F10. נחשפו שרידים של שני מבנים (1, 2; איורים 2, 3). ממבנה 1 השתמרו יסודות של שלושה קירות (W16–W14), שהושתתו על הסלע. קירות 14 ו-16 נבנו משתי שורות של אבני כורכר מסותתות (0.30×0.30×0.25 מ') ובתווך מילוי של אבני כורכר קטנות שלוכדו באדמת חמרה קשה. קיר 15 נבנה משתי שורות של אבני גזית גדולות

(0.80×0.35×0.25 מ'); השורה החיצונית הונחה כראשים ואילו השורה הפנימית הונחה כפתינים. במבנה התגלה ממצא קרמי דל ושחוק שאינו תורם לתיארוך.

מבנה 2 הוא מבנה רבוע (3.6×3.6מ'; איור 4), שקירותיו (0.3 מ' רוחב) נבנו באבני כורכר מסותתות (0.35×0.30×0.20 מ') שלוכדו באדמת חמרה קשה; הם השתמרו לגובה של 0.8 מ'. על האבנים מפנים ומחוץ השתמרו שרידי טיח אפור עבה. הקירות הושתתו על יסודות שנבנו באבני כורכר שלוכדו בשכבה עבה של אדמת חמרה קשה. אפשר שרצפת המבנה נשדדה בימי קדם. הפינה הדרומית-מערבית של המבנה נבנתה על גבי קיר 14 של מבנה 1 ולכן ברור כי מבנה 2 מאוחר לו (איור 5). במבנה התגלו עצמות אדם וממצא קרמי, הכולל קדרת בישול (איור 6: 1), אמפורות (איור 6: 2–4) וקנקנים (איור 6: 5), המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ). תושבי קיסריה בתקופות הרומית והביזנטית נהגו לקבור את מתיהם מחוץ לחומות העיר, בעיקר בגבעות הכורכר ובדיונות חול יציבות שלא היו ראויות לחקלאות. בתי הקברות מתקופות אלה משתרעים על שטח נרחב, והם כללו קברי יחיד וקברי משפחה ממגוון טיפוסים, ובהם קברים חפורים בקרקע, קברים חצובים בסלע הכורכר, קברים בנויים וקברים המשלבים חפירה, חציבה ובנייה. מניתוח הממצא וצורת הבנייה של מבנה 2 ניתן לשער שמבנה זה שימש כמאוזוליאום.
 
F20. מחצבה (104 מ"ר; איור 7) ובה ארבע מדרגות חציבה שדפנותיהן זקופות. במחצבה נותרו כמה אבנים שחציבתן לא הושלמה והן לא נותקו מהסלע. סימני החציבה מלמדים שבמקום נחצבו אבנים בגודל בינוני (0.25×0.30×0.40 מ'). בתחתית המחצבה התגלה רובד מלוכד של פסולת חציבה (1.4 מ' עובי), המלמד כי העיבוד הסופי של האבנים נעשה במקום.
 
F30. מחצבה (105 מ"ר; איור 8) ובה שלוש מדרגות חציבה. סימני החציבה מלמדים שבמקום נחצבו אבנים גדולות (0.3×0.4×0.6 מ'). בשטח המחצבה נחשפו שני קברים חצובים במידות דומות (L116 ,L115; מידות 0.73×1.05×2.70 מ'), שנשדדו בימי קדם. קבר 115 נחצב בציר מזרח–מערב ואילו קבר 116 נחצב בציר צפון–דרום. הקברים התגלו ריקים מממצא.
 
F40. מחצבה (57 מ"ר; איור 9) ובה ארבע מדרגות חציבה. בחלקה הדרומי של המחצבה דפנות המדרגות זקופות. במחצבה הובחנו תעלות ניתוק רבות. בתחתית המחצבה נחשף רובד של פסולת חציבה (0.5 מ' עובי), המלמד שהעיבוד הסופי של האבנים נעשה במקום.
 
F50. מחצבה נרחבת (207.4 מ"ר; איור 10) ובה שלוש מדרגות חציבה. סימני החציבה מלמדים שבמקום נחצבו אבנים גדולות (0.35×0.40×0.60 מ'). בשטח המחצבה נחשפו שני קברים (L121 ,L120; מידות 0.54×0.60×2.01 מ'; איור 11), שנחצבו סמוך זה לזה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב והיו ריקים מממצא. בין הקברים נחשף מתקן להנחת מנחות קבורה.
 
הממצא הקרמי במחצבות כולל קערת טרה סיגילטה (איור 12: 1), סיר בישול (איור 12: 2) וקנקנים (איור 12: 3), המתוארכים למן סוף המאה הא' עד תחילת המאה הד' לסה"נ. על סמך הממצא הקרמי נראה כי הפעילות במחצבות הופסקה בתקופה הרומית המאוחרת. לאחר שהמחצבות יצאו מכלל שימוש נחצבו בשטחן הקברים.