0.54
|
109
|
אבן קשה, במרכזה שקע רבוע; איור 5
|
0.48×0.90×1.38
|
|
|
110
|
גיר רך
|
|
1.23; 1.38; 1.34
|
שבור
|
111
|
גיר רך
|
|
0.65; -- ; 1.27
|
0.3×0.4×0.5
|
112
|
אבן קשה
|
0.27×0.76×0.78
|
|
|
113
|