(1) קיר מעוגל של שומרה (כ-2 מ' קוטר; איור 2), שנבנה מנדבך אחד של אבנים גדולות ובינוניות, חלקן מהוקצעות, והשתמר לגובה מרבי של 0.5 מ'. אל קיר השומרה ניגשים ממזרח קיר של מדרגת עיבוד (כ-8 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה מרבי), שאבני הבנייה שלו דומות לאלה של קיר השומרה, וכן יסוד של קיר נוסף (כ-7 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב), שנבנה באבנים גדולות במיוחד. שני קירות אלה ניגשים גם לגוש סלע גבוה מהם.

 
(2) פזורת של פריטי צור בשטחה של חלקת עיבוד (כ-5 דונם) מעל הגדה המזרחית של ערוץ נחל קטן. פריטי הצור מתוארכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית).    
 
(3) שלושה קווי חציבה מקבילים בסלע (כ-3 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב), המכוסים בחלקם באדמת טרה רוסה. יתכן שהיו קווי חציבה נוספים. אפשר שאלה הם חלק ממחצבה או מתקן כלשהו.
 
(4) מערה גדולה חצובה בסלע (כ-9×10 מ', כ-3 מ' גובה), שמתארה אינו סדור. הפתח, שבצפונה של המערה, מוליך אל אולם גדול שבמבואותיו שני חדרים קמורים מקבילים זה לזה (כ-2.5×3.0 מ', כ-2.5 מ' גובה). שני החדרים הקמורים מלמדים כנראה כי במקור שימשה המערה לקבורה, ובשלב מאוחר יותר פתחה הורחב ובתקרתה נחצב פתח עגול לאיוורור (כ-1 מ' קוטר) והיא הותאמה לשמש כמכלאה לבעלי חיים. בחזית המערה, מצפון לפתח, נחצבה חצר רחבה (כ-5×14 מ') התחומה מצפון בקיר תמך. תעלת ניקוז (5 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב) נמשכת מפריצה בחלקה הדרומי של המערה דרך החצר לעבר קיר התמך של החצר בצפון.
 
(5) פתח קמור (1.0×1.5 מ'), חצוב היטב, של מערת קבורה. המערה מלאה בסחף.
 
(6) פזורת גדולה של חרסים בשדה במרחק של כ-200 מ' מדרום לאתר כפר חנניה, סמוך לקבר רבי חלפתא. רוב החרסים שייכים לכלי בישול, המוכרים מאתר כפר חנניה הסמוך שהתמחה בייצור כלים אלה בתקופה הרומית.
 
(7) מערה חצובה היטב במדרון, ולה פתח קמור קטן. המערה התגלתה כתוצאה משוד עתיקות.
 
(8) מדרגות עיבוד חקלאיות ומשטחי סלע שבחלקם הובחנו חציבות.
 
(9) שטח מוגבה דמוי מלבן (כ-8×15 מ'), שהוכן לקראת בניית ח'אן סמוך לכאן (להלן, אתר 10). השטח המוגבה תחום מדרום, ממזרח וממערב בקירות של מדרגות עיבוד.
 
(10) מבנה מוארך של ח'אן מהתקופה העות'מאנית (כ-5.5×20.0 מ'; איור 3), שנבנה באבני גזית בכיוון צפון–דרום. הח'אן כולל ארבעה חדרים רבועים, שתקרותיהם קמורות. הקמרונות ניכרים לאורך חזית המבנה. בחלקו המערבי של המבנה משולבות מערות חצובות וחציבות בסלע. על סמך צורת המבנה ומידע בעל-פה מתושבי האזור נראה כי הח'אן נבנה בשלהי התקופה העות'מאנית. כיום משמש המבנה כמכלאה לצאן.
 
(11–16) קירות שנבנו ברובם באבני גזית בשימוש משני (5–36 מ' אורך, 0.5–0.7 מ' רוחב, 0.3–1.5 מ' גובה; איור 4). הקירות נבנו במדרון ונועדו, כנראה, לתחום חלקות אדמה קטנות. חלקות אלה הושקו במים ששימשו להפעלת טחנות קמח שעמדו במדרגה גבוה מהן מצפון.