שטח A
החפירה נערכה במדרון הדרומי-מזרחי של האתר. בעקבות עבודות פיקוח אותרו חמש נקודות לחפירה.

 

בור מים (נ''צ — רי"ח 19526/65248; רי"י 14526/15248). דופנו הדרומית נהרסה במהלך עבודות הפיתוח ותקרתו התמוטטה כבר בזמן קדום וחתמה את תכולתו. הבור הכיל אדמה, אבנים קטנות, עצמות אדם, וכן כלי חרס, ממצא קטן וכלי צור.

 

מערת מגורים (נ''צ — רי"ח 19526/65250; רי"י 14526/15250). הדופן הדרומית של המערה נפגעה במהלך עבודות הפיתוח. חפירתה לא התאפשרה מסיבות בטיחות והוצאו ממנה רק שלושה כלי חרס שתוארכו לתקופה העות'מאנית. חדר המבוא במערה נחפר בעבר על ידי משלחת של אוניברסיטת תל אביב (ר' חדשות ארכיאולוגיות קז).

 

ריכוז חרסים (נ''צ — רי"ח 19526/65250; רי"י 14526/15250). דרומית-מערבית למערת המגורים נפתח שטח חפירה (1.8 × 2.0 מ') שבו נתגלה מילוי מודרני על גבי ריכוז של שברי כלי חרס שנמצא על סלע האם. מקורם של שברי כלי החרס, כנראה, בשפכים של החפירות הקודמות.

 

מערת כוכים (נ''צ — רי"ח 19522/65248; רי"י 14522/15248). כ-30 מ' דרומית לבור המים ומערת המגורים נחשפה מחדש בעזרת כלי מכני ונמדדה מערת כוכים שנחפרה על ידי משלחת של אוניברסיטת תל אביב.

 

חתך (נ''צ — רי"ח 19517-20/65236-8; רי"י 14517-20/15236-8). במרחק של 100.5 מ' דרומית למערת הכוכים נחפר חתך (25 מ' אורך, 2 מ' רוחב, 3.1-2.8 מ' עומק) בעזרת כלי מכני. בחתך הובחנו שמונה שכבות:
1. פני שטח (0.9 מ') של אדמת בוץ חומה קשה הכוללת מעט שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית, הרומית וההלניסטית.
2. אבנים קטנות (0.20-0.15 מ').
3. אדמה חולית, חומה בהירה הכוללת שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית, עצמות של בעלי חיים ופירורי פחם רבים (0.4-0.3 מ').
4. אבני נחל וחצץ (0.35-0.25 מ').
5. אדמה חומה-אפורה עם שברים קטנים של שברי כלי חרס מתקופת הברזל 2 (0.28-0.24 מ').
6. אבנים קטנות ומעט שברי כלי חרס (0.2-0.1 מ').
7. אדמה חומה בהירה רכה עם הרבה אבנים קטנות ובינוניות (0.85-0.70 מ'). במרחק של כ-4.5 מ' מהקצה הצפוני-מזרחי של התעלה הובחנו שרידי קיר בנוי מאבני שדה גדולות. שכבה זו כללה שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה, נתזי צור ועצמות בעלי חיים.
8. אדמת טרה-רוסה קשה (0.35-0.30 מ').

 

שטח B (נ''צ — רי"ח 19579-80/65279-80; רי"י 14579-80/15279-80)
נבדקו שתי נקודות שנחשדו כמערות וכן ריכוז של שברי כלי חרס לאורך מצוק סלע. התברר שהחלל הצפוני ביותר טבעי והחלל השני נפער כנראה כתוצאה מפיצוץ הסלע. ריכוז שברי כלי החרס נסחף מהאתר שבראש הגבעה.