בחודשים דצמבר 2009–ינואר 2010 נערכה חפירת הצלה ברחוב פיכמן בתל אביב, בתחום אתר העתיקות תל קסילה (צפון; הרשאה מס' 5792-A; נ"צ 18063-6/66843-7), בעקבות גילוי שרידים קדומים בעת בדיקות מקדימות לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון י' גלס ניהול פרויקטים בע"מ, נוהלה על ידי א' דיין, בסיוע ש' יעקב-ג'אם וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות), א' פרץ (צילום שטח), ל' תלמי (בדיקות מקדימות), נ' זאק (שרטוט), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), מ' סמילנסקי (ציור צור), מ' שדה (עצמות בעלי חיים), ע' מרדר, ר' גופנא וא' גופר (הנחיה) ואנשי מרחב מרכז ברשות העתיקות.
האתר נמצא על רכס הכורכר המערבי של מישור החוף, כ-0.3 ק"מ מצפון לתל קסילה, כקילומטר מצפון לנחל הירקון וכקילומטר ממערב לנחל איילון. כ-2 ק"מ מדרום לאתר נמצא אתר 'רחוב הבשן' (היום רחוב בודנהיימר) שבו נתגלו שכבות יישוב ניאוליתיות (קפלן י'. 1959. הארכיאולוגיה וההיסטוריה של תל אביב-יפו. מסדה, תל אביב: 20–25). באתר נערכו חפירות אחדות (חדשות ארכיאולוגיות 120; בורדוביץ י', 2007. קמא 5:1–14) שבהן נחשפו שרידים מהתקופה ההלניסטית.
נפתח שטח (125 מ"ר) ונחשפו שתי שכבות שבהן שלושה שלבים מן התקופה הניאוליתית הקרמית ב' (תרבות ואדי רבה; 5800–5300 לפסה"נ, לאחר כיול): בשלב הקדום הובחנו שרידי מפלס עפר וממצא דל; בשלב התיכון נחשפו שרידי מבנה מלבני; ובשלב המאוחר נחשף מפלס בצבע אפור כהה שבו פריטי צור.
השלבים הקדום והתיכון נמצאו בשכבה עבה של קרקע חרסיתית שחורה וצפופה (גרומוסול) שבה תצבירי גיר ומנגן המעידים על סביבת היווצרות מימית. חלקה התחתון של השכבה היה נקי מממצא.
השלב הקדום (1a) הוא מפלס מהודק של עפר ואבנים קטנות עם מעט מאוד שברי כלי חרס, צור ועצמות בעלי חיים.
בשלב התיכון (1b) נחשפו שרידי מבנה בן שלושה חדרים לפחות (כ-5.0 X7.5מ'; איורים 1, 2). נחשף חלל מלבני שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב התחום בקירות (W44 ,W14 ,W12 ו-55W) ונחלק בקיר מחיצה (W30) לשני חדרים, מזרחי ומערבי; מדרום להם נחשף חלקית חדר שלישי התחום בקירות 12 ו-44. הקירות (0.6–0.7 מ' רוחב) נבנו משתי שורות של אבני גוויל גדולות מכורכר שביניהן אבנים קטנות. לקיר 12 ניגשים ממזרח שני קירות (W56 ,W13; אורך חשיפה 0.62–0.70 מ', רוחב 0.35–0.40 מ') הבנויים משתי שורות אבני גוויל מכורכר; נראה שזהו שלב מאוחר יותר בבנייה.
במבנה נחשפו מפלסי עפר מהודק שבהם משולבות אבנים קטנות אחדות ובתוכם נמצאו שברי כלי חרס, כלי צור, עצמות צאן ובקר הבר, עצם היפופוטם ושרידי פחם. בין קירות 12 ו-30 נחשף מפלס (L29; איור 3) שבו נמצאו שברי שפת פערור (איור 1:4). מדרום לקיר 14 ומצפון לקיר 44 נחשף מפלס שני (L26); במילוי שמעל מפלס זה נמצאה ידית (איור 2:4). מדרום לקיר 44 וממערב לקיר 12 נחשף מפלס שלישי (L39; איור 5).
השלב המאוחר (2) נמצא בשכבת עפר דק גרגר בצבע אפור, וכולל מפלס מהודק בצבע אפור כהה שבו נמצאו פריטי צור, מעל קיר 30.
ממצא הצור
מאסף הצור מכל השלבים יחד מונה 110 פריטים (טבלה 1). חומר הגלם אינו הומוגני ולא ניתן להצביע בבירור על מקורו. על פריטים רבים נמצאה עדות לשרפה (31%). הגרעינים קטנים, רובם בעלי משטח נקישה אחד ומנוצלים היטב, ושימשו להפקת נתזים.
הכלים הם 10% מן המכלול ורובם הגדול (82%) עשויים על להבים. יחסית למספרם הקטן, הכלים מייצגים מגוון תקופות רחב, וכוללים מגרד, חוד מוסטרי מן התקופה הפליאוליתית התיכונה, להבון משוברר מן התקופה האפי-פליאוליתית, ולהבים הנחלקים לשתי קבוצות: להב משוברר מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (איור 1:6) ולהבים משובררים ו/או בעלי גב מן התקופה הניאוליתית הקרמית ב' (איור 2:6–7) שהם רוב במכלול הכלים.
טבלה 1. הרכב מאסף הצור
רכיב
|
מספר
|
%
|
פסולת
|
38
|
34.5
|
גושים ושבבים
|
56
|
50.9
|
גרעינים
|
5
|
4.6
|
כלים
|
11
|
10.0
|
סה"כ
|
110
|
100.0
|
ממצא כלי החרס דל, אך פריטים אחדים מאפשרים לתארך את האתר לתקופה הניאוליתית הקרמית ב', והרכב מכלול הצור תומך בתיארוך זה. גילוי שבבים וגושים בממצא הצור מצביע על כך שחלק מפעילות הסיתות התבצעה באתר או סמוך לו, וסימני השרפה המופיעים על פריטי צור רבים עשויים אף הם להעיד שהתגלו באתרם.