שרידי מבנה. נחשפו שני קירות (W121 ,W113), היוצרים פינה צפונית-מזרחית של מבנה. קיר 121 נבנה משורה של אבני גיר בינוניות (0.3×0.4 מ'; 2 מ' אורך חשיפה) והשתמר לגובה נדבך אחד (כ-0.4 מ' גובה). קיר 113 נבנה באבני חול מסותתות גדולות (כ-0.5×0.5 מ'; איור 2) והשתמר לגובה נדבך אחד (0.2 מ' גובה). הקיר הושתת על מסד (0.3 מ' גובה) של לוחות אבן חול מסותתים (כ-0.6 מ' אורך), הבולטים כ-0.1 מ' מקו הקיר, ומתחתם אבני גוויל קטנות (0.2 מ' אורך). מתחת למסד נחשף חול סטרילי. צמוד לפינת המבנה נחשף מתקן עגול (L114; קוטר 1.1 מ'), המורכב מריצוף של אבני גוויל קטנות, התחומות באבני גוויל גדולות יותר (כ-0.15 מ' אורך). המתקן השתמר לגובה נדבך אחד. מדרום-מזרח למבנה התגלה בור אשפה (L115), שהרס חלק מהמבנה והיה מלא בפסולת של אבני בנייה וחרסים. שולי הבור לא אותרו במדויק, אך תחתיתו נחשפה בעומק של כ-0.1 מ' מתחת לבסיס קיר 121.

 
שרידי מתקן תעשייתי. מצפון למבנה נחשפו שרידי מתקן תעשייתי, כנראה גת, שנפגע קשות משוד אבני בנייה ומחפירת בור אשפה (L107; להלן). נחשף קטע של רצפת פסיפס (L110; כ-1 מ"ר; איור 3), שהונחה על תשתית מלט (L119; כ-5 ס"מ עובי) והשתמרה בשטח נרחב (כ-5 מ"ר). בתשתית הרצפה ניכרים סימני חפירה של תעלות שוד. מתחת לתשתית המלט התגלה מפלס מהודק של עפר ואבנים קטנות (0.2 מ' עובי). מדרום וממזרח לרצפת הפסיפס נחשפה תעלה בנויה (L124; אורך כולל 4 מ'; איור 4), שתחמה כנראה את רצפת הפסיפס. דפנות התעלה נבנו מלוחות של אבני חול. קרקעית התעלה נבנתה מאבני גוויל קטנות, שחוזקו במלט, ועליהן השתמרו סימני טיח לבן, עבה, שבו שוקעו חרסים. על התעלה הונחו לוחות כיסוי מאבן (0.15×0.20×0.40 מ'). מצפון לרצפת הפסיפס נחשפו שרידים דלים של קיר (W122). נראה שקטע רצפת הפסיפס הוא חלק ממשטח דריכה של גת. אפשר שקיר 122 תחם את המשטח מצפון (כ-5×5 מ' הערכת מידות משטח הדריכה). השטחים שמצפון וממערב לרצפת הפסיפס הופרעו קשות בתעלות שוד, ואפשר שבור האיגום של הגת שכן שם. גם השטחים שמדרום וממזרח לרצפת הפסיפס הופרעו בתעלות שוד, ונחשפו בהם שרידי רצפות טיח ואבנים עליהן שרידי מלט.
בור אשפה 107, שנחשף מצפון לקיר 122, נחפר לתוך קרקע חרסיתית ותחומיו לא אותרו במדויק. קרקעית הבור נחשפה מתחת למפלס קיר 122 (כ-0.7 מ' עומק). הבור היה מלא בעיקר בחרסים ובאבני בנייה.
 
בחפירה התגלה ממצא קרמי שמקורו בבורות האשפה ובתעלות השוד, והוא מתוארך ברובו לשלהי התקופה הביזנטית. הממצא כולל קערות מטיפוס LRC-D המתוארכות למאות הה'–הז' לסה"נ, ובהן קערה קפריסאית (איור 5: 1), קערה מאסיה הקטנה (איור 5: 2) וקערה שהיא חיקוי מקומי (איור 5: 3), מורטריה מקומית המחקה כלי מצפון סוריה המתוארך למאות הד–הה' לסה"נ (איור 5: 4), קדרות מעוטרות בסרוק גלי המתוארכות למאות הז'–הט' לסה"נ (איור 5: 5), כלי בישול, ובהם מחבת מהמאות הא'–הב' לסה"נ (איור 5: 6), קדרת בישול מהמאות הו'–הט' לסה"נ (איור 5: 7) וסיר בישול מהמאות הג'–הד' לסה"נ (איור 5: 8), קנקני שק הנפוצים בדרום הארץ במאה הו' לסה"נ (איור 5: 9), קנקני עזה הנפוצים במאות הד'–הה' לסה"נ (איור 5: 10), קנקן מהמאות הו'–הז' לסה"נ (איור 5: 11) ואמפורה שמקורה בצפון אפריקה והיא מתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ (איור 5: 12).
עוד התגלו בחפירה 14 מטבעות, שמקורם גם הם בבורות האשפה ובתעלות השוד. שבעה מטבעות זוהו, רובם מהתקופה הביזנטית ומקצתם מאוחרים יותר. שניים מהמטבעות נטבעו בימי קונסטנטיוס הב', האחד בשנים 330–335 לסה"נ במטבעת רומא? (ר"ע 117713) והאחר בשנים 351–354 לסה"נ במטבעת אלכסנדריה (ר"ע 117717). שניים מהמטבעות בעריך פנטנומיום נטבעו בשנים 522–537 לסה"נ (ר"ע 117712, 117718). מטבע אחד בעריך דודקנומיום נטבע כנראה בתחילת המאה הו' לסה"נ במטבעת אלכסנדריה (ר"ע 117716). שני מטבעות נטבעו במאה הח' לסה"נ, האחד הוא פלס מהתקופה האומיית, לאחר הפורמה (המחצית הא' של המאה הח' לסה"נ), שנטבע במטבעת דמשק (ר"ע 117715), והאחר הוא פלס מימי המושל העבאסי מחמד אבן סעיד (769–774 לסה"נ; ר"ע 117714).
בבור אשפה 115 התגלה שבר של לוח שיש ועליו כתובת ביוונית (6.2×9.8 ס"מ, 2 ס"מ עובי), כנראה חלק מכתובת מונומנטלית ממבנה סמוך. הכתובת כוללת שלוש אותיות, דלתא, אלפא וכנראה סיגמה: …]ΔÄC[…. ל' די-סגני בדקה את הכתובת וקבעה שזמנה כנראה בתקופה הביזנטית. שלוש האותיות יכולות להיות סיומות של שמות, כגון Ioudas, Obodas, Abdobodas, Abdas, או חלק ממשפט הנפוץ בכתובות הקדשה בבתי כנסת וכנסיות, כגון "אלוהים זכור את המיטיבים שאת שמם אתה יודע", או חלק מהמילה 'רגליים' ביוונית (πόδας), המופיעה לעתים קרובות בכתובות הקדשה כחלק מאזכורו של פלוני שתרם כך וכך רגליים (אורך) לפסיפס, או במקרה זה ללוח שיש, בעקבות נדר.