בחודש מאי 2006 נערכה חפירת בדיקה בשכונת נוף גלעד בבית שאן (הרשאה מס' 4798-A; נ"צ 242610-30/710940-60), לאחר ששרידים עתיקים נפגעו במהלך עבודות בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת ממשין בע"מ, נוהלה על ידי ו' אטרש (צילום), בסיוע י' יעקובי וי' לבן (מנהלה), ט' מלצ'ן (מדידות), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), ר' ויניצקי (מעבדת מתכות) וג' ביכובסקי (נומיסמטיקה).
החפירה נערכה מדרום-מזרח לשער הדרומי של העיר הרומית 'שער ירושלים' הנזכר בכתובת רחוב כ'פילי דה קמפון' ומחוץ לחומות העיר הביזנטית. בחפירות קודמות מדרום לעיר, נתגלו שרידי בית חווה משלהי התקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 120). סמוך לחפירה נחשפו בעבר שרידי קירות ומתקנים השייכים לחווה חקלאית שנעזבה בסוף התקופה האומיית (חדשות ארכיאולוגיות 115: 38–41). מדרום-מזרח למרכז העיר העתיקה נתגלו מבני מגורים, מתקנים חקלאיים, תעלות ובור מים מן התקופות הרומית, הביזנטית, האומיית ורחוב חנויות מן התקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 116; חדשות ארכיאולוגיות 121).
נחפר ריבוע בשטח חקלאי, בשוליים הדרומיים-מזרחיים של בית שאן ונחשפו שתי שכבות; שכבה I, מתוארכת לתקופה האומיית ונתגלה בה קיר טרסה ושכבה II מתוארכת לתקופה הביזנטית ונחפרה בה שכבת סחף ומשקעים.
שכבה II
שכבת סחף (L102, כ-1 מ' עובי; איור 1), מושתתת על שכבת אדמה אפורה סטרילית
(L103). בשכבת הסחף נמצאו שני מטבעות (ר"ע 117669, 117670) מהמאות הד'–הה' לסה"נ, הרבה גושי טרוורטין שהתגבשו על שברי חרסים המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וכללו קערה (איור 1:2), סירי בישול (איור 2:2–5) וקנקן (איור 6:2). שכבת הסחף מצביעה על זרימת מים חופשית, שסחפה אִתה חומר ארכיאולוגי שעליו התגבשו גושי הטרוורטין. נראה כי שכבה זו נוצרה בעקבות הרס מערכות התעלות והסכרים בסוף התקופה הביזנטית על ידי תושבי ניסה סקיתופוליס בעת הכיבוש המוסלמי.
לשכבה I שייך קיר טרסה (W101; איור 3) בנוי בניית גוויל משורת אבני בזלת, בציר צפון–דרום (2 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב) שהשתמר לגובה נדבך אחד ומושתת על שכבת הסחף (L102). ביסוד הקיר נמצאו חרסים משלהי התקופה הביזנטית וסיר בישול מהתקופה האומיית (איור 7:2). אופי הבנייה של הקיר ומיקומו בעורף החקלאי של העיר, מעידים על שייכותו לפעילות החקלאית באזור. נראה כי השטח החקלאי לא היה מיושב בצפיפות והיו בו חוות מפוזרות.